השורד האחרון: נתן ולקח
גם מי שלא היה בעדו, לא התבאס לראות את בשבקין לוקח את הקופה ב"הישרדות" אחרי דיוני ועד כיתה אינטנסיביים במועצת השבט. השורד האחרון יצא לנשום אוויר בצפון ועל הדרך ניסה להבין את ראשן של בנות ה-16, נהנה משיריו של נתנאל וחגג עם כרמיאל את ההמשך לפסטיבל המחולות
בשבקין זוכה בהישרדות - דיווח ראשון
בנסיון האמיתי הראשון שלי להבין את אותה נערה שישבה לידי באמפי הצפוף במהלך רגעי הגמר, נתקלתי במבט של "תעזוב אותי", ובתשובה עמוקה בסגנון "למה בשבקין? כי הוא אמיתי". כשבכל זאת הקשיתי ושאלתי: "למה לא קפון?" גם הפעם התשובה היתה פשוטה למדי: "כי הוא לא אמיתי". יש עוד מקום ב"יפה והחנון"?
הקטע הוא שלא רק נערות בנות 16 רצו לראות אתמול את בשבקין מנצח. אולי נפלתי על טעות מדגם סטטיסטית, ואולי זו היתה באמת בת טיפש-עשרה מייצגת, אבל בשבקולס היה מתמודד שגם אם לא היית בעדו, ממש לא היה אכפת לך שהוא ייקח - אתם יודעים, חברמן.
הוא לא היה אסטרטג והתנהל במהלך העונה בברית שבאה יותר לעשות הפעלות של בית מלון באילת מאשר לנצח, ובכל זאת, גם דן מנו, פעם אושייה נושכת והיום חביב הקהל, הבין שצריך לשמש כמתורגמן לבשקולס כדי לזקוף את קומת "ההישרדות" אחרי שני תחמנים וקוסמטיקאית.
בשבקין ידע שיש לו אתמול בכיס את אהבת הקהל, אבל למרות שנראה שהוא היה מסוגל לעשות את זה עוד מתחילת העונה את הניצחון הוא השיג עם לא מעט זיעה. שלב ההצבעה של המושבעים נראה כמו רגעי לחץ חברתי מסיבי כדי לבחור את יו"ר ועד הכיתה: הרבה ויכוחים, דיונים לוהטים על הספסלים, ומבטים מאוכזבים של איתי על הספסל. טוב, הוא תמיד מבואס.
מי הכריע את העונה? איך לא, שפקס. אישיות לא פופולרית במיוחד בכרמיאל וחמשירן מהלך לעת מצוא, שקבע שבשבקין ייצא מהאמפי עם צ'ק אחד ועשרות קמפיינים פוטנציאלים. האוויר של הצפון לא עשה כנראה טוב ליכולת החריזה של השפקס המקורי, אבל הפך אותו לגוש של שלום, פייסנות, קורקטיות וסלחנות. או בראשי התיבות - שפק"ס.
במאני טיים הוא החליט לדבוק בברית הראשונית שלו, מה שנקרא אופנת הקיץ שעבר, ושם פתק של "מחל" לשרון. אם רק היה מפרגן לקפון, אלוהים יודע איך זה היה נגמר. שלא תטעו, בשבקין היה עדיין מנצח, אבל לערוץ 10 היתה סיבה באמת טובה למרוח מופע של שעתיים וחצי לעוד עשרים דקות וחופן אס אמ אסים.
שרון נראתה אתמול כמו מישהי שהיו לה אלף עיסוקים אחרים יותר טובים לעשות מאשר להיגרר עד לכרמיאל ולראות איך כולם מנסים לקעקע אותה ולתייג אותה כ"אישה לא חזקה". בראש מצעד הקנטרניות היו מירית ונעמה קסרי המקומית, פעם שורדות בבית, ובכל מקרה לא השתיים שהיית מציב כדי שיוליכו את מסע הצלב הפמיניסטי מול השורדת במשרד.
אם כבר, אז אולי דן מנו, אבל הוא לא נתן לשפקסלכית מס' 1 זכות דיבור. שרון היתה יכולה להיות בחירה ראויה אתמול. אבל בסופו של יום, היא נשארה עם לידר ביד ומחווה של רצון טוב מהשפקס המקורי.
קפון היה אולי הפתעת הערב, והעונה בכלל. ממש כמו דן מנו, הוא הגיע לעונה הזו והצליח לשקם את התדמית הרעועה שלו. הוא אולי לא היה אסטרטג העונה, בטח לא בריון העונה, אבל הקפוניסט עשה קצת מהכל ונשאר בסביבה מספיק.
נכון שברוב הזמן הרגשתם שהוא חי בסרט, מאמין שהוא השורד האולטימטיבי ומוכן למכור את אמא שלו
בקרב על שורד העונה, זה שעשה את האולסטארס לבלתי נשכחת עבור 15 האחוזים שדבקו בתוכנית אפילו כשהמונדיאל עשה שמות בערוץ שמתחתיו בממיר, המאבק ניטש בין שפקס לדן מנו. מקס היה האיש בעל האימפקט. זה שסיפק את הבידור כשכל הבארות יבשו בפיליפינים, שלף חמשיר כדי שלא תירדמו והפגין זחיחות יתר סתם כדי שתזרקו את השלט על הטלוויזיה.
אבל מנו היה מי שכולם חיכו לראות אותו. למה? כי הוא היה צריך לבוא עם שלט קטן מאחור: "ברדקיסט 7777". קפון, לדוגמא, ניסה במאמץ רב לעשות שריפות בכל מועצות השבט, אבל מילה אחת של דן הבעירה יער שלם. כשמקס בשטח, כולם היו במתח, אבל כשדן היה בסביבה, הברדק הפך את העונה לטובה. יחסית, כמובן.
על הנייר, הבחירה בכרמיאל נראתה כמו עוד שגיאה בסריית טעויות פטאליות שקיבלו העונה בערוץ 10 ובהפקת "הישרדות". בפועל, מסתבר שזו היתה אחת מהבחירות הנבונות שעשו שם. הרחק מהציניות התל אביבית, ההתלהבות שהכינו מראש תושבי כרמיאל, יחד עם מי שבכל זאת החליט לגמוע כמה עשרות קילומטרים בשביל קצת גיא זוארץ, נתנו תפאורה יוצאת מהכלל לאירוע. מינימום אירוויזיון. פסטיבל המחולות 2.
זה גם היה אולי אחד הפרקים היותר טובים ב"הישרדות". התחושה אמנם היתה עדיין של תוכנית מאד מרוחה (למי שלא קיבל בברייקים של הפרסומות את נאום הציונות של ראש עיריית כרמיאל ושיריו החדשים של נתנאל - הגרסה המקומית לשיראל), אבל בנוסף ללוקיישן, בהפקה קיבלו עוד החלטה נבונה, וכמעט פורצת דרך, לצלם את מועצת השבט על האי.
האמוציות, העייפות והעובדה שתחושת המשחק היתה עדיין באוויר, הפכו את הגמר הזה להרבה פחות מתוסרט מהרגיל. פחות דקלומים בסגנון "בשבקין, אתה בגדת בי, אתה זרקת אותי ל - נו מה הייתי צריכה להגיד - כלבים".
עדיין היו הבלחות לא מדהימות כדוגמת שק הערכים של איתי, או פטפוטי הסרק של מרינה על הביקיני, אבל נאום הסניגוריה של דן מנו, הריב הכל כך טיפוסי שלו עם שרון והמחילה שהסכים שפקס המקורי לתת ללידר, היו כמה מהרגעים היותר טובים של העונה.
לאלו אפשר לצרף את הקאמבק של שורדי העונות הקודמות, שהביאו קצת ירידות ורפליקות עם ניחוח של רוע, שכל כך היו חסרות במהלך העונה. נכון שעברו כבר כמעט שלוש שנים, אבל אף פעם אי אפשר לקבל מעט מדי מאלכס מץ.
בדלת האחורית, ערוץ 10 הגיש לכם אתמול את התפריט העסקי שלו לחורף 2010. האמת, נראה קצת יותר מעורר תיאבון מהתמנון המעורבל במעיים של פרה שקיבלנו בעונת האולסטארס. בקיצור: גיא זוארץ נכנס לפריזר בשביל פיני טבגר. דן מנו אופסן בבודיעם לטובת מישהי שלא יודעת לאיית דן מנו.
היתה גם הצצה לעונה החמישית של "הישרדות". במקור היא צולמה יחד עם העונה הרביעית כדי לחסוך בעלויות, כך שיהיה טיפשי לתת עצות וטיפים לשיפור ושימור. צריך לקוות שהליהוק היה מוצלח יותר, הדרמות טובות יותר, הנשים חזקות יותר, הגברים רגישים יותר, המתמודדים תחמנים יותר, החול רך יותר ופסלוני החסינות מציאים יותר.
הפרומו נראה מאד מבטיח, אבל מצד שני, במחלקת הפרומו של ערוץ 10 הכל תמיד בומבסטי. כל מועצת שבט היא הטובה בעולם וכל הצבעה - דרמה ענקית. המשימה הראשונה של העונה החמישית היא להיות יותר טובה מהעונה הזו. לטעמי, החלשה ביותר מבין הארבע שהיו. הפעם לא יהיו מונדיאלים ברקע, מקסימום המשחק המרכזי בליגת העל. הפועל ת"א היא עדיין לא ברזיל, וגיא זוארץ היא אופציה יותר טובה מדני נוימן.
1. "תעשה מה שאתה עושה הכי טוב קפון - תתחנף" (טל אנגלנדר מוצא בכל זאת כמה תכונות חיוביות בעידן)
2. "אני תורם לילדים, יוצא להגנתם של חלשים, אני אוהב אופרות" (שפקס מבסס את מעמדו כחסיד אומות העולם ואוהב אופרות)
3. "מזל טוב ובלה בלה על שהגעתם עד לפה" (איתי מלא הערכה לרביעיית הגמר)
4. "אשה חזקה היא בזכות עצמה, ואת, אם אני זוכרת נכון, מתחילת המשחק נצמדת והיית שפקסלעך, אחר כך היית קצת דנסלעך ולקראת הסוף לא היתה לך ברירה והפכת להיות בשבסקלעך" (מירית קצת דיפרסלעך במועצת השבט)
5. "שפקס - זה שם של איזה נקניק או משהו" (יעל, מיס לוסי, משווקת מותג חדש שמאיים להפיל את זוגלובק)
מחר: מצעד ציטוטי העונה הגדולים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם