מנפלאות התמהיל: "עובדה" יכולה לחתום עונה בסיפוק
תחקיר חיסול בן-לאדן ב"עובדה" הוכיח שהגדולה של אילנה דיין היא בתשומת לב לפרטים הקטנים. מעבר לכך, התמהיל המוצלח של האייטמים בעונה הנוכחית מאפשר לה לסגור אותה בתחושת ניצחון
מעמדה איתן. אילנה דיין ב"עובדה" צילום מסך
הכל, כמו שניסח היטב היועץ לביטחון לאומי אנתוני בלינקן, מסתכם ביום אחד, בשעה אחת, ברגע אחד. הרגע הזה, בתחקיר החיסול של בן-לאדן, מגיע כאשר אילנה דיין מתעקשת על פרט קטן, שולי לכאורה. דיין תוהה על החדר הקטן והצפוף שבו צולם הנשיא אובמה, לצד בכירי הממשל, עוקב בדאגה אחרי המבצע. מנהיג המעצמה החזקה בעולם, מבצע ללכידת בכיר הטרוריסטים - זה חדר, זה? הנשיא, אם דאגתם, עבר ספונטנית לחדר הקטן כדי לקבל תמונות עדכניות יותר מהשטח.
החזרה לחיסול בן-לאדן, מטבע הדברים, לא הבטיחה גילויים מסעירים. היא רק הבטיחה מבט מדויק יותר, מסעיר, דרמטי עד היכן שהיד משגת. כל פרט, במקרה כזה, תורם את חלקו. גודל חדר המצב הנשיאותי, ניסוח ההודעה לאומה, הציוץ שבישר את נחיתת המסוקים. דיין סיכנה את עצמה ונסעה לפקיסטן, אולם הצליחה להבליג ולהזיז את הסכנה האישית הצדה לטובת קדושת הסיפור. רגע נוסף שבלט אתמול ב"עובדה" היה רגע הסיום. העונה ה-18, בצל הכיווץ לחצי שעה, הגיעה לקו הגמר ובאמתחתה ניצחונות. חוץ מפקיסטן, "עובדה" הגיעה לדורסי לי זיתוני ולגבול סוריה; חשפה את יומן השבי של רון ארד; את פעילות הלוביסטים ועסקי לבייב; ואת חטיפת העובדים הזרים למטרות כופר.
דווקא בראיונות, שיוקרתם פחותה, דיין הלמה וחזק. הראיון עם הרב מוטי אלון, במרחק גדול מהשאר, היה מופת לפיצוח סוגיה מגזרית נפיצה בראיון אחד על אחד. המרואיין, דמות אלוהית ממש בעיניי ציבור תלמידיו, קבור במרחב שבין המעמד הרוחני לזהות המינית - עניין שגם בארבע אמות אינו זכאי למקום של ממש. ראוי להתעכב על הראיון עם אלון, שעומד כעת למשפט, משום שדיין היטיבה להבין ולפרק את הקונפליקט האישי ביד אמן. מצד אחד - תהום האישום בעבירות מין; מצד שני - התעסקות בהעדפותיו המיניות של הרב האורתודוקסי, התעסקות שהוקעה ציבורית בצדה. הראיון עם אלון לא זכה לתהודה הראויה, ושוב, אולי בגלל שאינו שייך לאליטת הז'אנר.
"עובדה" יכולה לחתום עונה בסיפוק. מעמדה, חרף נזקי פרשת סרן ר' ומגבלות השיבוץ, איתן. התמהיל המגוון, גם אם לקה בפיזור הדעת, התגלה כמוצלח. לו התרכזה דיין בפינה אחת - תחקירים, ראיונות או נבירה במורסה הפוליטית - או אז הייתה מאבדת רלוונטיות, גישה לקהלים נוספים. גם כך סבלנות הצופה - הממתין בעצבנות למנת הבידור היומית-התקצרה משמעותית. בתקופה שבה רק שיבוץ לפני פצצת רייטינג מבטיח תשומת לב, הישרדותה של "עובדה" בנוף הטלוויזיוני חשובה והכרחית, מאזנת את מפלי הרוקדים, המבשלים והשורדים. בכל זאת, עת לאנה ארונוב ועת לאילנה דיין.
"עובדה", ערוץ 2
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם