משפחה מיושנת: "נשואים פלוס" לא שורדת את התרגום לעברית

ההחלטה להעלות גרסה ישראלית של "נשואים פלוס" עכשיו, עם שימוש בתרחישים של לפני מ-20 שנה, היא תמוהה. אבל זה לא רק חוסר העדכון - התרגום העברי לא מכיל אפילו שמץ מהרוח החתרנית שכל כך אפיינה את משפחת באנדי פורצת הדרך

מתן שרון | 8/5/2012 7:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: נשואים פלוס
בואו נשחק רגע משחק. נביט על הפרק הראשון של "נשואים פלוס" הישראלית ללא שום קונטקסט. כאילו אד אוניל מעולם לא דחף את ידו במורד מכנסיו ופג מעולם לא הקפיצה את רגלה. בואו נביט על "נשואים פלוס" הישראלית בתוך בועה. מי לעזאזל חושב שהיו מאשרים לסדרה שכזו לעבור מסך, שלא לדבר על מסך רגע אחרי "ארץ נהדרת"? אין ספק שיצירה כל כך לא מעודכנת, חסרת מקוריות ונטולת אמירה לא הייתה מקבלת אור ירוק אפילו אצל השומר בכניסה למשרדי "קשת".

ועכשיו בואו נשוב לעולם האמיתי. העולם שבו אלפי ילדי שנות ה-80 גדלו על ברכיה של רצועת השידור שש פלוס ונדבקו בשעה 8 בערב למשפחה הכי מטונפת בטלוויזיה. המשפחה שלקחה את הצביעות והנימוס האמריקאי והכתה בהם, לפעמים פשוטו כמשמעו, בכל פעם מחדש. לבכורה הישראלית, אם כן, הפרק שנבחר היה זה שבו פג, סליחה, מלי, נעלבת מכיוון שהמציצן השכונתי בחר לוותר עליה. במקור, הפרק "Here's Looking at You, Kid" סגר את העונה השלישית של הסדרה באוגוסט 1989. כן, ספרתם נכון. 23 שנה.
צילום: רועי ברקוביץ'
איך זה עבר מסך? ''נשואים פלוס'' צילום: רועי ברקוביץ'

הפרק תורגם כמעט אחד לאחד כשמדי פעם שוקי, מלי, מיטל ואושר אברהמי שוברים הצידה ומתרגמים בדיחה לפורמט לבנטיני יותר, אבל המצחיק אובד בתרגום והצחוק המוקלט פשוט לא עובד. זו לא רק קטנוניות של מעריץ שמכיר כל בדיחה או פרט מינורי בסדרה המקורית, זה אובדן הרוח האמיתית של משפחת באנדי. על אף שהם מוציאים מפיהם כמעט את אותם המשפטים ומובלים באותם מהלכים עלילתיים, משפחת אברהמי פשוט לא מכילה את אותם האלמנטים החתרניים שהיו בסדרה המקורית.

אל, פגי, באד, קלי ואפילו באק הכלב היו האנטיתזה לחוסר הכנות המסורתית של הסיטקום האמריקאי עד לאותו רגע. הם היו האנשים הדוחים, הרעים, הגנבים, התככנים והסוטים שבחיים לא היו זוכים אפילו לרגע טלווזיוני. הם היו ארצ'י באנקר בחזקת ג'קי גליסון עם חוסר הבושה של ניקסון. עבור ארה"ב של עידן רייגן הם היו סטירת לחי מצלצלת ללא התנצלות. עזבו התנצלות, הם גם היו היריקה על הקרקע שאחרי.

ובכל זאת היה להם קסם אמיתי בכנות. הם לא ניסו להתנחמד למעמד הגבוה או לאנשים נורמטיבים.

הם נשארו בביצת השפכים הקטנה שהם קראו לה בית, והיו בעלי מספיק גאווה משפחתית כדי לגרור את כולם למטה איתם. לא סתם הפרק הראשון של הסדרה החל במפגש שלהם עם מארסי וסטיב, השכנים. הגרסה הישראלית, לפחות מהפרק הראשון ששודר, נעדרת הייחוד הזה. גם הייאוש של הבאנדיז, כל אחד ופינתו, נעדר ממשפחת אברהמי, אבל זה מה שאיחד אותם נגד העולם ומה שהיווה את הקסם שהחזיק את הסדרה על כתפיו. הבאנדיז היו החריג שהצביע על הפגמים של הנורמלי.

וכאן אולי טמונה הבעיה. אחת הבדיחות שחזרו שוב ושוב בסדרה המקורית התייחסה לחיבה של בני המשפחה לאלימות לא פרופורציונלית ובפרט לקטטות המוניות בהובלתם. כמה פעמים הארבעה חזרו הביתה פצועים ומרוצים אחרי קצת אלימות בריאה? אם הבאנדיז באמת היו עושים עלייה הם לא היו נראים ככה, בבית מסודר בקריית אתא. האלימות, הטימטום, חוסר הבושה והרשעות שלהם קטנה אל מול אדם אחד עם סכין מבאר שבע. בישראל של היום הבאנדיז לא היו שורדים יום. בתרגום לעברית, הם לא שורדים אפילו פרק.

"נשואים פלוס", ערוץ 2, ימי שני ושלישי ב-22:40

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים