עשו או הרסו?: הסיפור של ציפי לבני צריך להביך אותנו
הפרישה של ציפי לבני וההתייחסות המהירה מדי אליה כמושיעה של הפוליטיקה הישראלית אומרת הרבה עלינו, עיתונאים וצרכני תקשורת; ובוקי נאה הוא ההברקה הליהוקית האמיתית ב"הישרדות VIP". האירועים שעשו או הרסו את השבוע
באחת הסצינות בסרט הנהדר "חוקי המשחק" אומר היועץ הפוליטי בריאן שמידט (וודי הארלסון) לשרה פיילין (ג'וליאן מור), המדוכדכת בעקבות הביקורת התקשורתית עליה: "אף סיפור כבר לא שורד בחדשות יותר מ-48 שעות. החדשות אמורות להיות סוג של בידור". פוליטיקאית אחרת, ציפי לבני, מנצלת בימים אלו טוב לא פחות מהברקודה מאלסקה את הזיכרון הציבורי הקצר שנובע מהצפת החדשות הבלתי פוסקת.
לפני מעט פחות מחודש, ב-28 במרץ, הייתה לבני גוויה פוליטית. היא הובסה שוק על ירך בקרב על הנהגת קדימה
הסיפור של לבני ממחיש עד כמה הואץ הקצב של הסחרחרה התקשורתית. כעבור חודש ויומיים היא הגישה את התפטרותה מהכנסת - בצעד מעט תמוה, שלא לומר גחמני, בהתחשב בכך שהכנסת תצא לפגרה כבר בשבוע הבא - וכבר היא נדמית כמושיעה של הפוליטיקה הישראלית.
אחרי קדנציה חיוורת כיו"ר אופוזיציה ואחרי שזרקה לפח את ההישג שאליו הובילה בבחירות, אין שום סימן לכך שהיא קורצה מחומר של מנהיגה. זהו הרושם שהתקבל, כמובן, כשלבני נחשפה: לא היה לה הרבה מה להגיד. אבל השתיקה, הו השתיקה (יחד עם ראיונות בתוכניות זניחות) - כמה אמפתיה היא מעוררת. היא לא צריכה אפילו לצאת למסע הרצאות בארצות הברית, אלא סתם לנוח בבית חודש, וכבר עולות הטענות שלפיד מיהר מדי לוותר עליה ושמופז אבוד בלעדיה. כשהיא מתרועעת בסינמטק עם גל אוחובסקי, לבני נראית רעננה ויפה מתמיד, ממש מועמדת אידיאלית לראשות הממשלה. תכף בוודאי יתפרסמו מאמרים שמשבחים את מנהיגת המפלגה האופורטוניסטית של עתניאל שנלר ויוליה שמאלוב על תמיכתה בקהילה הגאה. אה, כן: הטורים האלו כבר פורסמו.
הבעיה לא טמונה בלבני, אלא בנו. לא רק בעיתונאים, לא רק בעורכי החדשות בטלוויזיה, אלא בצרכני התקשורת. כבר אי אפשר לקבוע כאן מה נכון ומה לא, להבדיל בין טוב לרע, לזכור מה לעזאזל קרה שלשום. החדשות אינן חלק מרצף היסטורי מסודר, אלא מקטעים שבורים של אינפורמציה, שנצרכים על ידי אנשים מבולבלים, אנשים מופגזים. לבני לא הפסידה לפני קצת יותר מחודש, אלא לפני מיליון ידיעות. לכן, כשנקרא על הקאמבק שלה - בערך עוד יומיים - נעשה לייק ונחשוב שזה רעיון לא רע בכלל. // אודי הירש
תרשמו את היום הזה. בוקי נאה הוא לא רק הברקת ליהוק, הוא הרגע שבו הישראלים שוב גנבו לגויים את הברזים מהמלון ודפקו את הפורמט. במקום עוד פריים מהדבר הזה שעליו יושב הראש של אנה ארונוב, אתם מוצאים את עצמכם מפנטזים על עוד קצת מהבוקי. מקלל, משתלט, נוחר, מתפשט, אפילו נעלב קצת כשצריך. הישראלי היפה הגיע להראות לכם איך באמת שורדים, ותאמינו לו, הוא מפסיד עליכם.
אז נכון שפרסטר גאון; שדאבל-עזאם הוא השבוי הסלב הראשון (ובעונה הבאה - הילד של כולנו); שנטלי היא, ובכן, דדון; שענת הראל היא מופת לדברים שפילאטיס כבר לא יוכל לשפץ, אישיות למשל. הכל נכון. ועדיין, כתב פלילי אחד עם רגליים עמוק בחרא שווה טלוויזיה, טלוויזיה דליקטס. לא עוד פיתות ובאגטים אנושיים היישר מהמסלול. אם יש סיבה לראות 16 סלבס דוחפים עגלות בשביל אורז לבן - היא לא נגמרת בקלוז-אפ. אחרי הכל, הפומפיות של בוקי לא נאות, וגם הכושר הקרבי באוברדראפט - לפחות הפרסונה מפצה על הכל. תיכף יגיעו הלפידים ומועצת השבט והחפירות, או אז נראה אם הישראלי אורגינל של "הישרדות" יקבל לפיד ופידבק, לתפארת מדינת ישראל. // אלקנה שור
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם