העבדים המודרניים: סדרה חדשה על עובדי הקבלן

אחרי שנים של צחצוח משרדים תמורת 1,500 שקל בחודש, לוהקה דנה סמוחה לתפקיד עובדת קבלן לוחמנית ב"30 שקל לשעה"

רותי קדוש | 21/5/2012 14:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות:
קוראים להם עבדים מודרניים. הקולות השקטים של עולם העבודה. שומרים, מאבטחים, עובדי ניקיון, קופאים, אפילו מורים. מאות אלפי אנשים שמתפרנסים כעובדי קבלן, מקבלים שכר מינימום במקרה הטוב (כ-40 אחוז מהמעסיקים בארץ לא משלמים להם אפילו את זה), לא זכאים לתנאים סוציאליים, מנוצלים, לעתים אף ממש מושפלים.

הניסיונות הרבים לחולל שינוי בתחום התעסוקה בישראל - בין אם על ידי יצירת תודעה בעזרת חשיפה תקשורתית של ניצול והשפלה של עובדים ועובדות ובין אם על ידי אמפתיה של אנשים טובים )ובהם סטודנטים שמתגייסים למען עובדי הניקיון במוסדות האקדמיה(, חקיקה וניסיונות התאגדות - לא צלחו.

כעת, בכל אופן, מצטרפת למאבק הזה גם דנה סמוחה )בת 34(, המשחקת , בתפקיד עצמה (כמעט) בסדרה החדשה "30 שקל לשעה" שתעלה הערב (שני) בערוץ הראשון. הסדרה בת שמונה הפרקים, שכתב דוד מדמוני וביימו דוד אופק ושרי עזוז, מציגה את תופעת עובדי הקבלן דרך סיפורן של שלוש עובדות ניקיון בחברת כוח אדם.
צילום: רענן כהן
''אני מעדיפה להיות שחקנית ולקבל עוד תפקידים'', דנה ומרינה סמוחה צילום: רענן כהן

השלוש - עולה מרוסיה, ערבייה ותושבת עיירת פיתוח - ממוקדות בעבודתן בניקוי משרדים וקרצוף שירותים עד ליום שבו הן מפוטרות על ידי הקבלן. כשזה קורה הן מייסדות חברת ניקיון עצמאית ומציעות שירותי ניקיון ישירות לחברת הפרסום שבה הועסקו קודם לכן כעובדות קבלן. בהמשך הגלגל מתהפך והמעסיקות שהיו מנוצלות הופכות לבוסיות מנצלות.

דנה סמוחה, כמו גם הסופר ואיש העסקים דוד בורק ודמויות אותנטיות נוספות לוהקו לסדרה לצד שחקנים מקצועיים. סמוחה מגלמת את נעמה - צעירה בעלת מוגבלות שכלית, מפוחדת וביישנית. בחיים האמיתיים היא גדלה כילדה עם לקויות למידה, ולפני כשנה עזבה את בית ההורים ועברה להתגורר ב"מגורי ניצן" של העמותה. בעשור האחרון היא עובדת כמלצרית וכמנקה במסעדה של חברת הייטק במשך שלוש שעות ביום ומרוויחה כ-1,500 שקל בחודש. את קצבת הביטוח הלאומי, בסך 2,000 שקל , היא מייעדת לתשלום

עבור המגורים העצמאיים בניצן.

בתיווכה של העובדת הסוציאלית של עמותת ניצן היא הגיעה לאודישנים לסדרה, ולבסוף קיבלה את התפקיד. "זו התגשמות חלום שלי", היא מתמוגגת, "תמיד רציתי להיות שחקנית. האמת היא שלא היה לי קשה להיכנס לתפקיד: כשאמרו לי לבכות בכיתי בלי עזרה של טיפות מלאכותיות - אולי בגלל שאני מכירה אנשים שעובדים ממש קשה ומקבלים מעט כסף, ואני חושבת שלא מגיע להם שיתייחסו אליהם ככה".

בעבר סמוכה חוותה על בשרה יחס משפיל ומעליב מצד מעסיקים. "עבדתי במקום מסוים תמורת תשעה שקלים לשעה, אבל כשחישבתי את המשכורת בסוף החודש התברר ששילמו לי רק ארבעה שקלים וחצי לשעה", היא מספרת. "במקרה אחר עבדתי כבייביסיטר אצל משפחה ברמת אביב, ואת השכר הם שילמו לי במטבעות של עשר אגורות. זה היה ממש גועל נפש. אני זוכרת את העלבון וההשפלה - ואחר כך הם עוד פיטרו אותי. זה כאב".

"החלום שלי הוא לעזוב את העבודה במסעדה"

לא התלוננת?
"לא. אני בחורה תמימה ויש אנשים רעים שמנצלים את התמימות שלי".

"לשמחתנו, דנה זוכה היום ליחס הוגן ומקבלת שכר מינימום של 24 שקל לשעה", מוסיפה אמה מרינה, "אבל רבים מהחברים שלה הם אנשים חלשים שמשלמים להם 15 שקל לשעה. המעסיקים מצדיקים את עצמם בטענה שתפוקת העבודה שלהם נמוכה מזו של עובדים רגילים, כך שהם לא מחויבים לשלם להם שכר מלא, והעובדים, מצדם, אומרים תודה לאל שבכלל מעסיקים אותם. קרובי משפחה שלי שעלו מאוקראינה, הם עובדי קבלן שמטפלים בזקנים ומקבלים פרוטות על עבודה קשה. מה שהכי גרוע פה זה שהמדינה שותפה לניצול, בהיותה המעסיקה הגדולה של עובדי קבלן".

ניסית לעזור לדנה כשהונו אותה?
"זו בעיה כי היא יוצאת לעבודה ואמורה להיות עצמאית, כך שזה לא טוב שאימא שלה תהיה בסביבה. בבית, כשהיא מספרת לי מה קרה, אני מנחה אותה איך ומה לעשות, אבל דנה סופגת ושותקת. אין לה אומץ להוציא את הדברים".

הקושי הזה מלווה את מרינה מאז שדנה הייתה ילדה קטנה. "היה קשה מכל הבחינות", היא נזכרת. "היה קשה למצוא לה בית ספר מתאים, כיוון שהיא לא מפגרת אבל גם לא יכולה ללמוד בכיתה רגילה. את כל מה שעשינו עם דנה עשינו בכוחות עצמנו. לא גילו לנו מהן האפשרויות ומהן הזכויות שלה".

"החלום שלי הוא לעזוב את העבודה במסעדה", אומרת דנה. "אני מעדיפה להיות שחקנית ולקבל עוד תפקידים. אני מקווה שבעקבות הסדרה גם יזהו אותי ברחוב".

מרינה , מצדה, מודאגת ומשתדלת להנמיך ציפיות, אף שבתה קיבלה תפקיד בסדרת טלוויזיה, ואפילו כזו שבה לאימא תפקיד קטנטן. "שאלתי את הבמאי 'מתי תעשה לי אודישן?' והוא אמר לי'אם יש לך רבע מהכישרון של דנה, את מתאימה", היא מספרת בחיוך.

"כשהעובדת הסוציאלית סיפרה לי שהבת שלי אכן תשחק בסדרה בערוץ הראשון הייתי בשוק. חשבתי שיהיה ריאלי יותר אם יעמוד מולי חייזר. אני מכירה את הבת שלי: היא ביישנית וחסרת ביטחון. משחק לא מתאים לאופי שלה, למרות שמאז ילדותה היא חלמה על עולם הזוהר. פתאום החלום שלה מתגשם, וגם אם זה חד פעמי, זה נפלא בשבילה".

במשך שש שנים העמיקו מדמוני ואופק בסוגיית עובדי הקבלן. "בדומה לרוב הפרויקטים שלנו, היצירה צומחת מתוך המציאות", אומר מדמוני, "תופעת עובדי הקבלן החלה כעניין אזוטרי והיום מדובר במסה. כיו"ר איגוד התסריטאים, הכרתי מקרוב את חולשתם של פרילנסרים ועובדי קבלן. ערוצי טלוויזיה הפסיקו לשלם תמלוגים לכותבים, סתם כי לא בא להם, ובזכות ההתאגדות המקצועית קיבלנו את מה שמגיע לנו".

ומה דעתך על יכולות המשחק של דנה?
"באופן מפתיע, הדיאלוגים בתסריט התאימו לה בצורה מושלמת. היא מוכשרת ולכן במהלך החזרות הוספנו לדמות שלה עוד סצנות".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים