יורים ושרים: "כוכב נולד" מכוונת לצופה שהוא נרקומן של ריגושים
"בכוכב נולד" למדו השנה את לקחי העבר ובחרו בקפידה יתרה את צוות השופטים כמו את המועמדים, שכבר מעכשיו ניתן לנחש מי מהם יגיע רחוק
בחירת השופטים הפכה לריאליטי הישרדות בפני עצמה. "כוכב נולד" צילום: רונן אקרמן
סוף העונה התשיעית מצא את קברניטי "כוכב נולד" בצומת דרכים דרמטי. מצד אחד פיצוח אותה נוסחת "קוקה קולה" מנצחת, שאפשרה לתוכנית טלוויזיה להיצרב תודעתית ולהישאר רלוונטית כמעט עשור בתוך טירוף המערכות הישראלי הזה.
מצד שני הפכה החגיגה הזאת לצינור שואב כסף עבור עבריינים שניצלו את קרבתם לשופטת בתוכנית, שניצלה את מעמדה לסחור בכישוריהם של המתחרים. לא פשוטה ומובנת מאליה הצלחתם של מפיקי מופע השירה בציבור, הגדול ביותר שנעשה כאן מאז אפי נצר ושרל'ה שרון.
כשהזכרנו טירוף מערכות ישראלי, התכוונו לקליינט כורסה שהוא נרקומן של ריגושים, כזה שמשתעמם בקלות ומחליף את טעמיו וגיבוריו מבוקר ועוד סופו של אותו יום. כדי לתחזק את השואו הזה היה צריך לפתוח לפעמים מכסה מנוע מול פני האומה, ולשדד מערכות שהחלו לזייף עד לשמיים תרתי משמע. להפקה הייתה פה משימה שמזכירה לי תאג"ד בסוף של יום קרב עקוב מדם.
מתברר שלא רק במתחרים היה צריך לטפל ולהשקיע בבניית סיפור אישי לכל אחד מהם, אלא בעיקר בשופטים שהפכו בעונות האחרונות את ההוויה סביבם לסוג של הישרדות VIP בפני עצמה. מרגול ושלישה הצבאי, גל אוחובסקי הוצאו, יאיר ניצני ויתר ובמקומם הושיבו שני נרות שבת שלא עושים שריפות, סוגים שונים של עולמות, אבל עדיין קונצנזוס ישראלי - משה פרץ וגידי גוב.
על הכיסא של מרגול התיישבה מירי מסיקה, שדי במהירות הולכת וממלאת את נעלי הדיווה שהותירה אחריה ריטה. נסו להיזכר במניירות ובדרמטורגיות של ריטה כשהייתה בת 30, ותמצאו אותם אצל המסיקאית שטורפת את המסך ושולטת בו. לקח נוסף שנלמד בעונה הקודמת בעקבות ניסיון הטיית הקולות שהגיעו במסרונים, שהביא גם לפרישת אחת המועמדות, הוא ירידה בשימוש בהם וכניסתם של הצופים לפעולה רק מהשלב שבו ייבחנו עשרת המתחרים האחרונים.
פרויקט 100 הקלאסיקות הישראליות, שבו כל מועמד מבצע באודישן שלו שיר מתוך אותו פרויקט, הוא סוג של תשובה לחווה אלברשטיין שצוטטה בעבר כשאמרה שכוכב נולד היא משהו שנגד כל החינוך המוזיקלי שעליו גדלה. יכול להיות שגם גידי גוב הוא סוג של תשובה של לאלברשטיין, ואולי בעונה הבאה אפילו חווה תשב
שם.
כדי לבטא ויזואלית את התבססותה של התוכנית בסדר היום שלנו, נפרשו האודישנים בכל הארץ שנראית יפה ומפתה כל כך כשמצלמים אותה ממסוק מרחף שלא יורד קרוב מדי ולא מתעכב על תושביה שהורגים, נהרגים ואוחזים איש בגרונו של חברו. בקיצור, יורים ושרים.
המתמודדת הראשונה, יפית טימסית, ניצלה בעור שיניה מהדחה בזכות התעקשות של פרץ וצרפתי, שאפשרו למסיקה וגוב לתקן את נמהרותם. על איטן גרינברג, גם בלי להיחשף אפילו למתחריו, אפשר לומר כבר מהשניות הראשונות שלו על הבמה, שיגיע רחוק, הכי רחוק. בין שני אלו הגיח יוסף מויאל מירושלים שלימד אותנו מהי שירת הסירנה. כפיצוי הוא קיבל במתנה מגנט. חברו שעמד בחוץ, נשמע מאוכזב והודיע שעם כל הכבוד לשופטים, מויאל עוד יראה לכולם מיהו. מזל שיש שופטים בירושלים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם