הזירה הלשונית: מילון "היפה והחנון"

אמנם לא נמצאה יורשת ראויה לליטל סמדג'ה, אבל גם בעונה השלישית היפות והחנונים מספקים לא מעט רגעים לשוניים מרתקים. וגם - פרשת השלוחים והשלופים לא מניחה לקובי פרץ. הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל | 14/6/2012 17:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
העמכות והמזרחנון

"היפה והחנון 3" בראשית דרכה. בהיבט הלשוני נקראה שלא נמצאה יורשת לליטל סמדג'ה, אשפית הלשון מבאר שבע. עם זאת, המעבדה הזו של "עמכות וקלאסה",

כהגדרת מאי, הולידה כבר לא מעט חידושי לשון ומשפטי מפתח.

בז'ל. טיפש. "נו תבעט כבר יה בז'ל, יאללה יואו איזה מאבול" (מוריה).

בֶּרֶנְגָ'ה. "אתה מסתובב עם הבֶרֶנְגָ'ה?" (אדי מראיין סלבס).

דלדל. מגה חנון: "הוא דלדל כזה" (שיר)

לעפעף. "אני יעפעף למשי את הפוני" (מוריה)

לש"ץ. ציון לשבח: "הייתי נותנת לו, איך קוראים לדבר הזה שמצטיין בצבא, לש"צ" (סיגל).

מזרחנוּן. "אני החנון המזרחי הראשון, אפשר לקרוא לי מזרחנון" (אליאב).

מֶרֶדים. רבים של מרד: "לא יודעת באיזה קיבוץ פרצו מֶרֶדים" (סיגל)

עמכות. פשוטי העם: "יש את העמכות ויש את הקלאסה. עמכות זה עממי קלאסות זה יותר כמוני" (מאי)

פדחן. עושה פדיחות:"איזה פדחן, מה אתה מביא את זה?" (דלית)

פובריקאלי. "המפץ הגדול זו תיאוריה כל כך פובריקאלית" (סיגל)

פורפורציות. "צריך לקחת דברים בפורפורציות" (מוריה)

צילום: אמיר מאירי
מבדילים בין העמכות לקלאסות? בנות ''היפה והחנון 3'' צילום: אמיר מאירי
מזלג בעולם של מרק

ולצד החידושים, מעט משפטי ניסיון חיים עשיר:

אולג הוא מזלג בעולם של מרק (נטלי)

אין אמונה בבלונדיניות (דניאל)

אנחנו נמצאים בקצוות שונים של עקומת הפעמון (ראובן על בת זוגו)

אני גם סוג של נחש מתחת לקש (סיוון)

אני וליפסטיק החברים הכי טובים (מאי)

אני וצבא זה שמים וארץ, זה חול וים (גולי)

הכל על גֶדֶר מיקימאוס (דלית על התיאוריות המדעיות באשר הן)

יהודה הוא גם רושם שירים נוסף לזה שהוא עושה אטלסים? (סיגל מספרת ליהודה אטלס דברים שלא ידע על עצמו)

כיפור זה היה שהם צמו, מסכנים, איך שהם צמו ישר שלחו אותם לשואה (שיר)

לכל שבת יש מוצאי שבת, לכל מטבע יש שני צדדים, יום אתה למעלה ויום אתה למטה, הגלגל מסתובב (מוריה בנחשול פתגמים)

לשירלי חסר בלונד בחיים (שיר על החנונית שהצטרפה לווילה)

עשרים איש רודפים אחרי כדורגל ובסך הכל בשביל להכניס אותו לסל (סיוון בעקבות לייבוביץ)

תיאורטית אפשר לשים אוכף על עז, אבל לא לזה נועד האוכף ולא לזה נועדה העז (ראובן המדען)

תכלס, כל הספרים אותו דבר (שיר).

צילום: גיא קרן
גם לדלית חסר בלונד בחיים, לא? שיר, סיגל ודלית צילום: גיא קרן
עוד על השלוחים

קובי פרץ חוזר לקיסריה, ופרשת השלוחים/שלופים כבר הפכה לחלק מקורות חייו המפותלים, כפי שהעיד בעצמו. בעניין זה כותב הקורא ארז כי "המושג שלוח הוא  בצרפתית כינוי גנאי לאהבל, מג'נון או מרושל. הוא אינו מתייחס למקום הפיזי שממנו הגיע האדם ואינו קשור למקום שנקרא שלוח, כי אין מקום כזה". המילה שלוח, טוען ארז, גם התגלגלה למזרח אירופה מפי יהודים דוברי צרפתית. הצרפתים, הוא מסכם,  הם אלה שכינו כך את הבֶרְבֶרים בהרי האטלס ככינוי גנאי.

מרכוס חנונה, חוקר השפה המרוקאית מבהיר שהתהליך הוא הפוך. מילת הסלנג הצרפתית Chleuh משמעותה אכן מצחיק, לא מובן, ברברי, אך היא חדרה ללשון הצרפתית בין שתי מלחמות העולם מן השפה המרוקאית.  במלחמת העולם השנייה הודבק הכינוי לגרמנים. "שלוח" הוא אחד השבטים הבֶרְבֶרים שבדרום מרוקו ומקורו בשפתם שנקראת "תאשלחית". בתקופות מסויימות חלקים משבטים אלה שימשו כעובדים בערים הגדולות ומאחר שהם היו שונים, דיברו שפה לא מובנת והביאו איתם מנהגים שנחשבו לא מודרנים, הם זכו לכינוי נלעג. בתחילה שוייך השם לשבט זה, ולאחר מכן לשם כללי לכל השבטים הבֶרבריים.

מקורות השמות של השבטים הבֶרברים אינו ברור, אך הוא מוליך אלפי שנים לאחור. הברברים רואים עצמם כבני שם וחם ומביאים הוכחות לכך על סמך שמות השבטים. אז אולי מתושלח היה בעצם אבי הברברים?

צילום: בייגל
פרשה שלא תניח לו. קובי פרץ צילום: בייגל
איך קוראים לחיפה?

עודד כותב: "בעקבות המדור שעסק באופן היגוי שם העיר חיפה וקבע שיש לומר אותה בצירה ובמלרע, אני מניח שבמקרה של נתניה, התשובה דומה - צריך לבטא עם שווא נע בנ' הראשונה ובמלרע.  ומה לגבי התופעה הקשורה בשמות קבוצות הכדורגל של הערים - מכבי נתניה, מכבי חיפה וגם הפועל חיפה? ניתן לראות שתי צורות בשימוש (גם בתקשורת, לא רק בשפת הרחוב). באחת יופיעו המילים חיפה ונתניה בצירה ובמלרע, המילים הצמודות מכבי או הפועל ייהגו גם הן במלרע. לעומת זאת, כאשר יופיעו חיפה ונתניה עם פתח ובמלעיל, גם הקידומת מכבי או הפועל יהיו במלעיל".
עודד צודק: העיקר העקביות. כאשר הצירוף "מכבי חיפה" או "הפועל חדרה" נאמר בלשון הדיבור, שתי המילים יהיו במלעיל. כאשר הסביבה מחייבת תקניות, שתיהן תהיינה במלעיל.

ברגל מלאה

במשחק הכדורגל ב"היפה והחנון" מסביר אלון "האווירון" מזרחי, שיש לבעוט "ברגל מלאה". הביטוי הזה, ובעיקר "בעיטה מלאה" חוזר שוב ושוב בשידורי היורו, בעבר כמעט לא נשמע. על פי ההסבר המלומד מדובר בבעיטה ב"רכס כף הרגל", ובהגדרה מלומדת פחות: באזור השרוכים. "בעיטה מלאה" טובה יכולה להיות קטלנית, אבל הזזה קלה של כף הרגל תגרום לכדור לעוף הרחק ליציע. לביטוי, בכל מקום, אין מקבילה בשפות אחרות. האנגלים לא שמעו על "whole kick".

צילום: גיא קרן
ויקטור לא ממש בטוח מה זה ''רגל מלאה''. ''היפה והחנון'' צילום: גיא קרן
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים