אין פרופורציות: השורדים איבדו כל קשר למציאות
ראוי, לא ראוי, האמת שלי, האמת שלו, חבר, לא חבר - אלה הסוגיות שמטרידות את המתמודדים ב"הישרדות" הישראלית מיומה הראשון, והשורדים המפורסמים לא שונים, גם הם מתייחסים למשחק בפאתוס מגוחך, וכך היה כשהחליט הגולם משה פרסטר לקום על יוצרו איתי שגב

פרק בן קרוב לשעתיים שודר אתמול ב"הישרדות VIP", והוא גדוש באירועים ותהפוכות, כולל משימה אחת עצבנית, טוויסט בעלילה, תקיעת סכין, מבחן אש מורט עצבים, מסיבה וקצת קשר מרגש עם הבית.
אין אפס, אתמול הוכח סופית שהטבח שביצע שבט דאנג רק לפני שלושה פרקים באושרי כהן נכשל באופן חרוץ. הכוונה היתה מובנת. הניסיון של איתי שגב ומשה פרסטר, שניים שהפעם האחרונה בה חוו כוכבות והצלחה היתה לפני קרוב לעשרים שנה, לדפוק ניצחון על הגבר החתיך, המצליח, הצעיר, הצליח בדיוק ליממה, אבל כשהגיעו המשימות הפיזיות הם כשלו שוב ושוב והפכו את הנזיפות המתנשאות של תורג'י לאמת לאמיתה.

משימת החסינות מאמש הוכיחה את כישלון המהפך סופית. בזה אחר זה נכנעו אנשי שבט דאנג למשימה הפשוטה אך המתישה: אחיזה משותפת בכדי בד למעלה, גבוה, עם הידיים מתוחות. גם שגב, גם פרסטר וגם תורג'י הם מאלה שמותחים שריר כשהם מושיטים יד להחזיק במעקה העליון באוטובוס. העניין הוא שתורג'י לא נוסע באוטובוסים והוא רעב, רעב ותאב הרבה יותר מהם להביא את הניצחון.
הגיבורות האמיתיות של המשימה היו דווקא הנשים. מצד אחד ענת הראל, שהפכה לשמשון הגיבור ופדתה שנים של כושר גופני גבוה, מצד שני, יוליה פלוטקין הקלה להנפה שעמדה כמו גלדיאטור מול מטח הקללות שבוקי נאה ריסס לעברה.
אחרי ההפסד הצפוי כל כך של הדאנגים, היה ברור שחור על גבי הלבן של הקוקוס שאיתי שגב בדרך הביתה. אם בגלל הברית החזקה של בוקי ויוליה ואם בגלל השנאה היוקדת שרוחש אליו שבט טיניום. את כל יהבו הטיל שגב על חברו הטוב משה, אבל גם זה לא הפריע לו להמשיך ולכפכף אותו. כנראה שהיתה שם כאפה אחת יותר מדי, שכן בצעד לא צפוי החליט הגולם הרגיש לקום על יוצרו ולהכריז על החלטתו להדיח את איתי.
וכאילו כדי להנציח את המאבק הכללי של משה פרסטר בחיים, אף אחד לא שעה לסבלו, ושבט טיניום שהגיע על תקן צופה כמו גם שבט דאנג הפנו לו עורף והעדיפו להתמסר לקלישאות שמלוות את "הישרדות" הישראלית מיומה הראשון: ראוי, לא ראוי, האמת שלי, האמת שלו, חבר, לא חבר. אם ב"בעל זבוב" איבדו הילדים שעל האי צלם אנוש, ב"הישרדות" מאבדים כל צל של פרופורציה והפאתוס התמוה הזה משתלט על כל חלקה של חשיבה צלולה.
"תודה, אחי!", אומר איתי שגב בהתרגשות לאיתי תורג'מן, אחרי שהוא וכל שבט טיניום החליטו בעקבות מועצת השבט הדרמטית להעניק דווקא לו חסינות, "לא ככה אחי", אומר לו תורג'י בעיניים נוצצות, "לא ככה". קאט לסלון המשותף של אושרי ותורג'י שחוטף צ'פחה בעורף.

אחרי ההצבעה ניגשו בוקי ומשה לדו קרב של הדלקת האש. אלוהים, מישהו מוכן להסביר לי ממה החבל הזה עשוי? לא, חלליות לא בונים מהחומר הזה. שנייה לפני שבוקי נאה מעלה באש את כל הסט החבל סוף סוף נקרע ומשה מכה על חטא מול איתי והולך לעולם שכולו אי התקווה.
אולי הגיע הזמן להחליף את המשימה הזאת? בפעם הבאה צריך לכסות לכל מתמודד את האף והפה בבאף המצחין של השני. זה ייגמר הרבה יותר מהר.
החלק האחרון של הפרק התמקד במסיבת האיחוד העליזה שנתן נימוק משכנע לקלוז אפים על הישבן של אנה ארונוב. אחרי שאכלו ושתו הגיע הזמן להשתנק מול המסך עם דרישת שלום חמה מהבית. תם טקס, נתראה מחר חבר'ה, הכינו את המצ'טות.

1. "היא לא בנאדם רע והיא לא עושה את זה מתוך רוע. היא פשוט אישה, ונשים הן היסטריות". אושרי כהן מטנף על נטלי דדון וממשיך את קו הנקמה מוגשת קרה עם קצת גשם בפנים.
2. "כל מי שנוהג בדרך מלוכלכת ושקרנית מקבל את מה שמגיע לו". איתי תורג'מן על ההדחה של נטלי, מדגמן טלפתיה עם אושרי.
3. "חשבתי סיני ו.. לא אהבתי, כי זה חלק ממצרים". עזאם עזאם עדיין חי.
4. "אף פעם לא ראיתי את אנה ארונוב רוקדת כי אף פעם לא ראיתי 'כוכב נולד'". בוקי נאה לא רוקד עם כוכבים.
5. "תורג'מן רוקד כמו איזה וואחש במסיבת ריקודים בחתונה ברמלה". בוקי נאה דובק במסיבות בדאנג'ן.
מדד הישבן: שכחו מזה, אני אישה ואני היסטרית.