אני וסוד כוחי: לילה לבן ומחאה לא הולכים ביחד

השיווק של אירועי לילה לבן נוקט בקו מחשבה שאם יגידו לכם מספיק פעמים שהעיר לבנה היא אכן תהפוך לכזאת. יש רק בעיה אחת: תל אביב לא לבנה

איתי זיו | 29/6/2012 8:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום חמישי נערכו בתל אביב אירועי "הלילה הלבן" בחסות העירייה. נכון למועד כתיבת שורות אלו (שלישי בצהריים), תשע גלריות, פאנל של אנשי ספרות, בהם אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת, הלהקות ג'ירפות, נאג' חמדי ומידנייט פיקוקס ושורה של אנשי תרבות ומוסדות נוספים - כולם הודיעו שלא ייקחו חלק באירועים בעקבות אלימות המשטרה בחסות העירייה כלפי מפגיני המחאה החברתית.

אירועי הלילה הלבן נוסדו בשנת 2003 במטרה לחגוג את בחירת אונסק"ו ב"עיר הלבנה" בתל אביב כאתר לשימור. מאז מרימה העירייה מדי קיץ אירוע יחצני-שיווקי מלוקק וממוסחר שנועד, בין השאר, לתחזק את מעמדה של תל אביב כ"עיר הלבנה" שצמחה לה מהחולות (להבדיל מהחורבות). יש רק בעיה אחת: תל אביב היא לא עיר לבנה. עיר אפורה תהיה הגדרה נאמנה בהרבה למציאות, המורכבת רובה ככולה מבתים מתפוררים ומקירות מתקלפים (ניסח את זה יפה החוקר והאדריכל שרון רוטברד בספרו "עיר לבנה, עיר שחורה").
צילום: אמיר מאירי
עיר אפורה תהיה הגדרה נאמנה בהרבה למציאות, המורכבת רובה ככולה מבתים מתפוררים ומקירות מתקלפים צילום: אמיר מאירי
המציאות והדימוי של העיר

אלא שמבחינת עיריית תל אביב בראשות רון חולדאי הכל עניין של מיתוג. אם יגידו מספיק פעמים שהעיר לבנה, היא אכן תהפוך לכזאת בעיניהם של התושבים. כך מתייתר למשל הצורך לייסד תקנה המחייבת לצבוע בטיח לבן את כל הבניינים החדשים והמשתפצים (בדומה לתקנה הנהוגה בירושלים, המחייבת בנייה באבן המקומית), או לערוך מבצע עירוני של צביעת הבתים בלבן; הרבה יותר פשוט וזול לערוך קמפיינים יחצניים מתוקשרים. המציאות משנית לדימוי.

וממש כשם שעיריית תל אביב אוהבת לטפח את דימוי "העיר הלבנה", כך היא אוהבת לטפח דימויים נוספים המזוהים עם העיר: פלורליסטית, תרבותית, רב-תרבותית, גאה. "עיר המחאות והדמוקרטיה" כפי שכינה אותה חולדאי עצמו בסרטון שהפיץ באינטרנט בשיטת נסראללה. מה בפועל? העירייה מנסה למנוע מאנשים למחות במרחב

הציבורי.
 
הרגע שבו אמנים החליטו להחרים את אירועי הלילה הלבן במחאה על כך הוא הרגע שבו הבינו את החלק שלהם ביצירת דימויה של העיר כפלורליסטית ותרבותית: עם כל הכבוד לעירייה שעושה בדימוי הזה קרדום לחפור בו הון סמלי וממשי, הוא נשען בראש ובראשונה עליהם. חשוב להזכיר את זה למוסדות מפעם לפעם. בנוסף לכך, זהו גם רגע חשוב באבולוציה של המחאה, משום שהוא מעיד על התפתחותה לאפיקים נוספים.
 
בהינתן שהשאלה היא כבר לא "כמה אנשים הגיעו להפגנה" - הרי לכיכר המדינה הגיעו 300 אלף איש ודבר לא השתנה - מהלך כמו זה הוא ראשיתו של תרגום נכון יותר של הכוח של התושבים ושל האזרחים למחאה אפקטיבית. רעיון מופרך לדוגמה: איך היה נראה משבר הדיור בתל אביב אם כל תושב היה צובע את חזית דירתו השכורה בשחור?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בדלת האחורית

צילום: איתי זיו

הערה על הסיפור התרבותי של השבוע

לכל הכתבות של בדלת האחורית

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים