אם יש גן עדן: הכוכבים הגדולים בטלוויזיה האמריקאית פותחים שולחן
חמשת כוכבי הסדרות המובילות של הרגע התכנסו בחדר אחד כדי לדבר על סצנות סקס, על קשיים מקצועיים ועל ההבדלים בין הומור ודרמה. יש תובנות
כינסנו את החמישה - כולם כבר זכו בפרס אמי או היו מועמדים לפרס - לשיחה על סקס בטלוויזיה, על הסצנות הקשות ביותר לצילום ועל איך מתכוננים לתפקיד של רוצח סדרתי.
מהי הסצנה הקשה ביותר שהיתה לכם? האם אתם קוראים תסריט ואומרים "אין סיכוי, אני לא יכול לעשות את זה"?
הול: "כשהתחלנו זה היה כמו ללכת על חבל דק. יש רוצח סדרתי, הוא אומר שהוא לא אנושי ואולי אנו צריכים להיות חשדנים כלפי זה. בנקודה זו ההרגשה היא כמו ללכת על חתיכת חוט דנטלי, לא חבל דק".
מרגוליס : "השתתפתי בשישה פרקים של 'הסופרנוס'. לא עשיתי הרבה סצנות עירום, תמיד ניסיתי להישאר לבושה. אבל היתה שם סצנה שבה אני מזריקה הרואין עם מייקל אימפריולי, ולפי התסריט הייתי צריכה להקיא, לזחול על הידיים והברכיים ולהקיא לתוך פח אשפה. אני זוכרת שקיבלתי את הסצנה לקריאה - רק אותה, כי אתה אף פעם לא מקבל את כל התסריט - ואמרתי לעצמי שזה מוגזם לגמרי. אני לא יכולה. הם רוצים שאזחל בחזייה ובתחתונים. היה לי מחסום מנטלי.
"אז התקשרתי לידיד שלי גריפין דאן ואמרתי לו,'אני לא יודעת מה לעשות עם זה, אני לא יכולה'. הוא ענה לי,'תשתקי ותעשי את זה'. וזו היתה עצה נפלאה כל כך, כי כדי לעשות את זה בניתי סיפור שלם. ובכלל לא משנה אם הוא היה נכון או לא. זה היה אתגר עצום, והייתי מפוחדת מאוד. אבל זה היה סט נפלא עם אנשים נפלאים, והכתיבה באמת הובילה לנקודה שבה הסצנה היתה לגמרי הגיונית".
וכאשר צפית בסצנה, ההרגשה היתה טובה?
"כן. זאת אומרת, הוודקה ששתיתי קודם עזרה, אבל זה היה בסדר גמור. שמחתי מאוד שעשיתי את הסצנה והרגשתי שהיא התאימה מאוד לדמות".
ארון, אפשר להניח שגם אתה נתקלת בכמה דברים קיצוניים בתסריטים.
פול: "הדמות שאני מגלם, ג'סי, הוא שבר כלי שמנסה איכשהו לגשש את דרכו. סצנה קשה במיוחד שאני זוכר היא כאשר הוא מתעורר ורואה את החברה שלו שוכבת מתה לצדו, והיא היתה האהבה הראשונה בחייו. זה היה קשה, כי כדי להתמודד עם סצנה אני מנסה להרגיש כאילו אני חי אותה, מה שאני מניח שכולנו עושים, ובמובן זה הסצנה הזאת היתה מאוד קשה".
דיינס: "יש סצנה בפרק שבו ניק ברודי נוסע עם קארי לצריף מבודד שהיתה קשה מאוד. זה מין סופשבוע רומנטי שהופך לחקירה. זה היה מורכב מאוד, ובשלב מסוים ברודי (בגילומו של דמיאן לואיס) מכוון אקדח לראשי. כשזה קרה האדרנלין שלי היה בשמים ונשימתי נעתקה ממש. זה היה מצוין לאותו טייק, לאותו רגע, אבל מיד אחרי זה הגוף שלי השתלט עליי ומה שקרה היה
האם : "אני חושב שזו הנקודה החשובה. הרי איש מאיתנו לא כורה פחם או משהו כזה. העבודה שלנו היא לא הכי קשה בעולם. ובכל זאת, יש הרבה דרישות פיזיות ונפשיות, ואתה גם צריך להיות מאוד מרוכז. בייחוד אם אתה בתפקיד ראשי באחת הסדרות שאנו מדברים עליהן. ואצל ג'וליאנה הדברים נכונים פי כמה, כי היא משחקת בסדרה שמשודרת ברשת ארצית, ואת כל מה שאנו נדרשים לעשות - היא צריכה לעשות במשך תקופה הרבה יותר ארוכה".
ג'וליאנה, אמרת שתמיד ניסית לא לחשוף את עצמך יותר מדי, אבל היו הרבה דיבורים על עד כמה "האישה הטובה" היא סדרה סקסית, במיוחד במונחים של רשת שידור ארצית. עד כמה את עודדת אותם לדחוף את זה הלאה?
מרגוליס: "ברשת שידור ארצית יש מגבלות, אבל סי.בי.אס פשוט מדהימה בכל הקשור לסדרה שלנו. אנחנו כאילו יקירי הרשת, אז הם מנסים לא להתערב. הדברים היו נכונים במיוחד כאשר הסדרה שודרה בימי שלישי בעשר בערב. תשע בערב זו שעה אחרת לגמרי מבחינת הרשת. אני חושבת שהתכוונת לפרק הראשון של העונה שעברה, שבה אני - איך לנסח זאת בעדינות - מקבלת מין אוראלי מבעלי לשעבר".
הול : "זה היה מנוסח מאוד בעדינות".
מרגוליס : "זה לא שאני כן או לא מעודדת את זה. אני חושבת שזה טוב לרשת ארצית שיש לה סדרה כזו. ואחרי הכל, זו סדרה למבוגרים".
הנקודה הזאת, שזו סדרה למבוגרים, חשובה למדי. נראה שרבות מהסדרות האלה משתמשות במין בצורה מעניינת. למשל הדמות של קלייר. דיברנו על הסצנה שבה קארי בעצם משתמשת במיניות שלה, וגם דון עושה אותו דבר. אתם סבורים שזה באמת גורם חשוב בסדרות שלכם?
האם: "אני חושב ש'מד מן' ו'שובר שורות' יכולות להיות משודרות ברשת ארצית. למעשה אסור לנו להראות דברים שאי אפשר להראות ברשת ארצית. הכל מרומז. אני חושב שחוץ מכמה מילים מדי שבוע, אפשר להעביר את הסדרה לרשת ארצית כמו שהיא, בלי צנזורה".
כולכם מופיעים בסדרות דרמטיות ורציניות מאוד. אבל ג'ון, אתה עושה לא מעט עבודה קומית, כולל באחרונה עם פרצוף שחור בפרק של "רוק 30" בשידור חי.
האם: "אין איזו תוכנית אסטרטגית גדולה בעולם שלי. פשוט מדובר בהזדמנויות שנקרות בדרכי. אני חושב שאם טינה פיי היתה מתקשרת לכל השחקנים שמשתתפים בשיחה הזאת ושואלת'היי, אתה רוצה להיות בתוכנית שלי?' - כולם היו אומרים כן. וגם אם הטלפון היה מגיע מלורן מייקלס. כך שפשוט התמזל מזלי שהשאלה הזאת הופנתה אליי וזה היה כיף.
"כיף להשתטות ככה וזה שונה מאוד ממה שאני עושה. זה בהחלט משהו שאתה חושב עליו כשאתה עושה אותו דבר תשעה חודשים בשנה, או חמישה חודשים במקרה שלי. אתה מוצא את עצמך מהרהר, אולי אני לא רוצה לעשות זאת במשך חמישה חודשים נוספים, אולי ננסה משהו אחר? זה החלק הכיפי בלהיות שחקן. יוצא לך לעשות כל מיני דברים, לא מתייקים אותך למשהו מסוים לכל ימי חייך".
פול: "הלוואי שהייתי יכול לשחק בקומדיות, אבל אני פשוט לא מצחיק".
מרגוליס: "זה היה מצחיק".
הול: "זה באמת היה מצחיק".
פול: "תודה, אני מנסה".
מרגוליס: "אתה יכול ללכת למחנה הקומדיה".
האם: "פשוט תעמוד ליד אנשים מצחיקים. זה מה שאני עושה".
מרגוליס: "מייקל ג'יי פוקס שיחק לצדי באחד הפרקים. היינו כבר אחרי 14 שעות עבודה והוא ראה אותי נופלת מהרגליים. אז הוא הביט בי ואמר: 'את פשוט טועה. בשביל מה את צריכה את הדרמה המשפטית הזאת? לכי על סדרות קומיות של חצי שעה, שם לא עובדים קשה כל כך. שם עובדים אולי יומיים שלושה בשבוע ומרוויחים הרבה יותר כסף'".
האמת היא שבכל הסדרות שלכם יש הומור שחור.
מרגוליס: "אני חושבת שאם לא היה הומור בדמות שלי היא לא היתה מעניינת אף אחד. זאת אומרת, בלי הומור, לאן זה יכול ללכת? זה יהיה נורא מדכא".
דיינס: "נכון. גם אני הייתי שמחה לעשות יותר קומדיה". האם עשיתם תחקיר על הדמויות שלכם לפני תחילת הצילומים? אחרי הכל, מדובר כאן בסוחר סמים, עורכת דין, רוצח סדרתי ו...
דיינס: "זונה מהסי.איי.איי". ויש לנו גם פרסומאי. בקיצור, לא בדיוק טיפוסים של השכן או השכנה ממול. אני עשיתי תחקיר מקיף למדי. ידעתי מעט מאוד על הסי.איי.איי וגם מעט על הפרעה דו-קוטבית. נהניתי מהתהליך, משום ששני הנושאים מרתקים". ומייקל , אני מקווה שאתה לא...
הול: "ברור, אצלי הדמיון היה צריך לעבוד, אלא אם כן אתה מוכן לרצוח אנשים. אבל גם אם הייתי מוכן לרצוח אנשים במסגרת ההכנות לתפקיד, זה עדיין לא היה מועיל, כי עדיין לא הייתי יודע איך הוא באמת מרגיש. אז כן, עשיתי תחקיר. אבל אני חושב שככל שעשיתי יותר תחקיר על הנושא של רוצח סדרתי יותר הבנתי שדקסטר הוא כנראה יצור יחיד במינו. אני לא ממש יכול להסביר את ההתנהגות שלו לפי דפוסי פעולה של רוצחים סדרתיים אמיתיים".
ג'וליאנה, בעלך במציאות הוא עורך דין, נכון?
מרגוליס: "נכון. והוא הכניס אותי לכמה בתי משפט פדרליים שבהם הוא עבד כמתמחה. גם הקפדתי לצפות בכל אשת פוליטיקאי שעומדת לצד בעלה במסיבת עיתונאים שבה הוא מודיע שהוא הומו או ששכב עם פרוצות. זה מדהים לראות כמה מקרים כאלה היו".
האם: "הסדרה שלנו מתרחשת במקום ובתקופה מאוד ספציפיים. היו אנשים שחיו בדיוק את מה שאנו מתארים, אבל אני לא, וגם רוב האנשים שאני עובד איתם בסדרה. לכן מבחינתי הייתי צריך לתת הרבה אמון באנשים שיצרו את הסדרה. זה לא תפקידי לכתוב אותה. כך שאתה צריך לבטוח ביוצרים, שהם מכניסים אותך לסצנות אמיתיות. אבל בקרב הטייקונים האגדיים של עולם הפרסום בניו יורק יש שני מחנות. מחנה אחד אומר שהסדרה מראה בצורה מאוד אמינה בדיוק איך הדברים התנהלו, ואילו המחנה השני אומר שזה בכלל לא היה ככה, ושהתוכנית מראה רק איך חלק מהאנשים התנהגו. אבל מבחינתי זה בסדר גמור אם רק חלק מהאנשים התנהגו כך. אז אנו מספרים את הסיפור שלהם ולא של אחרים. מה שאני מקווה, וזה הכי חשוב, זה שאנו מספרים סיפור טוב".
יש בחוץ עולם שלם של בלוגרים ומבקרים שאחרי כל פרק בודקים אם הפרטים היו נכונים ומדויקים מבחינה היסטורית וכיו"ב. הם יכולים להיות אובססיביים מאוד, אבל במובן מסוים זו הדרך שלהם להמשיך את ההנאה מהסדרה. איך אתם מתייחסים לאותם אנשים?
פול: "אני חושב שזה נפלא שאנשים מתלהבים כל כך מהסדרה ומעסיקים את עצמם בדברים האלה".
האם: "בדיוק. אם אנשים כל כך מחטטים בפרטים, זה אומר שהם מקדישים הרבה זמן לסדרה וזה נהדר".
מרגוליס: "יש רק דבר אחד שמטריד אותי בעובדה שכיום כל אחד יכול להשמיע את דעתו על הסדרות - אני חוששת שיוצרי הסדרות מקשיבים להערות האלה. אני לא מקשיבה ואני תמיד אומרת לתסריטאים- 'אף אחד לא ידע מה אנו מתכננים כאשר צילמנו את הפיילוט, אף אחד לא יכול להגיד אם הוא אוהב את זה או לא, ובכל זאת יצרתם סדרה מדהימה. אל תיתנו להם להשפיע על מה שאתם עומדים לכתוב. כי עם כל הכבוד לכך שאנשים מביעים התעניינות רבה כל כך, מדובר ביותר מדי קולות'".
האם: "אני חושב שלרוב יוצרי הסדרות יש אגו מספיק גדול כדי להתעלם מהערות של כל מיני בלוגרים. לעומת זאת אני חושב שזה נחמד מאוד שהמעריצים מדברים על הסדרה ומנתחים אותה בינם ובין עצמם. אבל אני לא יכול אפילו לדמיין מצב שבו ליוצר סדרה יש א. מספיק זמן לקרוא את כל הפרסומים האלה, וב. שהוא בכלל שם...".
מרגוליס: "אבל זה בדיוק העניין, הם כן מתייחסים. יש לי דוגמה מהשנה. המון מעריצים כתבו שהם אוהבים סצנות משותפות לקלינדה (בגילומה של ארצ'י פנג'בי) ולאלישיה. אבל אחרי שנתיים שבהן קלינדה היתה חברתה היחידה של אלישיה, היא גילתה שהיא שכבה עם בעלה. לכן במהלך העונה חייכתי וסבלתי אותה אבל הקפדתי לא להיות חברה שלה. אבל אז הגיעו תגובות ופתאום אני מגלה בתסריטים שאנו יושבות יחד בבר וכיו"ב. אמרו לי, 'המעריצים רוצים אתכן יחד, אתן הייתן מערכת היחסים של הסדרה'. אז אמרתי, 'אבל כתבתם סצנריו אחר לגמרי ואני חייבת להיות נאמנה לו'.
"תמצאו לי אישה אחת בעולם שתהיה שוב חברה של האישה ששכבה עם בעלה ותצא לבלות איתה. לא מכירה אישה כזו. כך שאני חושבת שזה לא בריא. היוצרים כתבו משהו טהור מאוד, ואז פתאום הם התחילו לתהות אם אולי הם עשו שגיאה. אז מה זה אומר, שפתאום כל מה ששיחקנו במשך שנה נעלם? אני חושבת שזה מדרון חלקלק. אני אומרת שצריך להיזהר, זה הכל".
דיינס: "נראה שהם מתקשים לקבל משהו שקורה בסדרה. הם מרגישים לא נוח. אבל הם פשוט צריכים להתגבר ולצאת מזה. כי אם ניענה מיד לכל הדרישות של הצופים - זה ייראה שאנו לא מעניקים לסדרה שלנו את הכבוד הראוי לה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם