המציאות כחומר גלם: מה חשבנו על "מחוברים 2"?
למרות החששות שעלו אחרי "מחוברות 2", הפורמט של "מחוברים" מצליח להוכיח את עצמו שוב בעונה הגברית השנייה - כשהליהוק מוצלח, זה לא יכול להימאס
>> היינו בפרמיירת "מחוברים 2"
חמישה גברים עומדים במרכז "מחוברים 2". כולם אנשי קהל, יוצרים, כל אחד בדרכו: עיתונאי; שחקן, במאי וכתב בידור; די-ג'יי בינלאומי; סופר ופובליציסט; וסטנדאפיסט. בכך אולי בחרו ב"מחוברים 2" ללכת על בטוח. אלה הרי אנשים שמבינים את שפת ההמון, את דרכי הגישה ואת פתחי המילוט. את חייהם - משמימים או מטלטלים - יידעו לנסח לכדי משפט טלוויזיוני ראוי.
שילוב אלמוניים לחלוטין, כפי שראינו בעונות הקודמות, מביא איתו סיכון. מדובר בהחלטה משתלמת. חנוך דאום, למשל, מי שמסתמן כג'וקר העונתי, מביא איתו למסך קונפליקט פוטוגני שהוא מעביר היטב. הוא דתי, אבל מדבר על ביצועיו במיטה ("פעם תפסתי את אשתי קוראת 'לאישה' באמצע קיום יחסים"); הוא מתנחל, אבל לבו גס בשוליים הגיאוגרפיים שבהם הוא חי; הוא אבא חרד, אבל מציג חידלון הורי משעשע לרוב. באחד הפרקים דאום מתגאה בארוחת הערב שהוא מתקין לילדים, הכוללת "פסטה טובה", כלומר מנה חמה ספיישל רזרב. "יש מי שיגיד 'ערבבת, שמת מכסה, זה מוכן'", הוא מצטדק, "לא אני. אני מרים באמצע, מערבב עוד פעם. אלה הילדים שלי".
דאום יביא למסך ולעצמו שונאים מימין ומבית הכנסת, מבולבלים משמאל וסקרנים מהאמצע. לבד מדאום, מפתיע גם אמירם טובים, סטנדאפיסט, נשוי ואב לשלושה. טובים הוא הגבר הנלחץ בין הבית לבין העולם הרוקד בחוץ. הוא מבדר את הקהל ויורה בו חצים שנונים, אבל חוזר ליחידת הדיור בבית הוריו, למשקעים מהילדות, לאח שנפל, לאבא לא מתקשר. טובים מספק רגעים כנים, כובשים.
השחקן והבמאי ג'ייסון דנינו הולט כבר חשף את הסיפור האישי שלו בסרט תיעודי מוצלח. הפעם הוא מציג, באופן ראוי לציון, זוגיות הומוסקסואלית. נדמה שאם יש דרך להטמיע סובלנות ופתיחות, דרכו של דנינו היא המוצלחת שבהן.
לעומתם, הבחירה בדי-ג'יי סקאזי (אשר סוויסה) ובעיתונאי גדעון לוי קלה מדי, אפילו רשלנית. סקאזי הוא דמות מוכרת בציבוריות הישראלית. מעלליו בארץ, בעולם, במיטה ומתחת לעמדה סוקרו בהרחבה בראיונות וכתבות אינספור. סוויסה משתף פעולה ו"חושף" עוד מאותו דבר. אין זאת אלא שיוצרי "מחוברים 2" החליטו לנגן על הלופ הזוהר והמנצנץ - טיסה, מלון, מסיבה, בחורות יפות -
"מחוברים", בראש ובראשונה, אמורה להפשיט את המשתתפים מכל תשוקה, כאב, פחד. להותיר כל אחד מהם עירום ועריה. בשל כך היא חטפה ועדיין חוטפת (במה שונה "מחוברים" מ"האח הגדול" וכן הלאה). אלא שבניגוד לאחיותיה המוחצנות לז'אנר, היא לא שולחת את היחיד להתמודדות במגרש חיצוני, אלא משתמשת במציאות הקיימת בחיי היומיום כחומר גלם. אלה, בעין המצלמה, הופכים להתרחשות דרמטית, כזו שיוצרת אמון ראשוני אצל הצופה. נפשו נקשרת בנפש המחובר. יכולת הביטוי - כנות, עניין, קוהרנטיות טלוויזיונית - קובעת את מידת ההצלחה. נוסיף על זה עריכה משויפת ובימוי מחונן (עמי טיר) והנה לנו פיצוח (הפרק הרביעי הוא דוגמה מופתית). אוהדי התוכנית או סותמי אף - "מחוברים 2" מרימה על כתפיה את הפורמט.
"מחוברים 2", הוט 3
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם