חלום אמריקאי: סדרות הטלוויזיה הכי אמריקאיות
מהאיטלקים של "הסופרנוס", דרך השחורים האמידים של "משפחת קוסבי", הרווקות הניו-יורקיות של "סקס והעיר הגדולה" והאנשים המשונים של העיירה הקטנה ב"בנות גילמור" - לכבוד ארבעה ביולי, יצאנו למסע בין הקהילות האמריקאיות שעל המסך הקטן
שנים לפני שאנשי הקהילה האיטלקית בארה"ב התלוננו על השם הרע שמוציאים להם אנשי הריאליטי "ג'רזי שור", הם היו עסוקים בלהתגונן מפני סוגה עילית כמו "הסופרנוס".
בתור התחלה, קחו את לוגו הסדרה, שכולל את שם המשפחה הכה איטלקי שבאות r שלו שולב איור של אקדח, כדי לוודא שאף אחד לא יחשוב שמדובר כאן בסדרה חביבה על מהגרים איטלקים. אבל ירצו או לא ירצו, השילוב בין הפשע המאורגן שמתואר בסדרה לבין מוצאן של הדמויות הוא בלתי נמנע. האיטלקים בסדרה גאים מאוד במוצאם, בין אם זה דרך הזיטי האפוי, הגאבגול, הנקניקיות והקנלוני, דרך החיבור למולדת שרובם מעולם לא ביקרו בה.
סצנה טובה המתארת את הגאווה במוצאם, אפשר
אבל לא רק גאווה גדולה היתה בסופרנוס. לא פעם צצו דמויות, מהצד היותר שומר חוק של החיים, שניסו להתנכר למוצאן ולקונוטציות השליליות שהוא מביא עימו. וזה משהו שלעולם לא היה קורה לטוני ואנשיו. גאוות יחידה, האמונה שיש לדבוק באנשים כמוך גם אם מדובר בנגיעות גזעניות, הדבקות במאכלים, באסתטיקה ובמשפחה. אבל בסוף אפילו טוני וכרמלה נפלו בסושי.
בהחלט לא מהגרים חביבים. "סופרנוס":
האם עורכת דין חריפה ושנונה, האב גניקולוג מצליח ומעט ילדותי, הילדים מתבגרים, בנחת יחסית, בבית בראונסטון מרווח בברוקלין הייטס, ניו יורק. הקאץ'? מדובר במשפחה של אפרו אמריקאים.
קצת מוזר לחשוב כיום על משפחה כזו כאירוע חריג בנוף הטלוויזיוני, בעיקר אם זוכרים שמשפחה בהרכב דומה יחסית מתגוררת בשדרות פנסילבניה 1600, אבל בניו יורק האלימה של טרום עידן ג'וליאני, "קוסבי" התכווננה לעלות שלב מהנושאים בהם עסקה "משפחת ג'פרסון" והמשיכה להוביל לשינוי דעתה של אמריקה הלבנה והגזענית על המיעוט השחור. כדי להבהיר שהשחורים האמריקאים לאו דווקא חיים על סעד ועל חשבונם של הרפובליקנים (התוכנית עלתה במהלך כהונתו של רונלד רייגן), שיבצו בתוכנית אזכורים לאמנים רבים כמו מיילס דיוויס, מייקל ג'קסון, ג'יימס בראון, סטיבי וונדר ועוד, חלקם גם לקחו חלק פעיל בתוכנית עצמה.
באופן אירוני, התוכנית ירדה מהאוויר ב-1992, בסמוך למהומות בלוס אנג'לס עקב הכאתו בידי שוטרים של רודני קינג, כשביל קוסבי בעצמו צוטט בכלי התקשורת כשהוא מבקש מכולם לפעול בדרכי שלום.
אחרי "משפחת קוסבי" הגיעו סדרות, טובות בהרבה, שטיפלו בזווית האפרו-אמריקאית מזווית שונה לחלוטין. בולטימור שבמרילנד הפכה לאבן בוחן כזו בשתי סדרות שונות שכמו השלימו אחת את השנייה. הראשונה היתה "רצח מאדום לשחור", שהתמקדה בפתירת פשעים שונים ובהוויה הכללית בבולטימור האפרורית, והשנייה, אפלה, מורכבת וקשה לצפייה הרבה יותר, שהגיעה מספר שנים לאחר מכן, והיא "הסמויה".
הסדרה של דיוויד סימון, סופר וכתב משטרה לשעבר שעל אחד מספריו התבססה "רצח מאדום לשחור", עסקה בכל אחת מחמש עונותיה באספקט אחר של העיר. העונה הראשונה התמקדה בסחר בסמים באזורים הקשים יותר בעיר ובניסיון של יחידת הציתות להשיג הוכחות מספקות לכתבי אישום. מערך הסחר הורכב מכמה דרגות, ואם בדרגה העליונה מוקמו צעירים כריזמטיים כמו אבון ברקסדייל וסטרינגר בל, בתחתית מוקמו ילדים בני שבע ששימשו כבלדרים בפינות הרחוב והעבירו מידע וכסף ממקום למקום.
בעונה הרביעית של הסדרה, שהיתה מדכדכת במיוחד, הציגה "הסמויה" את הקושי האמיתי של נערים שחורים משכונות מצוקה לצאת מהמעגל של הורים מכורים, בריונים שכונתיים והכסף הקל שמציעים סוחרי הסמים בתמורה לבלדרות. היא הראתה עד כמה קשה להישאר בדרך הישר כשכולם מסביב לוחצים עליך להצטרף אליהם ולהיכנע. איזה דיכאון ואיפה לעזאזל קליף הקסטבל כשצריך אותו.
המציאות הקשה. "הסמויה":
מי היה מאמין שחמש ספרות מיקוד הן למעשה קוד סודי לעולם שכולו מכוניות ספורט פתוחות, ביקיני וניתוחי אף? עד לשידורה של הסדרה "בוורלי הילס 90210", הפרבר היוקרתי הופיע בעיקר בסרטים כמו "השוטר מבוורלי הילס" ו"היחפן מבוורלי הילס", שבעיקר לעגו לתושבים העשירים של המקום ולבועה בה הם חיים.
>> מי יותר שווה - קלי או ברנדה?
הכל השתנה ב-1990, כשהתאומים ברנדה (שאנון דוהרטי) וברנדון (ג'ייסון פריסטלי) עברו ביחד עם הוריהם לשכונה ממינסוטה הרחוקה ועם השנים עברו טרנספורמציה והשתלבו בצורה נאה עם ילידי השכונה, דילן (לוק פרי), קלי (ג'ני גארת'), דונה (טורי ספלינג) וכל השאר. זה לא קרה ביום אחד, אבל בסוף גילו הצופים שגם לעשירים יש דופק ולב, ובין כל אירועי הגאלה על היאכטה, הנשפים, ההורים המליאנים והמתוסבכים והשופינג ברודיאו דרייב - גם הם בני אדם.
גם לעשירים יש לב. "בוורלי הילס 90210":
הקלישאה הגדולה שליוותה את בנות "סקס והעיר הגדולה" לכל אורך שידורה היתה שהחברה החמישית בחבורת בנות ה-30 פלוס פלוס היתה העיר ניו יורק בעצמה. אומנם חברות בין רווקות יכולה להתקיים לצורך העניין גם באלבקרקי או בגבעתיים, אבל עיר גדולה כמו ניו יורק מטפחת את גן הרווקוּת ומתלבשת כמו בגדי מעצבים על קארי בראדשו, אישה חזקה ועצמאית שהיא גם, כמובן, פגיעה ורגישה ובסך הכל מחפשת אהבה.
"סקס והעיר הגדולה" לא רק הציתה את דמיונן של נשים צעירות רבות וגרמה להן לעבור מהעיירה הנידחת שלהן אל העיר בה הולכים עם נעלי עקב גם לשירותים, אלא גם עשתה הסברה יפה לרווקות המאוחרת, ואם לא כולן היו מוצאות אהבה בסוף, זה היה יכול להיות אפילו מוצלח יותר.
להיות רווקה בעיר הגדולה זה לא בהכרח נוצץ. "סקס והעיר הגדולה":
במשך חמש העונות בהן שודרה הסדרה "אהבה גדולה", העוסקת במשפחה מורמונית המורכבת מבעל, שלוש נשים וטפיהם, אפשר לומר שקודקודי הכנסייה המרכזית של המורמונים ישנו קצת פחות טוב בלילה, ולא בגלל הרעש שעשו עשרות הילדים שלהם.
"אהבה גדולה", שעלתה לאוויר ב-2006, סיפקה הצצה מרתקת אל עולמם של המורמונים הפונדמנטליסטיים, רובם ככולם מתגוררים במדינת יוטה שבארה"ב ואל החיים במשפחה פוליגמית. אבי המשפחה, ביל הנריקסון (ביל פקסטון), שביחד עם בנות זוגו עזב את המתחם הסגור של הדת, מנסה יחד איתן להתמודד מול כוחו העצום של נביא הכנסייה רומן גרנט תאב הכוח בחזית אחת, ומול שלטונות החוק האוסרים על פוליגמיה בחזית השנייה.
העובדה שביל ונשותיו, בארב (ג'ין טריפלהורן), ניקי (קלואי סוויני) ומרג'י (ג'יניפר גודווין) התמודדו גם עם התסכול שבלחלוק בעל, הדינימיקה והפוליטיקות הקטנות בין הנשים וגם בקשיים שיש בכל משפחה, לא ממש עניינה את אנשי הכנסייה, שטענו כי מדובר בסדרה "שטחית, שעושה עוול למאמינים ולקהילה שלמה".
מתמודדות עם התסכול שבלחלוק בעל. "אהבה גדולה":
אם ב"סקס והעיר הגדולה" מירנדה הובס מתמודדת עם חד הוריות בניו יורק, לורליי גילמור (לורן גרהאם) הכל כך אמריקאית מתמודדת עם הסטטוס הזה מגיל 16. באופן מפתיע, למרות שהעלילה של סדרת הדרמה ממוקמת בסטארס הולו, עיירה פיקטיבית קטנה בחוף המזרחי של ארצות הברית, האם החד הורית אינה מוצגת כאובייקט לרכילות מתמשכת ומרושעת. להיפך - היא ובתה רורי (אלכסיס בלדל) הן יקירות הקהילה בעיירה, המוצגת כמקום חם, עמוס טיפוסים צבעוניים ומלא מוזרויות קטנות.
אולי בגלל מחסור במקומות בילוי שהם לא הדיינר של לוק או עולם הפנקייק של אל, אין רגע דל בעיירה, וכמעט בכל פרק נערך בה אירוע אחר כמו מרתון סריגה, פסטיבל זיקוקים, מרתון ריקודים סלונים, מבוך שכיסה כמעט את כל העיירה ועוד. מדי שבוע נערכה אסיפה של העיירה, בה התקבלו החלטות על פי דעת הרוב ובחגים לא יכולתם למצוא מקום יפה יותר בכל אמריקה.
עוד סדרות אמריקאיות שאנחנו אוהבים:
>> "עקרות בית נואשות" היא מופת של חברות נשית
>> "דאלאס" המיתולוגית חוזרת, טובה כמו פעם
>> "בנות" הן הרבה יותר מהדור החדש של "סקס והעיר הגדולה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם