האישה הראשונה: ניקול קידמן לא מרכלת על טום וקייטי
כשקייטי הולמס עוד תלתה פוסטרים של טום קרוז על הקיר, ניקול קידמן כבר הספיקה להתגרש ממנו. יותר מעשור אחר כך, עם אוסקר בסלון, אליל קאנטרי בתור בעל ושתי בנות שגדלות הרחק מהשפעת הסיינטולוגיה - קידמן מדברת על קמטים, עירום בקולנוע, ולמה כל מערכת יחסים צריכה להסתיים מתישהו
קצת יותר מעשור אחר כך, היא מוזמנת להחליף חוויות עם הולמס. איזבלה (19) וקונור (17), הילדים המשותפים של קידמן וקרוז, גדלו בהשראת אביהם כסיינטלוגים אדוקים ולעתים קרובות נראתה המשפחה המורחבת במרכז הסיינטולוגיה הגדול בלוס אנג'לס. מקורביה של קייטי הולמס טוענים שהיא הייתה נחושה שגורל דומה לא יפקוד את סורי, הבת שילדה לכוכב "משימה בלתי אפשרית". מיד לאחר גירושיה מקרוז אישרה קידמן שאינה מעוניינת לגדל את ילדיה כסיינטולוגים, אבל מאז הקפידה לשמור על שתיקה חשודה בכל הנוגע לכנסייה רבת העוצמה שיודעת להעניש סלבריטאים שנטשו אותה. מה שבטוח, לבנות שנולדו לה מקית אורבן היא מעניקה חינוך קתולי.
קידמן היא בחורה עסוקה. השנה היא הספיקה להשתין על זק אפרון בסרט "על אמת" (The Paperboy) וגם עשתה אהבה בעירום מלא עם קלייב אואן ב"המינגווי וגלהורן", הפקת היוקרה של HBO על סיפור האהבה הסוער בין הסופר הידוע לאשתו השלישית, כתבת המלחמה מרתה גלהורן. למרבה מזלה - או אולי להפך - בתפקידה הגדול הבא כגרייס קלי בסרט "גרייס ממונקו", היא לא נדרשת לבצע שום אקט שעלול להביך את סביבתה הקרובה. אחרי הכל, היא מגלמת שם נסיכה אמיתית.
לי דניאלס, הבמאי של "על אמת" - סרט שבמרכזו עיתונאי שנאבק להוכיח את חפותו של נידון למוות - הרגיש בשלב מסוים שהוא קצת הגזים עם הסצנה הצהובה והתיייעץ עם קידמן בנוגע לאפשרות להוריד אותה. בתגובה, היא התרתה בו בטלפון שלא יעז. "אמרתי לו, 'לי, גרמת לי להשתין על זק אפרון. אם לא תכניס את זה לסרט, אתה משוגע. אני עשיתי את זה, אני עשיתי את זה'".
אין ספק, הבחורה מאוד גאה בהישג. בפסטיבל קאן שננעל בחודש שעבר,
כמה שבועות אחר כך, בראיון בהוליווד, קידמן (45) גם לא מתנצלת על סצנת הסקס הנועזת עם קלייב אואן. היא מודה, עם זאת, שבתחילת הצילומים היא חששה שפיל קאופמן, הבמאי של "המינגוויי וגלהורן", קצת אובססיבי לגבי כל עניין המין. "כולם יודעים שפיל אוהב סצנות סקס טובות, ולפני שהתחלנו לצלם שאלתי אותו כל הזמן: האם כל הסקס הזה נחוץ לסיפור? רציתי להיות בטוחה שהוא לא סתם כולל אותן כי יש לו נטייה להכניס הרבה סקס לסרטים שלו, אבל הבנתי בדיעבד מדוע היה לו כל כך חשוב להכניס אותן, הוא רצה להראות ששני האנשים האלה היו כל כך מטורפים וכל כך נמשכו זה לזה, שהם היו מסוגלים לעשות אהבה גם בבניין מופגז כשפצצות נופלות מסביבם".
המינגוויי פעם אמר שאם שני אנשים אוהבים זה את זה, לא יכול להיות להם סוף מאושר. מניסיונך, זה נכון?
"אני מאוד מקווה שזה לא נכון. אף על פי שאני מאמינה שכל מערכות היחסים מסתיימות, אבל השאלה היא איך הן מסתיימות. חלקן מסתיימות במוות, חלקן מבחירה, יש כאלה שמסתיימות כי אחד מבני הזוג רוצה לגמור עם הזוגיות והשני לא. אבל הן כולן מסתיימות מתישהו. לפחד מהסוף? הנה, אני שבה לפחד. אני חושבת שהמינגוויי וגלהורן לא הוציאו את המיטב זה מזה, הם אולי הוציאו את זה בעבודתם, אבל לא במערכת היחסים האישית ביניהם. ולחיות עם מישהו כזה לאורך החיים זה לא דבר פשוט".
ארנסט המינגוויי, אחד הסופרים המהוללים באמריקה במאה שעברה, ואשתו השלישית, כתבת המלחמה מרתה גלהורן, היו נשואים בסך הכל במשך חמש שנים סוערות. קידמן מודה שלא היה לה מושג מי זו גלהורן, אבל לאחר שלמדה וחקרה על אודותיה, הפכה למעריצה. "התאהבתי בה דרך המחקר שלי. פיל הבמאי כבר היה מאוהב בה. היא בהחלט הייתה אישה לרוחו. היה צריך להיות לה אומץ לא רגיל לעשות את מה שהיא עשתה, במיוחד באותה תקופה. היא רצתה לתת קול לאנשים שלא בהכרח היה להם קול. בזמן ההוא לא הייתה אף אישה שהלכה וכתבה מה עובר על האדם הפשוט בתקופת מלחמה. היא סללה את הדרך לכל כך הרבה עיתונאים. מאוד אהבתי שהיא לא הסכימה לקבל לא כתשובה. אהבתי את ההתעקשות וההתמדה שלה ושהדברים האלה הגיעו ממקום טהור. גדלתי עם אמא שהתודעה החברתית שלה מאוד חזקה ושמוכנה להיאבק מול המערכת אם יש צורך, אז אני מניחה שמבחינות מסוימות התפקיד הזה היה הצדעה לאמי ולמה שהיא נטעה בתוכי".
איך בכלל הגעת לסרט הזה?
"נשאתי נאום בסן פרנסיסקו עבור ארגון שאני עובדת איתו ומתמקד באלימות נגד נשים. חברת הקונגרס ננסי פלוסי הייתה באירוע ופיל קאופמן, שמקורב אליה, היה שם גם. אשתו נפטרה לאחרונה וידעתי שהיה להם סיפור אהבה יוצא מן הכלל. כשראיתי אותו הרגשתי את הכאב שלו, ניגשתי אליו ושאלתי אותו איך הוא מרגיש, והיה בינינו חיבור מיידי. כשחזרתי ללוס אנג'לס שאלתי את הסוכן שלי: האם יש משהו שפיל קאופמן עובד עליו עכשיו? הוא אמר שלא, אבל כעבור זמן מה קיבלתי ממנו תסריט שפיל שלח אליו. קראתי אותו והיה לי ברור שאני רוצה לעשות את הסרט הזה. זו הייתה תחילתו של תהליך ארוך. היינו צריכים לחכות לקלייב (אואן) במשך שנה עד שיסיים פרויקטים אחרים שהיה מחויב להם, אבל היינו מאוד מחויבים לסיפור הזה והסכמנו לחכות".
נראה שאת נמשכת לגילום נשים חזקות.
"לוקח לי זמן להגיע למקום הזה. אני נמשכת למה שאני חוששת מפניו. אני לעולם לא אתן לפחד לשלוט בחיי. יש הרבה דברים שיכולים להסיט אותי מהמסלול, אבל לא פחד".
את חושבת שמרתה גלהורן יכלה להפוך לכתבת מלחמה ללא המינגוויי?
"כנראה שלא. היה בה משהו שמשך אותה לשם, אבל השאלה היא איך את מגיעה לשם? האם היה יכול להיות מישהו אחר שהיה סולל עבורה את הדרך? מאוד יכול להיות שכן. אבל מה שהוא שחרר בה לא היה משתחרר באותה דרך ואני חושבת שהוא עורר בה השראה. הוא דחף אותה. אני חושבת שהתחרותיות ביניהם הייתה משהו שהעלה את הרף בכתיבה שלה עצמה. כשאת נמצאת עם מישהו מאותו תחום והוא נהדר, או שאת מתקפלת או מנסה להגיע לפיסגות חדשות גם כן. אותו הדבר עם שחקנים: אם את מצלמת סצנה עם שחקן גדול, אז את תשתפרי ותעשי את הסצנה שלך טובה יותר. כל הדברים שהמינגוויי הביא לחיים שלה סייעו לה להתקדם הלאה. כולנו זקוקים למנטורים, אנשים שיאתגרו אותנו לגדול ולהשתנות, היא פשוט הייתה מאוהבת בזה שלה".
מרתה גלהורן וארנסט המינגוויי היו זוג הסלבריטאים הנוצץ של זמנם. הרגשת קרובה אליהם?
"והם יכלו לעשות מה שהם רוצים בלי שהפפראצי ירדפו אחריהם לכל מקום. הם היו שתיינים כבדים והם לא דפקו חשבון לאף אחד. יש סצנה אחת שאני מאוד אוהבת, כשהמינגוויי משתולל ומתחיל לשבור כיסאות ושולחנות ואיזה צלם מצלם אותם והתמונה מופיעה בעיתון. אני בטוחה שדברים כאלו קרו להם כל הזמן. הם חיסלו המון בקבוקי אלכוהול יחד".
בשש השנים האחרונות קידמן נשואה לזמר הקאנטרי קית אורבן ומגדלת את שתי בנותיהם, סאנדיי רוז (4) ופיית מרגרט (שנתיים). פיית נולדה מאם פונדקאית וקידמן מעולם לא דיברה בפומבי על הקושי, אם אכן הוא קיים, להיכנס להריון.
כשקידמן נפרדה מקרוז היא כבר הייתה שחקנית מוערכת ומצליחה בזכות עצמה. ב-2001 קיבלה מועמדות ראשונה לאוסקר על "מולן רוז'", ושנתיים אחר כך כבר חזרה עם הפסלון הביתה, על תפקידה המצוין כוירג'יניה וולף ב"השעות". את אורבן, יליד ניו זילנד שהפך לאליל קאנטרי כל-אמריקאי, היא הכירה באירוע צדקה ב-2005 ושנה אחר כך נישאו. כמו קרוז, אורבן נמוך מאשתו, המיתמרת לגובה של 1.82 מטר בלי עקבים. אבל נראה שזהו המכנה המשותף היחיד בין שני הגברים.
קידמן, שנחשבת לאחת הנשים היפות בקולנוע העולמי, לא מהססת להתכער, להשמין או להזדקן לצורך תפקיד טוב. ב"השעות" לא רק שחבשה אף מלאכותי, האיפור שלה נועד להדגיש את העובדה שוולף מבוגרת ממנה לפחות ב-20 שנה . בכמה סצנות ב"המינגוויי וגלהורן" היא מגלמת את מרתה כקשישה בשנות השמונים לחייה. כמה שעות יומיות על כיסא האיפור הפכו אותה לאישה מקומטת ועייפה. קידמן טוענת שהסצנות האלה היו האהובות עליה ביותר בכל הסרט.
"מאות אהבתי לגלם אותה כאישה זקנה שמסתכלת על עברה. זה היה מטריד ומרגש באותה מידה. בסיוע המייק אפ הפכתי באמת לאישה זקנה. עישנתי ללא הפסקה והיה לי קול עמוק שלא היה הקול שלי בכלל. אני לא יודעת מאיפה הוא הגיע בכלל. זהו קול שאומר: חייתי כבר, עברתי דברים בחיי. ואני הרי לא עברתי שום דבר עדיין, בוודאי לא בהשוואה אליה. מצחיק איך הדמות הזאת יוצאת ממך, כאילו אין לך שליטה על זה בכלל. כשהסתכלתי על עצמי במראה וראיתי את עצמי כמרתה הקשישה, פתאום הרגשתי באמת כזאת".
כמה זמן נשארת בתוך הדמות?
"צילמנו את הסצנות האלה במשך יום אחד בלבד, אבל העברתי שעות ארוכות בהכנות לקראתן. יש כאן כמות ענקית של דיאלוגים. צילמנו במשך 13-12 שעות ברציפות. הייתי סחוטה בסוף, מה שהיה טוב בשביל התפקיד".
גלהורן אמרה על המינגווי בין היתר: "היינו טובים במלחמה, וכשלא הייתה מלחמה, עשינו מלחמה משלנו".
"טוב, זה נכון לגבי כל כך הרבה מערכות יחסים. אני חושבת שהרבה זוגות יכולים להזדהות עם זה אבל עבורם מדובר היה במלחמה אמיתית. כשהם היו במקומות שבהם התרחשה מלחמה, הם התעוררו לחיים, אבל כשהם שבו הביתה לחיים הביתיים, הם לא יכלו להסתדר זה עם זו".
בינתיים נראה שקידמן ואורבן דווקא מסתדרים היטב זה עם זו. לפני מספר חודשים עבר אורבן ניתוח להוצאת פוליפים ולא יכול היה לדבר במשך שלושה שבועות. יכול להיות שנשים אחרות היו מברכות על ההזדמנות ליהנות מקצת שקט, אבל קידמן אומרת שהיא דווקא התגעגעה מאוד לקולו של בעלה. "להיות שלושה שבועות בלי לשמוע את קולו ואז בסופו של דבר כן לשמוע אותו, היה נורא מרגש", סיפרה לאחרונה בראיון. "פחדתי שהוא יישמע אחרת, ומה אז? הייתי שם כשהוא אמר את המילים הראשונות שלו ואז שנינו בכינו".
אורבן גמל לה בהצהרה מתלהבת משלו: "ניקול היא נשמה טהורה. באמת באמת נשמה טהורה ונדירה. אני אעביר את שארית חיי בניסיון למצוא את המילים הנכונות לתאר אותה, כי מילים, כפי שאתם יודעים, מוגבלות".
לא ברור איך אורבן מתייחס לסצנות הסקס הלוהטות של קידמן עם גברים אחרים בסרטיה, אבל לקידמן עצמה אין בעיה להתפשט מול המצלמה. היא עשתה את זה ב-Eyes wide shut וב-Fur, ומעולם לא התחרטה. "אין לי בעיה להיות עירומה", היא הודתה בראיון למגזין W, "אולי בהמשך, ככל שאהיה מבוגרת יותר, זה יהיה אחרת, אבל אני נהנית מכך שאינני מניחה לחששות שלי להפריע למשחק שלי. ברגע שאני מסלקת את כל חוסר הביטחון מהראש, אני לא באמת משחקת. זה לא קשור אלי וזה לא צריך להיות עלי, זה קשור לדמות אותה אני מגלמת".
ועם כל הפתיחות בכל הנוגע לעירום, סקס והטלת שתן, כשזה מגיע לילדים שלה, קידמן הרבה פחות נועזת ולא מאפשרת לקונור ולאיזבלה לצפות בסרטים שלה. "טוב, גם לי יש גבולות", היא אומרת.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם