הזירה הלשונית: מה הקשר בין אבוקדו, אשכים ועורכי דין?
מיהו הזוי? מדוע פעם היו קרעפלך ורוגעלך והיום ביסלי וכיפלי? ומאין הגיעו העכבר והעטלף? אתם שאלתם, הזירה הלשונית עונה
תמר מירושלים שואלת: בזמן האחרון שומעים יותר ויותר את המילה "הזוי". מהיכן היא צצה?
השאלה המונחת על שולחן המדור כבר זמן מה זכתה להפוך למרכז פרשת הזיכוי של אהוד אולמרט. השימוש במילה "הזוי" במשמעות "מוזר ומשונה" חדש יחסית, לא יותר מעשור. המשמעות המילולית היא "דמיוני" או "שקוע בחלומות,, וזאת בעקבות "הוזה" שפירושו
אמיר שואל: מה מקור השימוש במילה "נאמבר" (מספר, באנגלית) במשמעות של הופעה (כמו הופעת מחול או מוזיקה)?
המקור הוא בשימוש מקובל באנגלית: number הוא קטע במופע מוזיקה, מחול או משחק הכולל קטעים רבים.
משה שואל: מהו מקור ביטוי השמחה "יש" בעברית?
אפשר לראות בו קיצור של "יש אלוהים, או "יש אליפות", אך הקריאה מושפעת בלי ספק מקריאת השמחה האנגלית !yes.
אלון סער שואל: בעבר הסתיימו מותגים שונים ב'לך': קנייד-לך, קרעפ-לך, בייג-לך, רוגע-לך. היום: קינ-לי, ביס-לי, כיפ-לי. נמה גרם לשינוי?
סיומת 'לך' היא סיומת ריבוי ביידיש, וכאן אין מדובר במותגים אלא בשם המקורי של המאכל. -לי במקרה של המותגים כיפלי וביסלי היא יצירה של קופירייטרים, תוספת עברית (לי) למילה לועזית הנפוצה בסלנג: כיף (ערבית), ביס (גרמנית). קינלי הוא מותג בינלאומי.
עמית מהשרון שואל: האם הדמיון בצליל ובמשמעות בין המילים "פיסה" בעברית ו-piece באנגלית הוא קוריוז מקרי?
מקרי לגמרי. "פיסה" היא הרחבה של המילה המקראית-תלמודית פס, שיש לה מקבילות בארמית ובשפות נוספות. piece מקורה בשפה הגאלית.
קובי יצחק שואל: אני שם לב לתופעה הולכת וגוברת של מקומות בהם אנשי פורטוגל מכונים 'פורטוגלים' ולא פורטוגזים כבעבר. מהי הצורה הנכונה?
אין מניעה דקדוקית מובהקת לאף אחת משתי הצורות. הצורה פורטוגזים נטבעה בעקבות שם התואר הלועזי portugueze, הצורה פורטוגלים בעקבות שם המדינה, פורטוגל. על פי החלטת ועדת הדקדוק של האקדמיה הצורה התקנית היא פורטוגלים, וכך גם נהוג בקול ישראל כבר חמישים שנה.
יוסי רוטביין שואל: בנסיעותי הרבות ברכבת אני שומע את הכריזה המוקלטת: "הנוסעים מתבקשים לא לשכוח חפצים ברכבת". לפי הבנתי אין טעם לבקש מאדם לא לשכוח, הרי שכחה אינה דבר רצוני.
משפטים רבים בשפה אינם נמדדים על פי ניתוח מילולי, אלא על פי השפעתם על בן השיח, מה שקרוי "פעולות דיבור". המשפט שמצטט יוסי בא לעודד את הנוסעים לתשומת לב בעת היציאה מהרכבת. עם זאת "הנוסעים מתבקשים לא להשאיר חפצים ברכבת" היה נשמע קולע ומדויק יותר.
עופר שואל: רבות ממילות החיות בשפה מתחילות באות ע' ולאחריהן שורש בן 3 אותיות כמו עכבר, עמלץ, עקרב, עכביש, עטלף, ערפד, עכסן. מאין זה נובע?
עכבר, עקרב, עכביש, עטלף וערפד הן מילים עתיקות, מהמקרא ולשון חכמים, ולכולן מקבילות בארמית, ערבית ועוד, בדרך כלל מחוץ לשיטת השורשים. יתכן שבמקור האות הראשונה היתה דווקא א', שבה נפתחות מילים שמיות רבות. יש השערה שעטלף נגזר מהשורש עט"ף בהחדרת ל'. עכסן (סוג של נחש) ועמלץ (סוג של כריש) הם שמות שניתנו בעברית החדשה.
עודד שואל: האם יש קשר בין המילה "אבוקדו" ובין המילה הספרדית לעורך דין, abogado?
יש קשר אך הוא מסובך במקצת. אדבוקט האנגלית כמו אבוגאדו הספרדית התגלגלו מלטינית, ובמילה מסתתר המרכיב voc, ממנו התגלגלה המילה voice. הפרי אבוקדו בסיסו אכן ספרדי. הספרדים הכירו את השם הילידי של הפרי שמקורו במקסיקו, אגואקאטה, ופירושו אשכים, ושיבשו אותו למילה שהכירו: אבוגאדו, עורך דין. אין מה לומר, עורך דין עם ביצים.
יעקב שי שואל: לפעמים אני שומע באמצעי התקשורת כי "עורך הדין זרובבל ביקר בחריפות את שיטת המשחק של מאמן הפועל בית מחסיר", או שאלה ברדיו: "עורך הדין חנטריש, האם כלכלת ישראל תושפע מהקדמת הבחירות?" מה הקשר בין מקצועו של המרואיין לנושא?
"עורך דין" אינו רק מקצוע אלא דרגה רשמית המוענקת על ידי מוסדות מוכרים, ולכן אזכור התואר לגיטימי. גם בעלי תואר דוקטור רבים מתבטאים בתחומים שאינם בתחום עיסוקם, אבל כלי התקשורת מקפידים על אזכור התואר.
יוחאי שולמן שואל: נתקלתי בביטוי של משפטנים, "בקצירת האומר". האם זהו שיבוש של "בקצירת העומר"?
לא בדיוק שיבוש, אלא משחק מילים חביב שהמשפטנים התאהבו בו, מאחר שהוא חלופה לביטוי האנגלי-משפטני הנפוץ in a nutshell.
אלכס פז-גולדמן שואל: מתי והיכן נכנסה המילה "חית מחמד" לשפה העברית במובן של pet במקום "חית בית" או "חית שעשוע".
הביטוי השתרש בעשורים האחרונים, אך לא ידוע מי הכניס אותו, הוא לא נקבע על ידי האקדמיה. כל מידע בעניין יתקבל, יצוטט ויזכה למזכה (בלע"ז קרדיט).
"החלטנו לכנס את כולם תחת קורת השמיים" (אביגדור קהלני בכנס מתגייסים מותח את גבולות הארכיטקטורה)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם