עשו או הרסו?: מה עושה ירדן הראל בפריים טיים?
לירדן הראל יש ככל הנראה אישיות, אבל היא בוחרת שלא להביא אותה למסך. לפחות הצופים אינטליגנטיים מספיק כדי להעביר ערוץ כשהיא מופיעה; ומועצת השבט של "הישרדות VIP" נפתחה בדיון מגדרי מוזר ולא רלוונטי
אי אפשר להתעצבן על ירדן הראל. למעשה כל הווייתה נועדה להרגיע את העצבים. היא הקו המשווה של הדוגמניות-מגישות. כל כך מיינסטרימית, כל כך סטנדרטית, שאי אפשר אפילו לחשוב על חיקוי ראוי עבורה. אין לה עיניים זגוגיות כמו אלו של קארין מגריזו; היא לא התברכה בהיפראקטיביות של לירון ויצמן, אפילו לא בעציות של הקולגה גיא זו-ארץ. היא רק עומדת שם - או יושבת - עם החיוך הזה והמשפטים האלה שלא אומרים דבר, רק כדי שלא תעבירו ערוץ.
ובכל זאת, ירדן הראל מעצבנת. לא היא עצמה, כמובן, אלא מה שהיא מייצגת: כלום. כלום באגף הרקורד, אלא אם כן תפקידי משנה בכמה תוכניות זניחות, החזקת מיקרופון באתר אינטרנט ופינה בתוכנית שמתבססת על אתרי אינטרנט נחשבים בעיניכם כרקורד; כלום באגף המטען, אלא אם כן תואר ראשון, צילום אמנותי כתחביב וקמפיין לבגדי ים נחשבים בעיניכם למטען; וכלום באגף האישיות. אני בטוח שלהראל יש אישיות, אגב, אבל אין לה כוונה להביא אותה למסך. שום חולשה, שום קריצה, שום טעות. אפשר לקרוא לזה מקצוענות. אפשר גם לקרוא לזה שעמום המחץ.
הצלחה אפשרית
למרבה המזל, הצופה הישראלי ככל הנראה אינטליגנטי יותר ממקבלי ההחלטות בתעשייה. "רוקדים עם כוכבים", עם הראל ועם מנצח שאיש לא מכיר, התרסקה ברייטינג. "חדשות הבידור", שאותה היא מגישה בצוותא עם ליאון רוזנברג, לא מצליחה לדגדג את "ערב טוב עם גיא פינס", שחוגגת את הטראש במקצוענות. זה לא הפריע, כמובן, לרשת בתי ספר לבחור את הראל כפרזנטורית. טוב, אולי עדה יונת היתה תפוסה. // אודי הירש
לצופה התמים והבלתי חושד הדברים איתם פתח גיא זו-ארץ את מועצת השבט האחרונה ב"הישרדות VIP" ישמעו שגרתיים לחלוטין: "בנקודת הזמן הזו במשחק אפשר כבר לראות את זה בבירור - הנשים מובילות כאן, מנצחות משימה אחר משימה, ואפשר לומר גברים, שהן עושות לכן בית ספר. איך אתה מסביר את זה, שגב?".
ובכן שגב, איך אתה באמת מסביר את זה שרקדנית מקצועית, גורו כושר ודוגמנית חטובה מצליחות במשימות פיזיות יותר ממבוגר עם עודף משקל, קומיקאי כחוש ושחקן שקורא לעצמו "הקצר" (או "הקטן", מי באמת מבדיל)? מה יש בהן? ממשיך ושואל זו-ארץ, ושגב עונה: שני דברים בולטים. ובוקי - איך אתה מסביר את העוצמה הנשית הזאת?
למי שעוקב אחר העונה הנוכחית השאלות לעיל עשויות להשמע עוד יותר מוזרות בהתחשב בכך שחלוקת הבריתות בשבט בהחלט אינה מגדרית. אנה וענת נמצאות בברית, אמנם רופפת, עם תורג'י; נטלי ושגב מחויבים פחות או יותר אחד לשנייה; ובוקי נותר לבדו לאחר שבת בריתו יוליה הודחה.
אבל הדבר המשונה ביותר בשיחה הזו, שהתעקשה לדון במגדר היכן שמגדר כלל לא רלוונטי (ואני לא מיתממת, הבדלים מגדריים הם רלוונטיים להרבה מאוד סיטואציות אחרות), היא שאף אחת מהנשים לא עצרה את הדיון, אלא שיתפה פעולה בהרמת הגבה הקולקטיבית של השבט. "יש פה תופעה מוזרה שגם במשימות הנשים יותר חזקות", אומרת אנה ומגחכת, כשלצדה יושבת ענת הראל, מאמנת כושר חסונה עם סיבולת לב, ריאה ונפש יותר מכל השבט ובואו נודה בכך, בערך כל עם ישראל, ענודה בשרשרת החסינות. אכן, תופעה מוזרה.
נטלי דדון תורמת גם היא לדיון. מאיפה הכוח והרצון, נטלי? שואל אותה גיא. כוח? רצון? כוח רצון? היא ממש מפתיעה את עצמה, היא אומרת, בכך שהיא מצליחה להתעלות מעל הגברים, כאשר בכלל מדובר בתכונה שהיא נפשית ולא פיזיולוגית.
אוקיי, אז בטח אפשר לסמוך על ענת הראל שתעצור את הדיון הסקסיסטי הזה. היא בטח תבין שההנחות האלה מוטמעות כל כך חזק בחברה שלנו שאף אחד בכלל לא שם לב שבמקרה הזה החלוקה לנשים וגברים לא רלוונטית. אבל מהרגע שגיא פונה אליה, הדיון נגרר למקומות הזויים אף יותר - בעבר נשים נשענו על גברים במשחק, הפעם היא ואנה פתאום מובילות את הברית ועוד ועוד טיעונים ברוח זו כאשר בכל רגע ניתן להחליף את המילים "נשים" ו"גברים" במילה "אנשים" ועדיין לשמר את אותה המשמעות.
טוב נו, אבל אי אפשר באמת להתלונן, הרי נשים חזקות ב"הישרדות" זה בוודאי הביטוי הכי טוב לכך שנשים מסוגלות להתמודד עם אתגרים, פיזיים או אחרים, מבלי להשבר. איך תורג'י אמר? הן עושות פה רעש של סימון דה בובואר. // מיכל ישראלי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם