היפה והכונפה: הבנות כבר לא יפות, הן קריפיות
הבנות לא הפכו למכוערות אלא לתמהוניות מפחידות. לא פלא שאיש לא רצה להשכיר להן דירה. והבנים נפגשו עם מישהי מהעבר - אבל רק יבגני הצליח לרגש. איזה גבר
דווקא המכוערות של שנה שעברה זכורות לי כאמינות, אבל לראות את סיגל מחופשת לגבר שלא הסתפר חצי שנה, את שיר שנראית כמו ספרנית מטורללת ואת משי, שהפאה הקנתה לה מראה חרדי והבגדים של מישהי שהתחפשה לעוזרת בית, היה קצת יותר מדי. לא ברור אם הבחורים שבאו לראות את הדירה היו מעוניינים לגור עם מישהי שנראית כמו חולת נפש, בלי קשר לעד כמה היא מכוערת או יפה.
אף אחת לא הייתה רוצה לגור עם מישהו שנראה כמו מייקל. הבחור נראה כמו פדופיל תמהוני בעל מנהגים מוזרים, ולכי תדעי אם באמצע הלילה הוא לא יכנס לך לחדר עם סכין ויאלץ אותך לבוא איתו להופעה של שלמה ארצי. הקטע של מכוער או לא בכלל אינו משחק כאן. לכן קשה לדעת מה היה קורה לו הבנות היו נראות מכוערות וזהו, ולא כאילו נפלו מכוכב אחר.

אבל הפרק היה מהנה. למרות שכבר התרגלנו לשיר, שחושבת ש"אנדר" זה נשים (קצת משפיל, לא?), והמפגשים של החנונים עם נשים מהעבר היו סתמיים למדי, יבגני בכל זאת הצליח לעורר משהו מרגש, כשפתאום משום מקום צץ לו יבגני הבטוח בעצמו, הגברי, השרמנטי, ובכלל לא משנה איך הוא נראה עם כזה עודף של ביטחון עצמי. כן, גם אני חשקתי בו לרגע.
הריטואל של משי ואדי קבוע ואינו מחדש דבר. הוא מעריץ אותה, מת עליה, אלילה, והיא מתה על עצמה וגוערת באדי כשבא לה. יחסית לבת 18 שבאה להשתתף ב"יפה והחנון" היא אינטליגנטית למדי. על מה אני מדברת? הבחורה חכמה, ערמומית ושועלה לא קטנה. מובן איך היא נשארה עד שלב כל כך מאוחר – אין סיכוי שמישהו יצליח להפיל אותה כשהיא מול הבנות האחרות. אבל אני, כקהל בבית, מיציתי אותה די מהר, והיא אפילו כבר
כששירלי משחזרת את התסריט של "ילדות רעות" ומדברת על אהבת חייה הראשונה, ליאור, די ברור שהוא זה שיופיע לה מהעבר. חבל מאוד שמייקל כיוון אותה בטלפון, ובמקום לראות אם יש כאן מקום לפתח משהו (וכן, בהתחלה היה נראה ששירלי מעוניינת) מייקל ריכז את כל מאמציו בלהעביר לשירלי שהיא צריכה לדבר איתו על מה שהיה, על מה הוא חושב בקשר למה שהיה ואף מילה על האם יש סיכוי למשהו בעתיד. קצת מרגיז היה גם לראות את הגישה המייקלית שלה, שאם הוא יתקשר היא "אולי תענה לו, אם היא לא תסנן אותו". מה שפועל אצל מייקל לא בהכרח יפעל אצלך, שירלי. חבל.

לאדי אין בעיה להחליט מי תגיע לו מן העבר, כי בסך הכל הוא דיבר עם שתי בנות בחייו. כשחנה מגיעה הוא מגמגם כצפוי, כי כל מה שמשי עשתה עד עכשיו זה להשפיט אותו ולגעור בו. אם אדי התקדם, זה רק בגלל שהוא החליט שהוא אמיץ והוא רצה להשתנות. נדמה שבלי השפעתה של משי הוא היה מצליח להתקדם אפילו יותר.
ונחזור לבנות: אחרי שראיתי את כולן היה לי ברור שדלית נראית הכי רע, כי היא גם נראתה הכי אמינה – פרחה מכוערת עם קפוצ'ון. לא כמו מישהי שעטתה על עצמה מסכות ופיאות. סתם, אחת שאפשר לראות כל סופשבוע בפאבים ובארים ספציפיים. מובן לי למה היא היחידה שהצליחה במשימה. נכון, היא גם הייתה נלהבת וחמודה והתחנפה לבנים הלוך וחנוף על מנת שיסדרו לה את הכיור, אבל היא נראתה נורמלית. לא תמהונית. סתם, מכוערת. וזה, כנראה, עדיין בסדר.
מה שכן היה מוזר, זה לראות אותן מדברות עם המניירות של ה"יפות". עם אנפופים קטנים, התחנחנות, עם ביטחון עצמי שאין לבנות בעלות מראה כזה. הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו.
קיוויתי שאדי ומשי יעופו, אבל דווקא שיר המתוקה והמצחיקה הודחה ביחד עם ראובן. וזה חבל, כי שיר היא אחת מאלה שעשו את התוכנית למה שהיא עכשיו וששמחתי לראות כל פרק איתה. שיר חיה בעולם משלה, והוא הרבה יותר מעניין מהעולם של סיגל, לדוגמא, שאין בו הרבה מלבד קריאות חדווה והפרחת נשיקות באוויר.
בפרק הבא: לא נפסיק לשיר, וזה קצת חבל.
