קוד לבוש רשמי: הווקמן סירבו להשתחרר בהופעתם בארץ
חנוטים בחליפות, הווקמן הופיעו אמש בבארבי תל אביב בערב בו לא נרשמו רגעי שיא מרגשים. אבל אם אתם מעדיפים רגעים קטנים ומיוחדים על הבמה, כנראה שתנצרו את הביקור שלהם זמן רב. כמו הבחורה שזרקה זוג תחתונים לעבר הסולן
>> דיברנו עם הווקמן לפני הגעתם לארץ
>> בואו להיות חברים של nrg תרבות בפייסבוק
היות ולא מדובר כאן בביקורת גרדרובה, כמעט מתבקש להקביל בין הופעתם המוקפדת של מי שנמנו עם גל מושיעי הרוקנ'רול של תחילת העשור הקודם, לבין אופן הגשת השירים שלהם, בגרסת ההופעה. מהודק ומדוייק, שייט ההרכב בן העשור בין חומרים מתחילת דרכו הבתולית ועד הפאזה הנוכחית והמעודנת יותר בקריירה שלו, המיוצגת היטב באלבום החדש "Heaven'". אנאליות הביצועים ונאמנותם האדוקה לגרסאות האולפן בהחלט ראויה לציון, אך עבור אלו מאיתנו הפוקדים הופעות חיות במטרה לקבל מההרכב על הבמה את אלמנט האקסטרה, את אותו מרכיב חיוּת אשר לרוב נעדר מהרמטיות חדרי ההקלטות, אכזב לראות שההופעה סירבה לסטות אל מעבר לקוויה המוגדרים. עניבה כמשל.

ובכל זאת, קשה היה למצוא פגמים רבים בהופעתה של הווקמן בישראל. על אף היות הערב קצר משהורגל הקהל הישראלי לצפות מהופעת חו"ל (כשעה וחצי, לא יותר), סיכם המופע בהצלחה עשר שנות פעילות של הרכב יציב ומוגדר, שבניגוד לבני מחזורו המוזיקלי מעדות הסטרוקס, לא מיהר להבשיל ולהתפוצץ אל חלל שכולו פרסום והערצה. למען האמת, בניגוד להופעות אחרות מהז'אנר, אשר נישאות על עננת הייפ מאסיבית, ניכר היה
הווקמן בהחלט אינו הרכב של להיטים. למעט "The Rat", המידבק כבר מהאזנה ראשונה ואשר זכה אמש לביצוע נהדר ולהכנה ראויה בדמות "On the Water" ו-"In the New Year", קשה להצביע על קליימקסים נוספים בערב שכלל קלאסיקות אהובות למביני עניין.

לא שהיה צורך בהרבה כאלה. "The Love You Love" המריר- מתוק, "Blue As Your Blood" ו-"Love is Luck" הקסום מוקמו היטב בסט ליסט מחושב כהלכה, גם אם לא היוו נקודות פריצה משמעותיות או מפגן אמוציות סוחט. ולראיה, זוג תחתונים נשיים שהושלכו על לייטהאוזר המשועשע, כמנחת מעריצים אסירי תודה. על כן נאמר - כמו ג'אגר.
בסופו של דבר, הכל תלוי באופן בו אתם אוהבים לקבל את המוזיקאים שלכם בגרסתם החיה. אם ציפיתם לקבל את הווקמן שלכם כפצצת אנרגיה חכמה, מסונכרנת עם רעש הגיטרות הצורב המייצג חלק קטן ומשמעותי בגוף עבודתם, סביר להניח כי ליל אמש לא יחרט בזכרונכם לנצח. אם אתם אנשים של רגעים קטנים ומיוחדים, כמו זה שנוצר אתמול בעת ביצוע השיר "We Can't Be Beat", יש לשער כי תנצרו את ביקורם של אנשי הווקמן בישראל עוד לא מעט זמן.

