עשו או הרסו?: האם "לכוכב נולד" יש עוד מה להציע לנו?
מה המשותף ל"כוכב נולד" ולמדונה? שתיהן מנסות להחיות את תהילת העבר עם עוד סיבוב מתאמץ ופתטי. אבל על אחת מהן אלטון ג'ון טינף. עשו או הרסו
שניה לפני המעבר המתבקש לשלב השידור החי והצבעות הקהל, נדמה היה עוד שאולי יש לעונה הזאת של "כוכב נולד", על כל שלביה המשמימים, הטיולים הפאטתיים, מתמודדיה השבלוניים וארסנל השופטים המכובד והמתסכל שלה, סיכוי להחזיר לתוכנית משהו מהכבוד האבוד, כשבשטח, לקול סלסול מזרחי בגוון של תריסר ילדים שלא יודעים לסלסל, נעץ צביקה הדר את המסמר האחרון בארון הזימרה של "כוכב נולד".
>> בואו להיות חברים של nrg תרבות בפייסבוק
בואו נודה בעובדות. "כוכב נולד" היא תוכנית בידור פשוטה וריקנית שמתיימרת להיות סמל ומופת לעשייה מוזיקלית בישראל של שנות האלפיים, נושאת הדגל של שאיפות
ובכל זאת, משהו היה חייב להדביק אותנו למסך תשע שנים, אפילו שמזמן לא יצא ממנה מישהו שראוי לדבר עליו, או משהו שראוי לשמוע. מה זה היה? הנאיביות שעוד איכשהו ליוותה את התוכנית, הצחוקים על כסילי ארצנו באודישנים, הטיפוס המתון אך העיקש של המתמודדים שלב אחר שלב.
ואז הגיעה התחרות עם "דה ווייס" ופרשת ההצבעות העגומה עם מרגול וגרמה להפקה לאבד את הראש. במקום לסמוך על הפורמט שאך לפני שנה גרף רייטינג שיא לעונה התשיעית של התוכנית, קריצות לפורמט של "דה ווייס" הביאו את התוכנית לשפל המדרגה - רתימת ארסנל שלם של אמנים ומפיקים על תקן עלק "מנטורים" ושופטים סוג ב' מזלזלת ודוחה, ניסיון פאתטי ופרובינציאלי להשתלט על כל הארץ בבחינת כבשנו כל חלקה טובה והיינו פה ראשונים ואפילו האולפן המושקע שהלך והשתכלל מעונה לעונה והיה לאחד מסימני ההיכר של ההפקה הזאת - איננו.
דווקא איפה שרצוי היה לשנות משהו, בגזרת המתמודדים המשעממת והחוזרת על עצמה כמו מביאים מדי שנה את אותם ילדים מאותו פס ייצור, לא נגעו. אין קטלין רייטר, אין חנן בן סימון, אין אפילו איזו יובל דיין אחת שתגרום לך להחסיר רבע פעימה או חלילה, להתרגש באמת.
וכמובן, הכי נורא: מירי מסיקה. // רז ישראלי
כשמדונה מנפנפת בכל מיני מילים בעברית שהיא למדה ממכתבי התודה על התרומות הנדיבות שלה למרכז הקבלה, היא מצליחה להסיח את הדעת מהעובדה שמאז הניינטיז היא הולכת בצעדי ענק פלוס התנשפויות מאחורי עורפו של צביקה פיק.
אין יותר ממחזרת, מתקמבקת תמידית ונשענת על תהילת העבר ממנה, אז תודה לסר אלטון ג'ון, שהשבוע הסיר את הכפפות ואמר בבוטות לטלוויזיה האוסטרלית את מה שהסאבטקסט של הפרובוקציות האינפנטיליות מסיבוב ההופעות האחרון של מדונה צורח לשמיים: המלכה עירומה, יותר נכון - המלכה היא, במילותיו של אלטון ג'ון, "חשפנית מזוינת", עם "קריירה גמורה", מי ש"אם היה לה שכל הייתה עושה מוזיקה ולא מנסה לחקות כוכבות דאנס". הוא גם האשים אותה בהתנכלות לליידי גאגא (הסנדקית של בנו זאכרי), והכי גרוע - השתמש בצורת הגידוף הבוטה ביותר כשבחר לתאר אותה כ-cunt.
כשמוזיקאי בסדר הגודל של אלטון ג'ון בוחר לכבס את הכביסה המלוכלכת מול כל העולם, ללכלך על מלכת הפופ ולהפר את קוד הסלבס המורה להם לשמור על פאסון מעושה של פרגון הדדי, הוא פותח את הדלת לשאר העולם לבוא ולהגיד בדיוק מה חושבים על השלב הנוכחי בקריירה שלה. הוא והבקבוקים שזרקו המעריצים הצרפתיים שלה על הבמה אחרי שסיימה הופעה אחרי ארבעים וחמש דקות. וכן, אפשר ללקק את האצבעות, גם מול עליית מפלס הטראש עם כל בלאגן שמדונה משאירה אחריה בכל מדינה בה היא מופיעה. הבאסה היחידה היא שכשהכישרון היחיד שמדונה עוד אוחזת בו הוא ג'אלינג תקשורתי, יש מצב שגם את המונולוג הבוטה של אלטון ג'ון היא תנצל לקידום סיבוב ההופעות שלה. // שירית טרוינר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם