דרך המשי: מישהו ממש רוצה את אדי ומשי בגמר
על הבנות ללמד ילדים קטנים דברים שהן לא ממש יודעות, והבנים צריכים להתחרות על תואר הגבר המושלם. אדי מעצבן כהרגלו, אבל קבלו עליו תובנה מעניינת
מבין כל הרעיונות דווקא זה של שירלי נראה הכי מגניב. חשבון לא הייתי רוצה ללמוד בשום מקרה, וחייזר זה נחמד אבל עד גבול מסויים. לעומת זאת, גנב האותיות הוא רע ככל האפשר וצריך לעזור לשירלי כמה שיותר מהר. אחרי שהיא עוזרת לבנות עם הרעיונות שלהן, היה ברור לי שהיא לוקחת. אבל לא, משי שוב מנצחת, למרות שהיא שונאת ילדים ומתנהגת אליהם בקוצר רוח.
באופן מפתיע טל מוסרי ודון לני גבאי מתעלמים מהילדים המשועממים מההצגה של משי ונכבשים בקסמה ובקסמו של אדי, שמישהו צריך להחזיר אותו לעולם הזה בדחיפות. התרגלנו לכך שמשי זוכה לא מעט כי היא לא סתומה, ולשלוח אותה למשימות ביחד עם הבנות האחרות רק עושה להן עוול, אבל קצת מרגיז לראות שגם כשהיא לא הכי טובה היא זוכה, כי מישהו ממש מת שהיא ואדי יהיו בגמר.
דווקא דלית הייתה הכי משכנעת: הייתי צופה בקלטת ילדים שלה הרבה לפני שהייתי קונה משהו של הכבשה שושנה הקריפית. היא חמודה, מלאת חיים ונראית כמו מישהי שבאמת נהנית ממה שהיא עושה. הקטע בו הילדים עושים מה שבא להם כששירלי מלמדת נראה מבויים יותר מ"LOL" עם מיילי סיירוס, ותאמינו לי, אין הרבה דברים שמתעלים על זה.
אחרי שהבנו שבחיים לא ניפטר מאדי ומשי (בעיקר כי טורחים להראות לנו את הבחור אומר שוב ושוב אותו דבר עם מבט של כומר ישועי בעיניים) וגילינו שחר גברי שיודע לעמוד על שלו (הוא כבר ניצח מכל הבחינות, אגב), מגיעה משימת
הבנים מתבקשים לעשות מבחר פעולות הנחשבות לגבריות, ומהרגע שמייקל מתחיל להתפאר שהוא הגבר המושלם ושאין עליו, די ברור שהוא הולך להפסיד. אחרי ששחר מרכיב מדף, אדי מחתל תינוק ומתרגש כשאומרים לו שהוא עשה את זה "בצורה נשית" (אבל תכלס, הוא היה מתרגש גם אם היה עובר זבוב במקום) ושחר אוכל פלפלים חריפים – מגיע הרגע שבו כל אחד מהבנים צריך לשאת את בת זוגו הלבושה ככלה מבעד למפתן, להניח אותה על המיטה וללחוש לה דברי אהבה. אנחנו מתות על קלישאות, לא? אה, לא.
אדי מפזר למשי מחמאות נרגשות וורדרדות על ימין ועל שמאל, בעיקר על פניה הקורנות כשמש. אם מישהו היה אומר לי כאלה דברים, הייתי מחזירה את שמלת הכלה במהירות האפשרית, אבל משי עסוקה מדי בסידור ההינומה ולא ממש שומעת אותו. שחר אומר את הדברים הכי בסיסיים, שניכר כי יצאו מהלב וכל אחת הייתה מתה לשמוע. מייקל משתטה כהרגלו ומנסה להתמזמז עם שירלי על המיטה.
המצלמה חוזרת לאדי (שוקינג) שמספר על הרגשות שלו כשהוא ראה את משי בשמלת כלה, ואז אני מבינה משהו: אדי הוא היחיד שלוקח את התוכנית הזאת ברצינות. כל השאר עושים את המשימות עם קריצה וחצי חיוך, אבל אדי מבצע את המשימות כאילו גורל היקום תלוי על כתפיו. בעולם של אדי אין הומור או קלות ראש, יש רק רצון אמיתי להיות אמיץ, שחוזר על עצמו שוב ושוב. אם המשימה הבאה הייתה לקפוץ מגג עזריאלי בלי אמצעי ביטחון, אדי היה מספר בדבקות למצלמה שהוא גבר אמיץ ורץ לעשות את זה. כן, יכול להיות שהוא ראוי לניצחון. אם הוא רק לא היה כל כך מעצבן.
כל הזוגות חוזרים לווילה והבנות מופתעות כאילו הן לא צפו את זה מראש. ויקטור טוען שהוא עבר מייקאובר, אבל נראה בדיוק אותו הדבר. התגעגענו לג'ולי, שיר הייתה חסרה, עכשיו חוזרים לכיף האמיתי.
בפרק הבא: צוחק מי שחוזר אחרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם