יח"צ גורר יח"צ: "הסוכנים" רחוקה מהמציאות
"הסוכנים" היא סדרה המתעדת מציאות פנטסטית של סוכנים ומיוצגיהם. אם רק היתה מתעדת את המציאות כפי שהיא באמת, הכל היה נראה אחרת
אף שהיא מוגדרת "דוקו-ריאליטי", "הסוכנים" היא סדרת דוקו-פנטסטי. תיעוד רפוי של פנטזיות, מותגים משווקים באדיקות וחלומות באספמיה. כבר בתחילת הפרק הראשון עומדת שרית בירן, אשת יחסי הציבור של קובי פרץ, ומרעיפה על המיוצג מחמאות. פרץ זקוק לזה. הוא מצטלם לכתבה בעיתון שאמורה לסכם את "התקופה הרעה" שלו.
"כיף לך, יש לך סיבוב הופעות בארצות הברית ובקנדה, כל המעריצים מחכים לך", מגזימה בירן, "יש לנו אלבום חדש ושירים פצצות, אתה הגבר הכי יפה והכי מוכשר במדינה". שלשום - חזרה למציאות - נחקר הגבר הכי יפה והכי מוכשר במדינה בחשד שיחסיו עם אמרגנו לשעבר יוחאי יעיש התחממו מדי.
מישהו שרף את דלת ביתו של האמרגן, ופרץ לכאורה קשור למחווה. לאחרונה חתם יעיש על הסכם עד מדינה נגד הזמר, שחשוד בהעלמות מס של מיליונים. גם דרכה של בירן כאשת יחסי הציבור של פרץ הסתיימה זה מכבר. "הסוכנים" (או "המנהלים", כל אחד מקפיד להיקרא מנהל) מתעדת את האנשים שעומדים מאחורי זמרים ים-תיכוניים מוכרים.
אסף אטדגי הוא המנהל האמנותי של עומר אדם, בירן מנהלת יחסי הציבור של פרץ, גילי מסאמי הוא המנהל האישי של ג'ולייטה, ושלום דדוש מנהל את גיא יהוד, כלומר את החלומות של שניהם. "אני מקווה", מסביר דדוש את החזון הניהולי שלו, "שבזכות הזמר הזה, אם הוא יצליח, נקנה איזה רחוב קטן בסביון".
אלא שהרבה לפני השופוני והמזומנים, קיסריה והחתונות - "הסוכנים" נדרשת למציאות. האמיתית, לא הטלוויזיונית. לפני שנה נעצרה מרגול בחשד שאיימה על אטדגי וסחטה אותו. גם מסאמי וג'ולייטה נפרדו בפיצוץ מתוקשר ורווי עורכי דין, ורק לאחרונה השלימו. עם הסיפור של בירן ופרץ מתגלה מציאות מלוכלכת, ייצרית, אלימה לעתים - כל החומרים שמהם עשויה סדרה תיעודית טובה.
"הסוכנים", בלית בררה, רחוקה משם. על מפתן הפרק הראשון מתייצב אטדגי למסור את חובתו לאומה - התייחסות לפרשיית מרגול. הסוכן ממלמל הכחשה גורפת, משהו על נאמנות משפחת אדם ויאללה, מספיק, בחזרה לכוכב. גם בהמשך, בשיחה מצולמת עם חבר, אטדגי משחרר כמה קשקושים ניטרליים, חסרי משמעות. וכי אפשר אחרת? הרי לאטדגי, בדיוק כמו לשרית בירן, אי אפשר להאמין למילה. לא כי הם שקרנים בחסד, אלא משום ששניהם משרתים "מותג", מפעל, תזרים מזומנים. כל שריטה בכנף שווה כסף, הרבה כסף.
אטדגי יכול להמשיך לספר על הרגעים הקשים, בירן יכולה להמשיך
אם ציפינו לתיעוד מפתיע של התעשייה מבפנים, של האנשים שמניעים את הזמרים - קיבלנו עוד קצת עומר אדם מצטלם, מתראיין, מתגייס. תודה, הספיק לנו. בדיוק בשביל זה - קידום כוכבי קיסריה ונוקיה - יש את "אולפן שישי".
גילי מסאמי, מצד שני, הוא היחיד שמשוחרר ממעצרים (וזה, כמה אירוני, בדיוק מה שהביא למשבר בינו לבין המיוצגת), ואת הסוכן דדוש והזמר המתחיל שנשרך אחריו, ובכן, מי סופר. "הסוכנים" קברה את עצמה תחת כותרת "דוקו-ריאליטי" ריקה מתוכן. בין עיסוק מחופף בפרשיות מתוקשרות לבין תיעוד עולץ של וואנביז וקריקטורות - היא יוצאת קירחת ומבולבלת. רגע קופצת לווידוי פיקטיבי, רגע היא חזק בכפיים, מלעיגה את המצולמים. מה נשאר? יחסי ציבור לאנשי יחסי ציבור, קידום מכירות לסוכנים נמרצים, קצת "לה לה לנד", פנטזיות לפי משקל. פנים אמיתיות? תשכחו מזה.
יח"צ לאנשי יח"צ הסוכנים, 22:30, הוט בידור ישראלי
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם