עם מחזות לא הולכים למכולת
קבוצת אנשי תיאטרון בשיתוף מפעל הפיס יוזמים קרן לפיתוח מחזאות ישראלית, שתספק תמיכה כלכלית וליווי אמנותי למחזאים. "בסופו של דבר המטרה היא להעשיר את התרבות"
באירופה ובארה"ב קיימים מסלולי תמיכה דומים. שרון אלכסנדר, חבר בעמותה שמקדמת את הקרן בייגל
קשה להיות מחזאי בישראל, בטח מחזאי שבוחר בכתיבה כמקצוע. אתה יושב בבית במשך שנה וכותב מחזה, ורק כשסיימת אתה יכול להגישו לתיאטרון. יש הרבה כותבים ואין הרבה תיאטרונים יוצרים בארץ, ואלו שכן קיימים לא עושים רק הפקות מקור, כך שהסיכוי שיבחרו במחזה שלך אינו גדול. רק אם יבחרו בו, תתחיל לקבל ליווי אמנותי ותמיכה כלכלית.
במגבלות האלה, הסיכוי של מחזאי להשתפשף בכתיבת מחזות, לטעות פעם אחר פעם עד שהמוצר יגיע לרמה גבוהה ולקבל הזדמנות נוספת במקרה שהמחזה הראשון לא היה הצלחה ענקית - אינו גבוה. סביר להניח שהמחזאי פשוט לא יוכל להתמיד בחיים כאלה לאורך זמן, וייתכן שכולנו הפסדנו פוטנציאל כתיבה איכותי ומעשיר.
בדיוק כדי לפתור את העניין הזה קורמת בימים אלה עור וגידים יוזמה חדשה ומסקרנת של מפעל הפיס ושל קבוצת אנשי תיאטרון ישראלים - קרן לפיתוח מחזאות ישראלית. מטרת הקרן היא לספק תמיכה כלכלית וליווי אמנותי למחזאים כבר בשלב הכתיבה, עוד לפני שתיאטרון כזה או אחר התעניין במחזה או התחייב להפיקו - בדומה לקרן הקולנוע הישראלי, שמהווה את השלב הראשון בחייו של כל תסריטאי.
"הקרן קמה כמענה למצוקה של כותבים לתיאטרון בישראל", אומר השחקן והבמאי יגאל זקס, אחד מיוזמי הקרן. "כתיבת מחזה היא תהליך מורכב מאוד וממושך. מעטים הם הכותבים בתיאטרון שזוכים לתמיכה כספית ומקצועית לפני שתיאטרון מעלה את המחזה שלהם כהצגה, ומעטים הם התיאטרונים שמסוגלים להציע תמיכה כזאת כבר בשלב מוקדם של תהליך הכתיבה".
קיימים בעולם פרויקטים דומים?
"יש כותבים שמחזות שלהם כבר הוצגו, אבל אין להם היכולת הכלכלית לממן את תקופת הכתיבה של המחזה הבא, ויש כותבים חדשים ומוכשרים שזקוקים לתמיכה ולליווי דרמטורגי שיספקו להם רשת ביטחון לאורך התהליך. באירופה ובארה"ב קיימים מסלולי תמיכה דומים לפיתוח מחזות, אבל אנחנו שאבנו את ההשראה בעיקר
מהמודלים המצוינים לפיתוח תסריטים שקיימים בארץ במסגרת קרנות הקולנוע, והתאמנו אותם לפיתוח מחזות לתיאטרון. הקרן היא יוזמה משותפת של מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ושל קבוצת עבודה - עמותה חדשה שרוב חבריה הם יוצרי תיאטרון (בהם רוני ניניו, שרה פון שוורצה, יהושע סובול ושרון אלכסנדר)".
איך זה יעבוד ברמה הטכנית?
"בימים אלה יצא קול קורא ראשון המזמין כותבים להגיש את הצעותיהם לפיתוח מחזות בשני מסלולים - המסלול העיקרי שמיועד לכותבים בעלי ניסיון (שלפחות מחזה או תסריט אחד פרי עטם זכה להפקה מקצועית), ומסלול משני שמיועד לכותבים חסרי ניסיון מקצועי בתחום העומדים בתנאי הסף. כעשרה מחזאים שההצעות שלהם ייבחרו על ידי הוועדה האמנותית יזכו לתמיכה כספית של עד 30 אלף שקל, ולמימון ליווי דרמטורגי בתהליך הכתיבה. מי שרוצה עוד פרטים יכול למצוא מידע באתר של מפעל הפיס".
איך תתרום הקרן לתיאטרון הישראלי? ומה אתם חולמים שיהיה בעתיד?
"מטרת הקרן היא לאפשר למחזאים לכתוב מחזות במנותק משיקולים מסחריים, ולסייע לתיאטרונים להעלות את המחזות האלה. אנחנו מאמינים שכאשר הקרן תפעל כמנגנון של קבע, היא תהיה גורם משמעותי בפתיחת היצירה למגוון של נושאים וסגנונות כתיבה, שיעשירו את התיאטרון בארץ. בעתיד אנחנו שואפים לסייע במידת האפשר להביא לפחות חלק מהמחזות להפקה במסגרת התיאטרונים הרפרטואריים ובמסגרות עצמאיות. בסופו של דבר המטרה היא להעשיר את התרבות בכלל ואת התיאטרון המקורי בפרט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם