90 יום וזה עובר: בחירות באוויר
הנה מה שהולך לקרות לנו בחודשים הקרובים: הפוליטיקאים יארבו לנו כמעט בכל ערוץ. המסקנה העיקרית מאמש - עדיף לראות סרט טוב
חסד גדול עשה עמנו ראש הממשלה כשהכריז על בחירות זריזות תוך שלושה חודשים בלבד. זה אומר שנותרו לנו 90 ימים בלבד לחיות תחת הארטילריה התקשורתית הכבדה הכרוכה במערכת בחירות.
הנה מה שהולך לקרות לנו בחודשים הקרובים: הפוליטיקאים יארבו לנו כמעט בכל ערוץ. ננסה להימלט מהם והם יתפסו אותנו בנקודות המרוחקות ביותר בקצווי השלט. הם יתפרסו מערוץ הילדים עד ערוץ הספורט; יקצצו ירקות לסלט בערוצי בישול. ישירו מזרחית אצל משפחת כהן ביום שישי בערוץ 24; יתראיינו ויתראיינו ויתראיינו בתוכניות אחר הצהריים. וגם יתראיינו שם.
זה הולך להיות קשה. מאוד. טעימה ראשונה יכולנו לקבל אתמול כשכל תוכניות אחר הצהריים והערב נכנעו ללא תנאי לגזירת הבחירות. בערוץ 1 התקוטטו ח"כ זאב בילסקי (קדימה) וח"כ זהבה גלאון (מרצ). בערוץ 22 החליפו צחצוחי לשון לא ידידותיים יאיר לפיד, השר גלעד ארדן וח"כ עמיר פרץ.
בנאת המדבר של השעה הזאת בדרך כלל, אצל שני הזקנים החכמים מהחבובות, התיישב שר העצמאות ויו"ר הביטחון אהוד ברק להתחמק משאלות קשות במשך קרוב לחצי שעה. אחר כך עלה
והגיעה השעה שמונה בערב, וממסך שלושת הערוצים הסתערו דרעי ולבני וליברמן וישי ויחימוביץ' ולפיד ועפר שלח (עפר שלח? ההוא מהכדורסל? אז אולי יאיר ייקח גם את דני נוימן ונעשה מכה כפולה)?
זה רע אגב לערוצים עצמם לא פחות מאשר לצופים בבית. הולכת להיות כאן מערכת בחירות עם שפע אופציות של VOD ואינטרנט, והצופים המשועממים מבילסקי וגלאון עשויים להבריז לרייטינג ולהסתלק במהירות לאלטרנטיבות.
הערוצים, לפחות המסחריים שבהם, חייבים להתארגן מראש, להפוך את החולשה לכוח. ויש להם הרבה כוח ביד. המתמודדים על מקומות ברשימות יהיו מוכנים לעשות כמעט כל דבר כדי לקבל זמן מסך. אז אפשר למשל להרים במהירות "מחוברים" עם כמה מתמודדים שכל היום וכל הלילה מחוברים למצלמה - רצים בכל הארץ ומתחנפים לחברי למרכז. או למשל "רוקדים עם ח"כים", אנה ארונוב, אפשר בביקיני מ"הישרדות", מסחררת כמה מיואשים מגושמים בקצה הרשימות. ומי שיפול לא צריך לוותר, נשלח אותו לסלסל בשיר מול צביקה הדר ב"כוכב נולד בכנסת". או נפיל אותו לבור ב"לעוף על המיליון." למה לא? הם הרי יעשו הכל, לא?
ויש עוד אפשרות בימים האלה: להתרחק. ללכת בשקט. עם הראש נמוך. לקרוא ספרים. לשבת יותר בערוצי הסרטים, בסדרות הדרמה, בערוצי הנשיונל ג'יאוגרפיק והיהסטוריה. יש שם חומרים מצוינים, ואין שם לבני וליברמן ושלי יחימוביץ'. מי שרוצה יכול לצייר טבלת ייאוש ולסמן איקסים על כל יום שחולף. מומחים אומרים שזה מאוד מרגיע. והכי חשוב לא להיבהל. לנסות לזכור ש-90 יום וזה עובר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם