הפרינט מת: "העיתונאי" אלים ומקושקש
כיעור, ניוון, רוע לב וחיים במדמנה - כל הטריקים שכבר ניסה הבמאי לי דניאלס ב"פרשס", חוזרים על עצמם בדייקנות משמימה גם בסרטו הנוכחי
"העיתונאי", בימוי : לי דניאלס ארה"ב 2012
העיתונאי מתוך הסרט
הסיבה: לי דניאלס, שכתב וביים את "העיתונאי". לפני שלוש שנים שיחק לו מזלו הטוב של דניאלס, כשהכין את "פרשס" - סרט שצלל אל עומקיה של המדמנה המנוונת של רובע הארלם בניו יורק. אז דומה היה שתו התקן של התקינות הפוליטית מאלץ את המבקרים - וגם את ראשי הפסטיבלים הבינלאומיים לקולנוע - לקשור כתרים לראשו של קולנוען שחור עור זה, שהעז לקחת כמה צעדים קדימה את הסטריאוטיפים הגזעניים המיוחסים לשחורי אמריקה.
"פרשס" היה סרט גס, סנסציוני במתכוון ונטול כיוון של ממש, שסחט מחמאות מאולצות. כעת, כשאותו דניאלס מעתיק את העקרונות הפילמאיים הדוחים שלו אל קהילה אחרת באמריקה - יושבי מדינות הדרום - ומעמיס גם עליהם את המטענים החורגים של הסטריאוטיפ העדתי, כבר קשה לשוב ולהריע לו. זה בסך הכל טריק, והוא די מקומם.
השנה היא 1969 והמיקום הוא אזור הביצות של פלורידה. עיתונאי לבן עור (מתיו מקונוהיי) מגיע לעיירת הולדתו במטרה לחקור מחדש פרשת רצח ישן, ובכך לנסות להציל מעונש מוות איזשהו צייד תנינים שהורשע באותו הרצח. העיתונאי הלבן מגיע למקום כשהוא מלווה בעמיתו שחור העור, שנאלץ להתעמת ללא הרף עם גישה גזענית המושלת באוויר. תוך כדי תחקיר נחשפים סודות מין כמוסים מחייהם האישיים של צמד חוקרים זה. במקביל לעלילה הכאילו-בלשית מתחולל מעין סיפור אהבה בין אחיו הצעיר של העיתונאי לבין פרחה בלונדינית מעוררת גיחוך, שהעיוות הנפשי שלה מתבטא בהתאהבויות חוזרות ונשנות בגברים שנידונו למיתה.
כיעור, ניוון, רוע לב, חיים במדמנה. כל הטריקים שכבר ניסה
דניאלס ב"פרשס" חוזרים על עצמם בדייקנות משמימה גם בסרטו הנוכחי, שבסצנה הבולטת בו נראית הבלונדה חובבת הגרדומים, בגילומה של ניקול קידמן, כשהיא משתינה על פרצופו של זאק אפרון, העושה את תפקיד האח הצעיר המאוהב בה.
"העיתונאי" הוא שלב נוסף במדרון הקריירה של קידמן, שמאז זכייתה בפרס האוסקר שקעה לסדרה ארוכה של בחירת תפקידים משונה, הגורמת לה להידחק יותר ויותר אל השוליים הסהרוריים של העשייה הקולנועית. בסצנה נוספת, מגוחכת לא פחות, נראים קידמן וג'ון קיוזאק, המגלם את המורשע ברצח, כשהם נפגשים בבית הכלא, ומתעמקים יחד במין אוראלי בפומבי. בהמשך יש גם אונס ברוטלי, ועוד כמה מעשי רצח, אך בעיקר אין משמעות לכל הרצף האלים הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם