תור הזהב: אדר גולד לא מתייאשת
נדמה שרק אתמול אדר גולד עוד רעדה על הבמה של כוכב נולד. היום היא כבר חורכת את הרדיו עם עילי בוטנר ואוהד שרגאי ומככבת על המסכים בסרט החדש "בלדה לאביב הבוכה". אז מה אם היא צריכה, שוב ושוב, גלגלי הצלה
"הייתי נורא לחוצה, חסרת ביטחון, נכנסו לי שדים לראש שאני לא מספיק טובה. לכן שרתי ממש על הפנים. יצאתי בהרגשה חרבנה. כעבור כשבועיים עילי שלח לי מייל ובו התנצל על שלא התקבלתי, וכתב שאני לא מתאימה לפרויקט. הייתי ממש בדאון. בתוך העצבות כתבתי על פתק דברים שאני רוצה שיקרו לי: בא לי לעשות עוד סרט, לטוס לחו"ל, להשתתף בהצגה בקאמרי, ושעילי בוטנר יתקשר אליי ויגיד שהוא חוזר בו מהחלטתו לוותר עליי".
"כמה חודשים לאחר מכן", היא ממשיכה, "אני ואוהד שרגאי, שנשארנו מחוברים מאז כוכב נולד, יושבים בשדרות רוטשילד בתל אביב. אני אומרת לו: בוא'נה אוהד, אנחנו חייבים לעשות משהו ביחד. בוא נרים איזו הופעה או משהו. הוא אומר לי: אהה, תשמעי, אני אולי מתחיל איזה פרויקט עם עילי בוטנר. אני אומרת לו: מה? עשיתי לזה אודישן ולא התקבלתי כי לא הייתי טובה. אני לא מאמינה שפספסתי את ההזדמנות המטורפת הזאת, ועוד איתך!
"אחר כך אוהד התקבל סופית לפרויקט. מבין כל הזמרות שהגיעו לאודישן נבחרה זמרת אחרת. בסוף זה לא קרה איתה, המשיכו לחפש, ואז היה דיבור לשלב בפרויקט מישהי מכוכב נולד. אוהד אמר: חבר'ה, אם מישהי מכוכב נולד, אז רק אדר. ולא ייאמן, עילי שכבר דחה אותי קודם התקשר אליי ונתן לי הזדמנות שנייה לעשות אודישן. לקראת האודישן השני עבדתי כמו חמור. אמרתי לעצמי: אם אני לא עוברת אל תקראו לי אדר".
אבל זו כבר היסטוריה. אדר עברה בהצלחה את האודישן, והפכה לחלק מההרכב המצליח "עילי בוטנר וילדי החוץ", שמפציץ את הרדיו בלהיטים וממלא הופעות עד אפס מקום.
יכול להיות שאת זקוקה להזדמנויות נוספות כדי לעבוד קשה יותר?
"יכול להיות. יש לי בעיה מאז שאני קטנה שאני לא מראה שאני רוצה מספיק. אמא שלי (הזמרת המפורסמת שרי, ש"ב) תמיד אמרה לי: אדר, לא רואים שאת רוצה. את לא נלחמת. זה גם מה שמרגול אמרה לי בכוכב נולד: את לא נלחמת על החיים שלך. וכמה שהן צודקות. אני כל כך כועסת על עצמי שבהזדמנות הראשונה אני לא נלחמת על החיים שלי. אבל בהזדמנות השנייה זה כן קורה.
"מעבר לזה, אני מאמינה שמילים יכולות ליצור את המציאות, שאתה קובע את המציאות של החיים שלך. אם אני מרגישה שאני לא טובה, אני באמת אהיה לא טובה. ואם אני אומרת לעצמי שעילי יתחרט ויתקשר אליי, אז עילי יתחרט ויתקשר אליי".
אתמול יצא לאקרנים הסרט "בלדה לאביב הבוכה" של הבמאי בני תורתי, שבו מככבת אדר גולד. מתברר שגם במקרה הזה פספסה אדר את ההזדמנות הראשונה לזכות בתפקיד, וקטפה אותו רק אחרי שהמקום כבר נשמר לזמרת-שחקנית אחרת. הפעם היא אינה אשמה בכמעט-פספוס. מי שנושאת באחריות לכך הם דווקא אנשי טדי הפקות.
"ראיתי את אדר בכוכב נולד, ואהבתי מאוד איך שהיא שרה", מספר תורתי. "ראיתי אותה בפרק אחד של מה שהם קוראים חדר חזרות, שזה כבר יותר דוקומנטרי, ראו אותה בעבודה, בטבעיות שלה. אני לא עושה אודישנים, האודישן שלה היה למעשה הצפייה שלי בחדר החזרות. הוקסמתי מהדיבור שלה, מההתנהלות שלה ומהצחוק שלה. שלחתי תסריט להפקה של כוכב נולד, ולא העבירו לה את זה.
"רק שלושה חודשים אחרי שהעברתי את התסריט להפקה, ההפקה סוף-סוף העבירה את התסריט לאדר, והיא התקשרה אליי. בינתיים כבר ראיתי הרבה שחקניות שהן גם זמרות, וכמעט הייתי סגור על מישהי אחרת. זה כבר היה כמעט מאוחר מדי. אבל כשהיא באה לפגישה היא הייתה כזאת חמודה, ממש רציתי לאכול אותה. אז ברגע האחרון הכנסתי אותה פנימה".
מה גרם לך ללהק זמרת חסרת ניסיון במשחק ונטולת רקע של לימודים?
"יש בה גם תום וגם ממזריות. בערבית קוראים לזה עכרות, כלומר ממזר. בנוסף לזה, היא יפה ולא אנורקטית. אני חושב שעשיתי איזשהו חסד לנשים המלאות טיפה. זה סקסי מאוד בעיניי".
"הוא התכוון לזה שאני דבה, בקיצור", מגיבה גולד. "בכל הצילומים של הסרט בני כל הזמן קרא לי 'בואי דבה, בואי דבה'. אבל בקטע טוב כאילו. תראה, אי אפשר להתעלם מזה שבזמן צילומי הסרט הייתי קציצת עולם. בזמן הצילומים הייתי בערך שישה קילו יותר מעכשיו.
"ראיתי את הסרט פעמיים, ואני אומרת: יווו, כמה סנטר יש לי! אני מאוד אוהבת אוכל, ואני בנאדם בריא כמו שאתה רואה.
לא תמיד גולד חיה בשלום עם המשקל שלה. "הייתי ילדה שמנמנה", היא אומרת, "לא הייתי הכי מקובלת, לא הייתי מלכת הכיתה. הייתי סוג של שק חבטות. היה ילד שהרביץ לי קבוע ועשו עליי חרם. פעם נורא נלחמתי במשקל. נורא כעסתי על עצמי שאין לי כוח לשנות את עצמי. זה לא שעכשיו הפסקתי להתמודד, כי אם יהיה לי עכשיו אישור לאכול כל מה שאני רוצה אתפח לממדים שאני לא אוהבת את עצמי בהם. אני כל הזמן בעלייה ובירידה במשקל. זאת מלחמה.
"עכשיו אני באורח חיים בריא, אבל היו תגובות על המשקל שלי שפגעו בי. בכוכב נולד הייתה הערה של צדי צרפתי על המשקל שלי שלא הייתה במקום, והיו טוקבקים שלעגו לי. למשל, כתבו שאני שמנה ותופסת את כל הפריים, וזה פגע. תראה, בזמן כוכב נולד הדבר העיקרי שאתה עושה זה בודק מה אומרים עליך. לדעתי מי שמנצח את התחרות הזאת זה מי שלא אכפת לו מה אומרים עליו".
לגולד היפהפיה יש סיבות מצויינות להרגיש טוב עם עצמה. משחקה בסרט החדש "בלדה לאביב הבוכה" מפתיע לטובה. זהו סרטו הראשון של תורתי מאז שביים לפני כעשור את הסרט "כיכר החלומות". הסרט, שיצא אתמול לאקרנים, כבר הספיק לקטוף ארבעה פסלונים בטקס פרסי אופיר, ולזכות בשבחי המבקרים.
מדובר בסרט מסע על קבוצת מוזיקאים המנגנים בכלים אקוסטיים, והתסריט נותן כבוד למוזיקה המזרחית השורשית, ובכך משתלב היטב בטרנד הרטרו במוזיקה המזרחית בארץ. תורתי מגדיר את הסרט כ"מזרחון", להלן מערבון מזרחי. לצד גולד משחקים בסרט אורי גבריאל, נירו לוי, אורי קלאוזנר, דודו טסה, אישתאר, דקלה ועוד.
מה מוביל את אדר גולד, זמרת פופ וסופט-רוק אל סודות המעוול? מן הסתם לא אמא שלה, הזמרת שרי. שרי בלטה בסוף שנות השבעים, כונתה "מלכת הדיסקו" ובין להיטיה ניתן למצוא את "לעולם בעקבות השמש", "דם חם", "ילדיסקו", "למה לא" ו"זה הרגע לאהוב".
החיבור של גולד עם המוזיקה המזרחית הקלסית הוא דרך סבא שלה (אבא של שרי) יחזקאל (לטיף) אליאס, זמר ונגן עוד. בילדותו בעיראק, מספרת גולד, הוא נחשב לילד פלא, שניגן, שר ושיחק. בין השאר הופיע בפני המלך. כשהגיע לארץ נאלץ להתפרנס מהוראת מתמטיקה ומשיפוצים.
"כל הכישרון המוזיקלי במשפחה בא מהסבא הגאון שלי. הוא לא מימש כאן קריירה של מוזיקה, זה התפספס לו, אבל הוא חי דרכי ודרך אמא שלי. אמא שלי גדלה בבית מוזיקלי מאוד. מוזיקה מזרחית קלסית תמיד הייתה בסביבה שלי, זה בשורשים שלי, אבל בתור ילדה אני זוכרת שזה לא משהו שבאמת דיבר אליי.
"כשהתבגרתי וגדלתי הקשבתי לקלטות שבהן סבא שלי הקליט את עצמו בבית מנגן ושר. ברקע אני שומעת את סבתא שלי במטבח מצטרפת אליו בקול חרישי, וגם היא שרה כל כך יפה, שתהיה בריאה. אגב, בגרסת הכיסוי שעשתה אמא שלי לשיר 'אמסטרדם' יש מעוול של סבא שלי. זה פשוט מופלא".
מלהקי "מחוברים", לתשומת לבכם: גולד היא מתעדת אובססיבית של חייה, ולא חווה שום רגע משמעותי בלי לשלוף את האייפון שלה ולהנציח אותו בווידאו, בהקלטה קולית או בכתיבה. לפני כשנה, למשל, נסעה במכונית עם ידיד, פתחה לתומה רשת ג' ושמעה צלילים מוכרים - השיר "רץ אלייך" של "עילי בוטנר וילדי החוץ".
"זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את עצמי ברדיו. לא ידעתי איפה לשים את עצמי מרוב התרגשות. בשנייה שהשיר התחיל הוצאתי את האייפון וצילמתי את שנינו, צורחים ומאושרים. ברור שהעליתי את זה לפייסבוק".
רגע אחר שבו החליטה להנציח אקסטזה רגשית היה לפני כשנה, בעקבות פרידה מחבר. "הקשר האחרון שלי נמשך שלוש שנים וחצי", היא אומרת. "בדיוק אחרי הפרידה מבן הזוג הייתי נסערת נורא, לא מצאתי את עצמי ולא ידעתי מי אני. בחוץ ירד גשם. אני נכנסת לאוטו, נוסעת, ולא יודעת לאן. וגם לא אכפת לי לאן. אני פשוט נוסעת המון זמן בכבישים מהירים.
"בדיוק בסצנה הזאת מתחיל ברדיו שיר שמדבר בדיוק על מה שעובר עליי בחיים. אתה תצחק, אבל מדובר בשיר של אירוסמית' מהסרט ארמגדון, I don’t wanna miss a thing. ואני מתחילה לבכות, מה זה בוכה. ויורד גשם. אני עוצרת בצד הדרך, כותבת שיר, וממשיכה לנסוע ולבכות. אלוהים כיוון לי את התאורה יפה. ותוך כדי כל זה, אני מקליטה את עצמי באייפון, במקרה הזה באודיו, מקליטה הכל, הכל".
תוכנית ריאליטי בלתי פוסקת.
"תיעדתי בווידאו גם את עצמי מסתפרת את התספורת הראשונה והמשמעותית שאני איתה עד היום. זה היה השינוי הגדול בחיי, הפרידה מהשיער ומהפחד של 'מה אחרים יגידו ויחשבו'. אושר אמיתי. שחרור וחופש בלי מחיר. אז גם זה מתועד, הבכי, הצחוק, והבכי שוב. אולי זה גם קשור לשורה משיר שכתבתי ואולי יופיע יום אחד כשאוציא אלבום סולו: 'אני זונה של תשומת לב'".
עכשיו תוסיפו אליה את דמותו הצבעונית של אוהד שרגאי, שותפה להרכב המצליח "עילי בוטנר וילדי החוץ". ההרכב הזה הוא הפרויקט השלישי של המוזיקאי עילי בוטנר, ששיריו מוכרים הרבה יותר מהפרצוף שלו.
הוא הוציא עד עתה שני אלבומים מצליחים: "שווים" עם רן דנקר (כולל הלהיטים "אני אש" ו"בואי נעזוב") ואלבום הכולל ביצועים של אמנים ידועים (כולל הלהיטים "מכתב לאחי" עם קובי אפללו ו"קול זיכרון חוזר" עם ריטה ועוד). עם שרגאי וגולד הוא מריץ הופעות הומות אדם ברחבי הארץ. בדרך לאלבום המשותף הם הוציאו שלושה סינגלים שכבשו את הפלייליסט: "רץ אליך", "תן לי יד" ו"תם ולא נשלם".
החיבור ביניהם התחיל בעונה השמינית של כוכב נולד. הם אפילו ישנו יחד באותו חדר במחנה האימונים. בשלב מתקדם בתוכנית עמדו שניהם להדחה, כשהיה ברור שזה או הוא או היא. "זה היה רגע נוראי, כי היינו חברים טובים", היא אומרת, "אמרתי שלא אכפת לי להפסיד לאוהד". שרגאי עצמו סיפר בראיון טלוויזיוני שבאותו מעמד גולד סימסה מאחורי הקלעים לעצמה.
איכשהו יצא שבשני הפרויקטים האמנותיים הגדולים שלה בימים אלה, הסרט וההרכב המוזיקלי, מתמודדת גולד עם טקסטים הקשורים בריחוק מההורים. ב"בלדה לאביב הבוכה" דמותה פוגשת לראשונה את אביה הביולוגי, שלא ראתה מעולם. בהרכב של עילי בוטנר נקראים גולד ושרגאי "ילדי החוץ", הכינוי שניתן לילדים שהגיעו לקיבוץ בלי ההורים. בנוסף, בהופעות ההרכב גולד שרה גרסת כיסוי ללהיט "אני אש" שביצע במקור רן דנקר. את השיר הזה כתב עילי בוטנר בעקבות נתק מאמו.
בכל הקשור לאמה של גולד, ההפך הוא הנכון. "אמא שלי כל הזמן מנסה לקחת אותי ביד ולהראות לי את הדרך", היא אומרת. "אני חושבת שחלק מההגנה של אמא עליי הוא מהפחד שאעשה איזו טעות שמתקרבת למשהו שהיא חוותה. מה שאני מנסה להגיד לאמא שלי כל הזמן הוא שלפעמים היא צריכה לעזוב את היד שלי, לתת לי ללכת לבד, לאפשר לי לטעות".
איך מתבטאת המעורבות שלה?
"אחרי כל יום שידור בכוכב נולד ישבנו, עשינו הערכת מצב. אמא ניסתה להכניס אותי לפרופורציה, להזכיר לי שיש סיכוי שמחר זה נגמר, ושאם זה יקרה זה בסדר, שום דבר לא קרה. הסכמתי שאמא תגיע לאולפן רק בתוכנית הראשונה. גם כי נורא פחדתי שיתייגו אותי בתור 'הבת של', וגם כי אמא שלי ביקורתית נורא. וכך, בשתי התוכניות שבהן הודחתי בכוכב נולד, אמא לא הייתה שם.
"היום אני חושבת שהייתי מטומטמת שלא נתתי לה להגיע לאולפן ואני מתחרטת על זה. אני אומרת לעצמי: טיפשה, מה את מתנצלת? זאת אמא שלך! תחשוב באיזה חוסר אונים אמא הייתה כשהיא עמדה מול מסך טלוויזיה בבית, ראתה אותי מודחת, ולא ידעה מה לעשות עם עצמה. כל המדינה רואה את הילדה שלה בוכה, מתפרקת, קשה לה, והיא לא שם כדי לתפוס אותי".
איפה עוד הפריעה לך הביקורתיות שלה?
"במופע ההשקה של הפרויקט עם עילי בזאפה הייתה לי הופעה לא טובה. לא שמעתי טוב, התנתק לי מוניטור, לא שרתי טוב, גם לא הייתי משוחררת, הייתי מאוד בלחץ. ואז ירדנו לפני ההדרן, ואמא באה מאחורי הקלעים.
"היא אומרת לי את המשפט הבא: 'אדר, את לא שומעת את עצמך במוניטור?' מה שהיא אמרה בעצם זה שאני מזייפת. ובשנייה שהיא אמרה לי את זה, חרב עליי עולמי ברגע. למה את אומרת לי את זה עכשיו? מה אני צריכה לשמוע את זה עכשיו? לכי, צאי מפה! אני צריכה את השקט! אני יודעת בעצמי שההופעה הזאת לא טובה ולא עוברת מבחינתי, ואז אמא באה עם המשפט הזה. באותו רגע היא נתנה לי אישור שזייפתי כל ההופעה, ולכי תחיי עם זה כשאת צריכה לעלות לעוד כמה שירים. זו באסה.
"אלה רגעים שבעקבותיהם אני אומרת לאמא שלי: תלמדי מתי לעצור, תני לי לבד. כי לפעמים קשה לי עם זה. עכשיו בדיוק סיימנו להקליט את האלבום של עילי בוטנר וילדי החוץ. בכל פעם שאני באה ומשמיעה לאמא עוד שיר, היא יכולה למתוח ביקורות כמו: ’חסרה פה עוד נוכחות של השירה שלך, להביא את אדר עד הסוף, במלואה'. קשה לי מאוד עם ביקורות כי אני הכי קשה עם עצמי.
"בא לי למות לפעמים מרוב שאני קשה עם עצמי. אני רוצה את אמא לידי בעיקר בשביל החיבוק, לא בשביל הביקורת שלה כזמרת. יחד עם זאת, שיהיה ברור שאני גאה להיות הבת של, וגאה מאוד שאמא שלי זמרת ענקית. אני לא מרגישה בצל שלה. אני לומדת ממנה, היא השראה והיא חלק מהתהליך שלי.
"אי אפשר להשוות ביני ובין אמא שלי. אלו לא אותם זמנים ולא אותה קריירה. אמא שלי הייתה בגיל 22 כוכבת ענקית. היא כבר הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון ושרה את 'למה לא', והפכה להיות כוכבת בן רגע, מטאור. אני ממש לא שם".
אני מראה לגולד גזיר עיתון ישן מ"לאשה" ובו ראיון עם אמה. היא נשאלה: "אז מה, הקרבת את הקריירה לטובת האמהות?" ושרי ענתה: "מתוך אהבה. מימשתי את עצמי באמהות. ואני גם נורא דאגנית. רציתי להיות אמא שחווה עם הילדה הכל. בכלל, אני חושבת שהאמהות היא המימוש הכי טבעי שלנו כנשים".
"לא הרגשתי אשמה בכך שאמא שלי הקריבה את הקרירה שלה למען ילדיה", מגיבה גולד לציטוט של אמה. "היא בחרה בחירה מודעת, בשיא כל השיאים שלה, לעזוב הכל. היא ילדה את אחותי הגדולה. אמא תמיד מספרת לי שבזמן שהיא נכנסה להיריון איתי חזר לה החשק לבמה. בעטתי לה מבפנים. ואני עדיין נותנת לה את החיזוק הזה, ואומרת לה, אמא תעשי, אמא קומי, אמא לכי תרימי הופעה. כי לפעמים אמא נותנת לפחדים שלה להשתלט עליה.
"הפחד של אמא שלי הוא להגיד שהיא טובה ולא להתנצל. היא מפחדת מהמלה קאמבק. אחרי קריירה מהירה, בועטת וחזקה יש לה פחד לאכזב. יחד עם זאת, היא הגיעה לגיל שבו היא הפסיקה להתנצל על זה שהיא נעלמה. היא כל הזמן בעשייה - היא כותבת, מלחינה, מקליטה ויש לה הופעה אקוסטית עם כל השירים המוכרים בעיבודים לא מוכרים. זה מדהים".
בראיון הישן, שהתקיים בטרם השתתפה גולד בכוכב נולד, נשאלה שרי: "אם הבת שלך תעשה קריירה, תפרוץ, ותרצה להפסיק ולעצור הכל לטובת אמהות, תמליצי לה?" שרי ענתה: "בשום אופן. לא אמליץ לה לשנייה לעזוב את הקריירה. אגיד לה לחשוב על זה טוב. היום אני מאמינה שאפשר לשלב בין שני הדברים".
"אמא ואני עוד לא באמת דיברנו על הילדים שיהיו לי בעתיד, כי זה נורא רחוק ממני", אומרת גולד. "אבל אני יודעת שהיא באמת לא תרצה שאעזוב את הקריירה בשביל האמהות".
בעבר פורסם בעתונות ששדרן בכיר הציע לשרי "מקום בצמרת תמורת מקום במיטה". אמך אמרה שהסיפור מופרך.
"זה נשמע לי באמת מופרך. גם עליי פורסם משהו מופרך, אבל דרמטי פחות: דיברו הרבה על שחצנות שיש לי כביכול, אחרי שבאודישן הראשון שלי בכוכב נולד הגעתי קצת לא מוכנה, כתבתי את המילים על היד, ואז מרגול אמרה לי: 'מה זה חוסר המקצועיות הזאת? את שחצנית'!
"משם נדבק לי קצת התואר, אבל זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עליי. יכול להיות שחוסר הביטחון העצמי שלי מתפרש כשחצנות".
גולד אמנם רק בת 24, אבל אחרי הצלחה מוכחת כזמרת וכשחקנית עולות כבר שאלות על המשך הקריירה.
מה עם אלבום סולו ושירים משלך?
"לכל דבר יש זמן משלו. עכשיו הפוקוס שלי על הפרויקט של עילי. זה מכניס לי אושר. אושר באלף, לא בעין. הקלטתי אלבום עוד לפני כוכב נולד, אבל גנזתי אותו כי הוא דיבר על אדר שהיא כבר לא אני. האלבום ההוא היה דיכאוני, קודר ולא מתקשר מדי. בעיקר זעמתי אז על עצמי.
"עם הזמן אני מצליחה לסלוח לעצמי קצת יותר. אבל אני כל הזמן בתהליך של יצירה לאלבום משלי. יש לי, למשל, שיר שאולי ייכנס לאלבום סולו שלי יום אחד. כתבתי אותו לפני שנתיים מתסכול גדול אבל הוא יצא מצחיק. היתה בחורה אחת שקינאתי בה, ובשיר אני אומרת שהיא כל כך נהדרת שזה מעצבן אותי. הפזמון הוא: 'ואני לא לובשת מכנסי קורדרוי, כי אותי זה משמין אבל אותך לא'".
השילוב שקיים בך, בין תום לממזריות, מעלה את השאלה מהם הדברים הכי מוטרפים שעשית בחייך?
"בכיתה ט', במסגרת הצופים, היה לנו מערך של גיוסים. באנו להזמין תלמידים לצופים. ואחת השטויות שעשינו הייתה להיכנס לכיתה חמישה אנשים עם מברשות שיניים וכוס אחת. אנחנו מצחצחים שיניים ומדברים לתלמידים.
"אחד מדבר ומצחצח, יורק לכוס ומעביר אותה לאחר. גם הוא מדבר ומצחצח, יורק לכוס, מעביר הלאה. בסוף אני הייתי אחרונה שקיבלה את הכוס עם כל היריקות, אמרתי בקוליות 'אז תבואו'! ובדרך אגב שתיתי את כל היריקות של כולם. שתיתי את כל הכוס! אחותי לא תשכח לי את זה בחיים. שום דבר לא מגעיל אותי. אין לי אלוהים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם