אתרים מומלצים

הג'יהאד האיסלנדי יבעט בכם תוך כדי שאתם צוחקים

הבטן מתכווצת כשרואים אישה שסופגת מכות מבעלה האוהב, כואבת מצחוק ברגעים מסוימים וגורמת לאי נוחות כשהביקורת מוטחת בפנים. "הג'יהאד האיסלנדי" היא סאטירה חברתית, בדיוק כמו שאתם חושבים

תגיות: הג'יהאד האיסלנדי, תאטרון, תמונע

יש משהו מרתיע ומפתיע כשאתה שומע על הצגה שנקראת "הג'יהאד האיסלנדי". הרתיעה ההגיונית מגיעה הן מהשם הפרובוקטיבי ומעוד מחשבה שהנה, שוב מדובר בטקסט שמאלני נדוש, כזה שראינו כבר קורה עשרות פעמים וגם אם אתה חלק מהנוף, זה לא ממש מעניין ללכת לעוד הצגת מסר, בעיקר כשבא לך לצחוק.

אבל אז אתה מתיישב ומגלה שהגעת לשעה של מרתון צחוק ושנינות, בעיקר כשמדובר בהצגה שהקצב בה לא נרגע לרגע. הצגה שהביקורת בה נוזלת מהרגע הראשון עד לאחרון, כשהיא משתדלת שלא לפסוח על כל מגזר שראוי להצלפה קטנה או לסטירת לחי מעוררת.

כבר מהסצנה הראשונה אי אפשר להיות אדיש. ההצגה נפתחת ומתמקדת בבעל מכה ואשתו. בהליכה דקה על חבל בין סאטירה שתפגע לבין אחת שתהפוך את ההצגה לזולה מדי, מצליחים צוות השחקנים לשאוב אותך פנימה על מנת להבין לפעמים, עד כמה הצורך באהבה וחום גובר על היגיון.

"בין סטירה לסטירה, אני מבין כמה שאני אוהב אותך", אומר הבעל, תוך כדי שהוא מפליא את מכותיו. האישה מבחינתה אוהבת ומבינה. את הפנס החדש בעין היא כבר תדע להסביר לאורחים מאוחר יותר. מכה בבטן כבר בתחילת ההופעה, תהיו בטוחים שלא האחרונה.

מיד לאחר מכן, בלי עצירה של ממש, אנחנו נכנסים לטראנס מערכונים, כשביניהם דיווח חי על "מטאור אדיר שיפגע בכדור הארץ". משום מקום, כוננות ספיגה. קריינית חדשות שמובילה אותך אל תוך סערה של ממש. סצנה שדורשת ריכוז מקסימלי ומהירות דיבור של שדר כדורגל מיומן.

הקצב המהיר (לעתים מהיר מדי) לא נותן לך זמן להרגיש בנוח. רצף אירועים שעטוף בהרבה מאוד ציניות, אבל מהסוג השנון, גורם לך להמשיך לרצות ולראות עוד, גם אם התנאים באולם הם לא תמיד הכי נוחים שיש.

רעש של כריות האויר נפתחות בסאונד מחריש אוזניים של תאונה, מוציא לדרך סצנה מדויקת של שני נהגים מהסוג הכי ישראלי שיש, שמטיחים זה בזה האשמות על צורת הנהיגה תוך כדי דיאלוג מרשים. דיוק מושלם של שני שחקנים בביצוע מפתיע עם טקסט שנון והבלחה במתית יוצאת דופן של שורות משותפות שנאמרות ע"י שני השחקנים במשך כמה דקות.

ואז מגיע החלק הסוגר, כשמאיר אריאל מתיישב לו על סיום ההצגה, בביצוע מכווץ של "על ארץ מוותרים רק בלב" ואז זה נגמר. ההצגה בניצוחו של הבימאי והיוצר יהב גל, משאירה אותך עם הרבה שאלות ותהיות, וגם עם הרגשה שיש פה משהו טוב שמתרחש על הבמה הזאת.

השחקנים טל מיכלוביץ', כנרת קינן, עופר פרימן, יואב כהן ואורן סולו, נראים נינוחים על הבמה ומחוברים לטקסט, מחפים על תפאורה מינימלית, שלא גונבת פוקוס מהחלק החשוב שלה. אם אתם אוהבים לקבל בעיטות בבטן, לכו לראות.

ההצגות הבאות יתקיימו ב-23.12 וב-30.12 בתאטרון תמונע.