"אריק שרון והאינתיפאדה השנייה":תאור מגמתי בתחפושת

הסרט "אריק שרון והאינתיפאדה השנייה" מציג את הצד הפלשתינאי כלא יותר מסטטיסט במערכה פנימית ישראלית. תחקיר מגמתי פחות היה מבהיר כי המציאות מעט יותר מורכבת

אלקנה שור | 19/2/2013 9:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסיום הסרט "אריק שרון והאינתיפאדה השנייה" תוהה היוצר רביב דרוקר מדוע ישראל לא הגיעה להסדר עם אבו מאזן אחרי שנים של שקט ביטחוני. "אגיד רק את דעתי הסובייקטיבית", הוא משיב, ומציב את האינתיפאדה השנייה כגורם העיקרי. "מה שנשאר לנו מהשנים ההן זה חוסר נכונות לתת טיפה של אמון בצד השני". רק סרבנותו של אבו מאזן, זו שממנה לא נגמל גם כאשר אהוד אולמרט הציע לו את הנדיבה שבהצעות, נעלמה מדרוקר כלא הייתה. דוגמה קטנה, זניחה אולי, אבל משקפת. שהרי לצד גילויים וציטוטים חשובים למדי, הסרט "אריק שרון והאינתיפאדה השנייה", שחלקו השני שודר אמש, לוקה לעתים בתיאור מגמתי המתחפש לעדות מהשטח.
הצד הבעייתי? אריק שרון
הצד הבעייתי? אריק שרון פלאש 90


בסרט, המתעד את האינתיפאדה השנייה ומתרכז בהתנהלותו של ראש הממשלה שרון, הופך הצד הפלסטיני לסטטיסט במערכה ישראלית פנימית. בעזרת עדותם של חלק מהדוברים בסרט נדמים ארגוני הטרור למן נחום-תקום חבלני. כל עוד דוחקים אותם לאחור, הם מגיבים בפיצוצים במרכזי הערים. לו רק הייתה ישראל מניחה להם לנפשם, כי אז היו שלווים ושקטים ובא לגוש דן גואל. "אתם דוחפים את כל העם הפלסטיני לפינה", השמיע ג'יבריל רג'וב בימי "חומת מגן" את האיום הנבוב והמוכר.את סיום האינתיפאדה השנייה מייחס אחד הדוברים בסרט ל"לאות או התעייפות בציבור הפלסטיני". לאמור , אחרי שתש כוחם מנסיעות בטרמפים למרכז הארץ, בשמש, תחת משקל כבד, התגעגעו המחבלים לבטן-גב של צהריים. כך, פשוט מאוד, פסק הטרור.

מן הצד השני זוכים המתנחלים להתייחסות נקודתית. "אנחנו רוצים שתעשה מלחמה", נראית בת משפחת זר צועקת על שרון, כשבא לנחם אחרי רצח בן המשפחה בפיגוע. תאבי דם, אדוני הארץ. בן רגע מטיל הסרט על המתנחלים אחריות לפעילות צה"ל, שבחלקה איבדה כיוון ומטרה. לא תושבים המתחננים להגנה בדרכים ובבית, אזרחים ישראלים שליוו תינוקת בת פחות משנה למנוחות אחרי שנורתה על ידי צלף פלסטיני בחברון. והם עוד דורשים "לא להבליג". צורה להם.

דמותו של גיבור הסרט, אריאל שרון, דווקא תואמת את התדמית המושמצת שממנה נהנה לפני שהפך בהליך עיתונאי פלסטי לאתרוג מהודר. שרון, בשני חלקי הסרט, נדמה לבהמה גסה, חמת מזג, קשה לריסון. "אני כל הזמן רוקע בפרסותיי", ציטט דב ויסגלס את הבוס לשעבר, "ואתם כולכם מדינאים". איש שטח שעובד מול מח"טים, לא אלופים. פוליטיקאי מתריס המתעקש לעלות להר הבית. מנהיג המשתעשע מהרס המוקטעה קיר אחרי קיר. מצביא מיושן המורה לכוחותיו "לפזר נצנצים

כדי שהערבים יחשבו שיש שם כוחות".

כיום ברור יותר מאי פעם: יחסי הציבור הגרועים של שרון, לצד ההסתבכות המשפטית, הזמינו את ההתנתקות ורק היא הצליחה להפוך אותו ממיליטריסט מושמץ לסבא הלאומי. רביב דרוקר הפליא לראיין ולנבור בקורות האינתיפאדה השנייה. אלא שמרואייניו, שביניהם שולב קטע מ"שוברים שתיקה", השתמשו במציאות לבניית מגדל פיזה אידאולוגי הנוטה לצד אחד. די בנענוע קטן, בשם צדו השני של המטבע, והמגדל ישנה זווית.

"אריק שרון והאינתיפאדה השנייה", ערוץ 10

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים