ישראבלוף: מדינת ישראל הפסידה לעצמה

מנהיגים ופוליטיקאים רבים התנו את סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהסכמה על קיומן של שתי מדינות לשני עמים. אך כפי שדני קושמרו גילה לנו בכתבתו ב"אולפן שישי", תהום פעורה בין ההצהרות הבומבסטיות לבין העובדות בשטח

אביעד פוהורילס | 2/6/2013 1:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לא מכבר שישראל היא המדינה הכי מאוימת מכל מדינות העולם. אמר וברק נראה בעיניו. אפשר לומר שכמעט נעים לו, לנתניהו, להשתמש בטרמינולוגיית "העם לבדד ישכון", ששירתה גם את מנחם בגין ושוכללה בימיו של ראש הממשלה הנוכחי.
 
יודע שאנחנו מקרה אבוד. יוסי שריד בראיון ל
יודע שאנחנו מקרה אבוד. יוסי שריד בראיון ל"אולפן שישי" צילום מסך

אבל ההגדרה "הכי מאוימת" נשפטת בסופו של דבר בעיני המתבונן הסובייקטיבי. מתוך 200 וכמה מדינות שיש בעולם, מצבן הכללי של יותר מ-180 גרוע מזה של ישראל מכל הבחינות. על האיטי, למשל, אין איום של ירי טילים סוריים, אבל לעשרת מיליון תושביה אין מה לאכול, ומאות אלפים לא יודעים היכן יניחו את ראשם בלילה הבא. אז מי מבין השתיים, ישראל והאיטי, נמצאת באיום קיומי גדול יותר? כנ"ל המצב בקונגו, צפון קוריאה שאזרחיה ניזונים ממנה יומית של גבעולי חמציצים, סיירה לאון, בורקינה פאסו וגם באלו הקרובות אלינו הרבה יותר - יוון, פורטוגל, מצרים או סוריה. גם מעל אזרחי סוריה מרחפת כל הזמן סכנה קיומית, ואנחנו נוטים לשכוח את זה. קל לנו לצמצם את מרחב הראייה שלנו לרודן ההזוי שיושב בארמון שלו בדמשק ונע כל הזמן על נתיב המילוט לבסיס הבית בלטקיה.

שלשום ישב מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, באולפן "שישי" בערוץ 10 והכניס את הנוירוזה התורנית שמנהלת לנו את סדר היום, טילי ה-S-300, קצת לפרופורציה. קודם מכניסה המערכת המדינית את כולנו למתח ומספרת על הטילים הרוסיים האלו סיפורי אלף לילה ולילה, כאילו בצד השני אין מערכת ישראלית אדירה שמצאה בשנים האחרונות פתרונות משמעותיים לאיומים גדולים יותר. בן אליהו הבהיר שטווח 200 הק"מ של ה-S-300 שאמור להגיע לתל אביב הוא לא מעשי באמת, כי כדי שזה יקרה הסורים צריכים להציב את סוללות השיגור ממש בגבול הגולן שבו צופות העיניים של המדינה, שתטווח את אותם משגרים עוד בדרכם. לכן יידרשו הסורים להסיגם הרבה אחורה, וכפי שמספרים לנו מקורות זרים כבר מזמן, גם עמוק בעורף האויב איננו טומנים ידינו בצלחת.

רק נרגענו קצת מבן אליהו, ונכמרו פנינו מיציאתו של דני קושמרו ב"אולפן שישי" לשטח, וחזרתו משם עם תובנות גיאופוליטיות שמלמדות כי כולם עובדים פה על כולם בבעיית הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל קובעי המדיניות, מימין ומשמאל, חוזרים בשאלה, מומרים ובני מומרים, מכריזים לאורך העשור האחרון כי תנאי מוקדם לסיום הסכסוך הוא הסכמה על קיומן של שתי מדינות, ישראל ופלסטין. שרון אמר את זה ואחריו אולמרט, ברק, נתניהו, יאיר לפיד המזגזג שאמר משהו הפוך לעיתון אמריקאי חשוב, אבל מיהר לחזור בו למחרת. וכמובן ציפי לבני. הבעיה היא שיודעי הדבר בשטח והאידיאולוגים הפוליטיים, אלו שמכירים את הנתונים, המספרים, צפיפות האוכלוסייה והבנייה היהודית בעומקו של השטח האמור להיות שטחה של המדינה הפלסטינית, מודים שמדובר ב"מקרה אבוד", " ויכוח עבש",
"ניצחונה של מדינת ארץ ישראל את מדינת ישראל" ו"נוכלות מדינית", כפי שהגדיר זאת יוסי שריד.

מירון בנבנישתי, איש שמאל שדגל בשתי מדינות, אבו עלא שראה בהן פתרון יחיד, וגם שריד עצמו, הרימו כבר ידיים, ומשה ארנס, אוטוטו בן 88, כבר לא צריך לדאוג לדורות הבאים כשתהיה פה מדינה דו-לאומית, ומודה שהוא חוגג את ניצחונו. רק סגן שר החוץ, זאב אלקין, מתנחל מכפר אלדד המתנגד למדיניות המוצהרת של נתניהו על שתי מדינות, מארח אורחים מחו"ל ומטפח לפחות כלפי חוץ את חזון שתי המדינות. אבל אם היו שואלים לדעתו, הוא היה כבר אומר לכם שזה בולשיט. מדינת ישראבלוף.

"אולפן שישי", ערוץ 2; "שישי", ערוץ 10

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק