"גאליס" ו"אליפים": מה לעזאזל הילדים שלכם רואים?
לכבוד החופש הגדול הבא על ילדינו לרעה, אייל לוי יצא למסע בנבכי התכניות שעושות להם את היומיום וחזר עם מסקנות: "גאליס" מטופשת, "אליפים" עדיפה, ובכל מקרה מדובר בשפת מורס המיועדת לצעירים בלבד
אבל זו חובה להכיר את האויב, במיוחד לקראת החופש הגדול המתקרב. הרי בעוד שבוע החבר'ה הטובים מהחדר שליד ירבצו שעות מול הטלוויזיה, כמו פרות ברפת. תזיזו אותם רק בעזרת פקח ודוח תנועה, ואם הם יעשו לכם את הטובה הקטנה ויעופו מהסלון, הם יעברו למחשב ומשם לאייפון; ואם תכלאו אותם בחדר הם יתחברו עם כבל מאריך לטאבלט. מכת בכורות, החופש הגדול הזה.
אבל אתמול בלעתי שני פרקים בזה אחר זה, במיוחד בשבילכם, ההורים. אחד של הסדרה "אליפים", שפתחה את חלקה השני של העונה השלישית ומיועדת לצופי יס, והשני של "גאליס", העונה השלישית, המיועדת לצופי הוט. אני לא אקפח אף אחד. איתכם לאורך כל הדרך, נותרו רק חודשיים למנאייק. ובכן, אני לא רוצה להשפיל, בכל זאת יש פה עסק עם ילדים ויוצרים מחוננים, אבל מגיע ניצחון בנוקאאוט ל"אליפים".
אמנם הסדרה כבר לא בדיוק מתניידת לפי ספרה הקלאסי של אסתר שטרייט-וורצל על חיי הפנימייה. היא תפסה כיוונים ושינויים דרמטיים בעלילה, אבל פה לפחות יש משהו הגיוני בתסריט. "גאליס", לא נעים להגיד, נראית כמוצר חובבני שמישהו הדביק עם דבק מגע למסך הקטן. מה לעשות, קצת יומרני להרים סדרת מדע בדיוני על עיר אבודה אחרי שהילדים שלנו בלעו את האפקטים של הארי פוטר, ארבעת המופלאים ואיש הברזל. לתת להם כל מיני מעברים זולים בין עולמות נראה לי כמו הסרטים בשעת לילה מאוחרת בערוץ אם-ג' י-אם, שם גדוד נחתים אמריקאי מותקף על ידי תמנון מפלסטיק.
אבל זה אני. אני קורא שהסדרה כבר נמכרה ודובבה לאנגלית, הינדית ואיטלקית. מי יודע, אולי אי-שם ליד מילאנו זה נראה יותר טוב מכאן, ונקווה שגם המשחק קצת יותר אמין. ב"אליפים" יותם קושניר משחק בסדר, ויסמין עיון גם, וההופעה של אבי גרייניק מעוררת זיכרונות יפים מימי "ילדים סורגים לאלוהים". חיי פנימיה עם כל הדרמות של הטלנובלה, וגם עם ההגזמות.
ב"גאליס", עזבו לרגע את העלילה המקושקשת, המשחק נראה כמו חוג דרמה לא מוצלח במיוחד. הרוב אובר-מוגזם. הבעות פנים חסרות פרופורציה. אפילו אוולין הגואל, שחקנית מצוינת, הולכת לאיבוד במחוזות הקשקשת כשהיא מתרוצצת באיזה אתר עתיקות כזארדה, השולטת בממלכת גאליסיה. איזו פהקת תפסתי.
אבל אני מכיר את הילדים שלנו, הם אוכלים הכל. גאליס, ינאקיס (היו פעם שחקני כדורסל יוונים כאלה, למי שזוכר). מה שתגישו על השולחן הם יבלעו. השאלה הגדולה היא אם זה עובר את מבחן ההורה, זה שרוצה שהבן שלו יראה בעוד שלוש שנים רק תוכניות קלאסיות בבי-בי-סי פריים. ובכן, במקרה של "אליפים" הייתי נותן פאס. בעניין "גאליס" הייתי מבקש שהבחור ייכנס לחדר וישנן את החומר בתנ"ך. שעתיים לפחות, אבל מי בכלל סופר אותי?
בחופש הגדול אני אוויר, נייר. מיותר לחלוטין בדירה. לי נותר רק לסמן באיקס את הימים שנותרו עד ספטמבר הגדול. לא תאמינו איך שהזמן זוחל.
אליפים, ערוץ הילדים, יס, 14:30; גאליס , ערוץ הילדים, הוט, 14:30
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם