החגיגות של פרס הן המבוכה של יונית לוי
שידורי חגיגות ה-90 לנשיא פרס הפכו אמש למשדר היפנוזה שגבל בשטיפת מוח. לא פלא שגם יונית לוי גמגמה במבוכה
שמעון פרס: חוגג בלתי נלאה
אותו בית נשיא שהפיץ הודעה לעיתונות על זן חדש של עגבניות על שמו של פרס בזמן שיירו על ישראל פצמ"רים, יעשה הכל כדי שתרגישו שיום הולדת שווה שידור במונחי יום העצמאות ולכן תתגמלו את נשיאנו האהוב בכמות סופרלטיבים כזאת, שאין אפילו בפרסומות שאתם משדרים בין לבין.
אולי זאת הסיבה שהסכמתם לשדר מתוך הטקס סרטון וידאו רצוף שקרים על חייו המיתולוגיים של נשיא המדינה? שם בלטו אמירות מביכות כגון "פרס שם בצד את העניין האישי" כאשר עבד יחד עם יצחק רבין ז"ל במפלגת העבודה. לפחות הרווחנו צחוק בריא.
הנה עמית סגל נחלץ לעזרתך, רגע לפני שאת טובעת מתחת לגלי השמאלץ. האיש שנולד עם מינון גבוה מאוד של ציניות (שחביב מאוד על כותב שורות אלו, למען האמת) ניסה להזכיר כמה דברים אירוניים כמו העובדה שראש הממשלה נתניהו, האיש שאמר כי "פרס יחלק את ירושלים" ושה"שילוב שלו עם ערפאת מסוכן לישראל", עולה עכשיו לבמה ומספר כיצד היה תלמידו בענייני שלום וביטחון.
אבל סגל השנון היה רק טיפה לחה על מחבת לוהט מהערצה עיוורת. וככל שהמשדר התקדם כך הוא הפך לטקס סגידה נטול בקרה, שנראה כאילו הונחת על ראשי ערוצי טלוויזיה מפוחדים במדינות שהדמוקרטיה שלהם מתסכמת בפתק יחיד בקלפי. מי שביקש להתרגש אמש מול הטלוויזיה סבל ממה שנראה כמו שטיפת מוח בסגנון "התפוז המכאני", עם כל המסרים שישאירו אותו אסיר תודה למנהיג הדגול שאותו צריך לאהוב.
לאחר שעתיים של היפנוזה, הטקס תם. המסרים נדמו. יונית עזבה את האולפן. עמית סגל חזר להתווכח עם יועצים פרלמנטרים ורק הדי השבחים נותרו באוויר. אבל אם חשבתם שבזה זה נגמר, חכו לשנה הבאה, אז פרס יסיים את כהונתו כנשיא. ומה חשבתם? שאפשר לסיים בלי איזו חגיגה קטנה בשידור חי?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם