וד"ש לפוסי: פרידה אחרונה מטוני סופרנו
על אף הופעותיו הרבות בקולנוע בשנים האחרונות, תפקיד חייו של ג'יימס גנדולפיני היה ותמיד יהיה טוני סופרנו. גנדולפיני היה אדם של דמות אחת אמנם, אבל אלוהים - איזו דמות זו הייתה
לא נעים להודות בכך כעת, לאחר מותו הפתאומי השבוע במהלך שהות באיטליה, אבל ג'יימס גנדולפיני מעולם לא השתחרר מאחיזתה של המאפייה, לפחות לא מזו שבדה יוצר "הסופרנוס" דיוויד צ'ייס. בשנים האחרונות הוא גילם על המסך הגדול קשת רחבה של דמויות, הפגין ורסטיליות שהקפיצה אותו בין תפקידים שונים ומשונים ועדיין, צלו הכבד של ראש המשפחה שגילם במשך כמעט עשור מעולם לא חדל מלרדוף אותו. מתנקש שכיר בעל חיבה לגברים ב"המקסיקני", מפלצת מרדנית אך טובת לב ב"ארץ יצורי הפרא" או גבר ממורמר שמבקש לסיים את חייו ב"יפות רצח", גנדולפיני האדם קושר באופן טבעי, מתבקש כמעט, עם תפקיד חייו הטלוויזיוני, ולא יעזרו השנים והקילוגרמים המשתנים.
אולי יש בכך משהו החיובי. בעולם שמנסה בכוח לברוח מטייפקאסטים מזן קללות "סיינפלד" או "חברים", טוב לדעת שישנם שחקנים טוטאליים מזן גנדולפיני. גיבורים בשר ודם, מהזן שחי את הדמות שגילמו וקושרו עמה באופן אינסטינקטיבי, עד שלעיתים רבות התבוללו בה ובמאפייניה. בספירה טלוויזיונית שהצליחה להפריד גם בין אד אונ'יל של "נשואים פלוס" לבין זה של "משפחה מודרנית" , מדובר בסופו של דבר בהישג.
הוא לא היה שחקן ורסטילי מידי, גנדולפיני. הוא גם לא היה צריך להיות כזה. מי שצפה בו כאורחו של ג'יימס ליפטון בתכנית "סטודיו למשחק" בציפייה לפגוש את האדם שמתחת לדמות, גילה, להפתעתו, שבין השניים הבדלים סמנטיים בלבד. כמו סופרנו, גם גנדולפיני היה אדם מחושב לרוב, סגור במובנים רבים, אך עם חיוך ילדותי שהסגיר נפש שובבה, שהתחבאה לה מאחורי הרי הקשיחות והגודל הפיזי המאיים.
והרי אלו בדיוק התכונות שהפכו אותו לדמות כל כך אהובה. בין רצח אחד למשנהו, במרווחים הצרים שבין עסקה מפוקפקת לחבטת אגרוף, האיטלקי הגדול הציג מפגן מרשים של תסכול וילדותיות חיננית, נוקשות ורוך כפי שרק גברים מהסוג שהעריץ, הטיפוסים החזקים והשקטים, יכלו להפגין מבלי לסכן את הילת גבריותם. וכפי שאמר אז, בסטודיו למשחק, טוני סופרנו והמשקל קשורים הם. בלי נקניק הגאבאגול, זה פשוט לא היה אותו דבר. ומכאן שגנדולפיני היה אדם של דמות אחת, אבל אלוהים, איזו דמות.
"טוני סופרנו מת אתמול" נאמר ברשתות החברתיות, "תנחומינו לכרמלה והנכדים". ומה זה משנה את שמו של מי מהם נזכור? טוני וגנדולפיני אחד הם, תושבי ניו ג'רזי בני מעמד הפועלים, מהסוג שכמו נקלע לחיי גדולה ושפע, מבלי שהחיים התכוונו לכך. היה שלום, טוני סופרנו. מסור את אכזבתנו לפוסי.
הרגעים הגדולים של טוני סופרנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם