"החיים על פי מרגול": לא התגעגענו לדודו טופז
על אף שנתיים קשות והיעלמות מעין הציבור, מרגלית צנעני עודנה כישרון ענק שראוי לככב על מסכי הטלוויזיה שלנו. אך מי שבחר להעניק לה תואר ציני של מיישבת סכסוכי שכנים ב"החיים על פי מרגול" לא הבין דבר חשוב: ימי דודו טופז הפטרוניים חלפו מזמן
נחזור למרגול. כבר כעת היא מדלגת בין ערוץ 24 לערוץ 10. ככה נראה קאמבק מהוסס: לא ממוקד, נגוע בחלטורה. "החיים על פי מרגול" מרחיקה את צנעני מהימים הטובים. בתוכנית, שהיא לקטנות של מיני תוכניות אימון, חינוך, נזיפה וסוף טוב, נשלחת צנעני לפתור בעיות ולתפקד כמן מגשרת (הידד לציניות) בסכסוכים ועימותים במשקל נוצה. בפרק ששודר אתמול התערבה, כמתנדבת של האגודה לתרבות הדיור, בסכסוכי שכנים. רעש, זוהמה, נביחות כלבים. כפי שהבעיות זניחות, כך גם העריכה: מצועצעת, מחויכת, לעתים לגלגנית.
מרגול היא אולי האישה הנכונה למשימה - השלטת סדר ובוררות - משום שהיא נתפסת כמן ביג-מאמא רחמנית, אבל בעלת אגרוף ברזל; נגישה, אבל לא פראיירית. אם השיבוץ נכון, המשימה, כמו התזמון והביצוע, ממש לא. אלון גל, חיים הכט, סופר נני, פרופ' רולידר - הטלוויזיה הפכה בשנים האחרונות לחלון ראווה של מסכנות וחדלות אישים. לא רק הפנטזיה, החלום, המיליון (במזומן) מתגלגלים על המסך, אלא גם עליבות ומציאות עכורה. וכל זה בשביל מה? בשביל יצרים שניים: היצר להביא מושיע-מחנך, יועץ, מומחה, שיושיט את ידו ואת יד הזכיינית ויביא לכם אושר; והסקרנות. תנו לנו לשטוף את העיניים במסכנות גדולה משלנו וייטב לנו. כמה רע להם - ככה טוב לנו.
בשורה התחתונה - "החיים על פי מרגול" לא מחדשת. אילו היתה מקדימה בכמה שנים, אולי. כעת, הצפייה בתוכנית מעוררת טעמי גירה ותחושות דז'ה-וו עקשניות. ראינו את זה קודם, לא זוכרים מתי ואיפה. האשמה נופלת קודם כל על מי שפיתח פורמט לקוי כל כך וסיבך בו את רגליה של צנעני.
במה סיבך? בחטא קדום, החטא ע"ש דודו טופז. המנוח, בשנותיו הגדולות, הפך עצמו למושיע ההמון מהטלוויזיה. דודו יסדר, דודו יארגן, תנו בכפיים. כל הוויית הז'אנר היתה פטרונית, מתנשאת, גזענית ומזלזלת. העממיות - כמן חגיגה לאומית של תמימות וטוב לב - אירחה את הטלוויזיה בסלון ועשתה לה כבוד. בתמורה, העניק האיש מהטלוויזיה מקרר או מכונת כביסה. מאז השתנו דברים. מדורת השבט - או לפחות כוחה המוגזם - כבתה. בהתאם לשינוי, השתנו גם המטיפים והמחנכים. כשאלון גל מגיע, הוא מגובה בפקידי בנק וטייטל "קואוצ'ר". סופר-נני היא אשת חינוך, אבל יש לה חליפה ושיער אסוף בקפידה וזה אוטוטו עובדת סוציאלית. רולידר, ובכן, הוא פרופסור.
מרגול היא זמרת ענקית. היא גם מרגול מהטלוויזיה, זאת שאוהבת שעושים לה שליכטה בלב. ועדיין, מה לה ולסכסוכי שכנים. אין באמת סיבה לשלוח אותה להתערבות דחופה בענייני גברת לוי, אדון כהן והחצר המשותפת. מאחורי השליחות עומדת מחשבה פנטסטית ומתנשאת. נשלח למסוכסכים את מרגול, השופטת מהטלוויזיה, ויאללה, סולחה. כמו בחומוס, כמו בשכונה.
"החיים על פי מרגול", ערוץ 10, 21:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם