"פנים אמיתיות - השד העדתי": היכונו לנקמת המשתכנזים

גם השבוע המשיך אמנון לוי במסע הבין עדתי שלו, במהלכו הוא משסה מזרחים באשכנזים, ונזכר בסיפורי השתכנזות כואבים של דמויות כגון מירב בטיטו ועו"ד ציון אמיר. השאלה הנותרת בתום הפרק השני בספיישל "השד העדתי" היא - האם לא הגזמנו קצת?

אביעד פוהורילס | 11/8/2013 3:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הצפייה בפרק השני בסדרה של אמנון לוי על השד העדתי הוזנה היטב במשך הכל השבוע בדיון הער שהתפתח אחרי פרק הבכורה. הגעתי אליו מוכן וסקרן. בפרק הראשון דיבר פרופסור יהודה שנהב על בני עדות המזרח שהובלו לערי הפיתוח סמוך לגבולות, בלי אפשרות להתנגד לרשויות. ההבדל ביניהם לבין האשכנזים שהתיישבו 20 שנה קודם לכן חמש דקות משם, בבית אלפא וניר דוד המצליחות, הוא שעבור האשכנזים זו היתה עלייה מתוך אידיאולוגיה, ועבור המזרחים עלייה כפוייה, משברית.
הפך בעצמו לבלינצ'ס. אמנון לוי
הפך בעצמו לבלינצ'ס. אמנון לוי צילום מסך


האשכנזים ידעו עוד באירופה שהם מגיעים לגאול את אדמת הארץ והיו מוכנים להילחם במלריה ובבילהרציה. הם אפילו עברו הכשרה מוקדמת בחוץ לארץ לפני שהגיעו. המזרחים נעקרו ממושבותיהם במדינות ערב והגיעו לארץ הקודש על הנייר, אבל אכלו קש במציאות והפילו את התיק על הממסד האשכנזי.

הפרק השני, על המשתכנזים, היה נוגע ללב. לוי עצמו ומרואייניו - העיתונאית מרב בטיטו, עו"ד ציון אמיר, עורך "הארץ" לשעבר דב אלפון וד"ר יפעת ביטון סיפרו כל אחד על האירוע המכונן של חייו בו הבינו או טולטלו מחשבתית שהם במקום לא נכון בחיים שלהם. בטיטו הבית-שאנית הבינה כשהגיעה לאולפנה, כי הניגון בבית הכנסת שלה כלל לא מעודכן, אלפון נדהם לפגוש בצבא את האשכנזי הראשון בחייו, החייל גיא מרוז, והפחד הכי גדול שלו היה שייהרג בתאונה - וחבריו ייאלצו להיחשף למנהגי האבלות הפרימיטיביים של בני משפחתו. גם ציון אמיר היה פעם ציון עמר מאשדוד, והוא היחיד מבין בני משפחתו שהחליף את השם המרוקאי לישראלי עם כיוון אשכנזי "נכון".

לוי מספר על חרדותיה של אמו, שהתאמנה בטיגון בלינצ'סים כדי לרצות את אורחיה האשכנזים. הוא חושף את הכאב והרגישות אצלם בבית, שסופם ברצונו להתבדל ממשפחתו ולאמץ את אורחותיהם של האשכנזים. בשנות ה-60' ותחילת ה-70', עליהם מדבר לוי בסיפור חייו המשפחתי, ישראל היתה מדינה צעירה שלא היתה קרובה להשלים את עליית היהודים אליה. מדינה מבולבלת של ערב-רב גלותי, עם פערי תרבות ענקיים. כל קהילה העדיפה לגור בתוכה, בשפתה, ושימרה את מנהגיה.

אמיר עוד אומר שהמזרחים לא אמרו את המילה האחרונה. שהמלחמה בפתח. אז אמר, או עמר. אגב, רציתי לכתוב אתמול ביקורת טלוויזיה על "פגוש את העיתונות" שהנחתה רינה מצליח ואורחיה היו ח"כ איתן כבל, ראש מועצת יש"ע לשעבר, דני דיין וראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה. מצליח לא הצליחה להשתלט על הצעקות באולפן. הם לפחות לא ניסו להשתכנז.

"פנים אמיתיות - השד העדתי", ערוץ 10
תעודת כבוד

דנה ויס חשפה אתמול בחדשות השבת בערוץ 2 את אשרף בריק, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת בן גוריון - פורץ דרך בתחום החלבונים שעובד גם עם זוכה פרס נובל, פרופ' צ' חנובר. הוריו של בריק לא מסוגלים לכתוב וגם לא קוראים את הכתוב על תעודות ההסמכה שקיבל בנם ותלויות על הקיר. אומרים שהפרופסור הערבי הצעיר, רק בן 40, יגיע רחוק, אבל למרות שהוריו נשארו הרחק מאחור, הוא לא התנכר אליהם. מבחינתו, אוניברסיטה היא לא "השתכנזות" כמו אצל היהודים, אלא סיכוי לסגור את הפער.

חדשות השבת, ערוץ 2

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק