"קינגס פוינט": הסוף הידוע מראש של כולנו
לא בטוח שהסרט התיעודי "קינגס פוינט" בא לבקר את הבורגנות האמריקאית. אולם בין אם זו הייתה כוונתו ובין אם לא, התוצאה מעבירה באופן מדויק את הפחד הקמאי מזקנה ואת ההבנה הברורה כי את הדרך הבטוחה אל המוות האדם עושה לבדו
השלווה נחה על קינגס פוינט, על הדיירים. אולם ככל שהסרט הקצר מתקדם נדחקת השלווה הצדה, ובמקומה באה בדידות, זקנה, סוף קרב וידוע מראש. "כלתי הצעירה שאלה אותי:'למה את צריכה את זה?'" מספרת גרט, אישה צינית ומפוכחת בעלת מבטא ניו - יורקי עז. "אמרתי לה: 'אם אחלה, חלילה, את תבואי לטפל בי?' היא לא השיבה".
תושבי קינגס פוינט נדדו לפלורידה ועקרו מהסביבה הקרובה גם בשל החשש שזו לא תעמוד לצדם בעת חולי ומצוקה. חלקם מעידים שאינם נזקקים עוד לקרבה משפחתית, ודי להם בסביבה החדשה. קינגס פוינט אמור להגן עליהם ולעטוף אותם, אבל הוא מנוכר ותלוש. "אני לא רוצה לדעת מה הבעיות שלך, יש לי בעיות משלי", מתארת מולי, אחת הדיירות, את המוטו. לאחר שנתיים חוזרת המצלמה לשיטוט נוסף בקינגס פוינט. על מולי - אישה נאה ומהודרת - קפצה זקנה ובלות והיא מאושפזת. אחרים ממשיכים בשגרת יומם ומחכים, מי לעתיד מפתיע, מי למוות.
לא בטוח ש"קינגס פוינט" בא לדקור את הבורגנות האמריקאית במקומות שאותם היא מכסה היטב בשכבת איפור מוגזמת. אולם גם אם זו לא היתה הכוונה - התוצאה דוקרת. דרך המלך של מי שידו משגת מובילה לניתוק מרצון, לגלות, לדף חדש וכפוי. החברים, אלה מהעבר, כבר לא יהיו שם כשיזדקקו להם. גם המשפחה לא. רק מסך עשן של תנאים מפנקים. כשירצו הדיירים כתף, קרוב מתעניין, אפילו ביקור חטוף - הם יתאכזבו.
קינגס פוינט, יס דוקו, 22:00
האמת, נבזית שכמותה, קופצת לעתים בגסות ודורסת כל מה שנקרה בדרכה. במהלך שידור הפרק השני של "פנים אמיתיות - השד העדתי", הסדרה החשובה שבה מחטט אמנון לוי ביסודיות בקרבי השד העדתי, קפץ לפתע פרומו צנוע. לוגו קטן אבל ברור, למעלה, בפינה הימנית של המסך, ולצדו כיתוב קצר. "הרווק", הכריז הפרומו שעוטר בפני משתתפת בתכנית, "האם התימנייה תלך הביתה? "
אם התימנייה לא הלכה הביתה, השד העדתי הלך. מבויש וכנוע. "הרווק עם דודו אהרון" היא משאב טלוויזיוני טבעי: צריך לחפור עמוק כדי להגיע אליה. הגעתם לעומק? צפו לזרם קולח ועכור של גזענות, עטוף ב"אותנטיות".
"התימנייה", בשפת הרווק, היא בת שבט. היא חייבת להבין את דודו. אמא של דודו חייבת להבין אותה. האם יתאימו? שואל הפרומו, הרי שניהם תימנים. כך הופך מוצא, בשפה טלוויזיונית, לשבט נבדל שיש לצפות מחלקיו להסתדר זה לצד זה כעדר ממושמע.
והנה, בעוד אמנון לוי מתרוצץ על המסך ומחפש את המזרחיות האבודה והנרמסת, "הרווק", באותו ערוץ, צוחקת לו מאחורי הכתף. במקום לראיין נערים באופקים, לוי יכול להישאר בחדר העריכה ולצפות בערוץ שבו הוא משדר. מי יודע, אולי התימנייה הלכה הביתה?
פנים אמיתיות - השד העדתי, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם