"מחוברים פלוס": טלוויזיה לא נוחה למשתמש
הצפייה ב"מחוברים פלוס" אינה משימה קלה עבור מי מצופיה שמעדיף את הטלוויזיה שלו מתוסרטת ומבויימת עד הפרט האחרון. הייפ והצלחה בצד, השאלה שמשתתפיה צריכים לשאול עצמם בתום כל עונה היא כמה זה באמת היה שווה את זה?
המצלמה, מצאתי את עצמי מסיט את הראש למעלה, כמו אחד שנקלע לוויכוח בין בני זוג ואין לו מה להגיד, חוץ מלהסתכל על התקרה ולחכות שזה ייגמר.
"מחוברים פלוס" היא טלוויזיה מצוינת עם בעיה אחת רצינית מבחינתי - היא לא מבוימת. אלה החיים האמיתיים של האנשים שמחזיקים מצלמה ביד. כשליאור דיין בא לבקר את אביו, אסי, שנמצא במצב קשה, אתה יודע שלא מדובר ברוברט דה נירו ששוכב על המיטה, אלא באסי דיין שגם אחרי שהזרקורים יכבו, ימשיך לשכב. אז למה אני צריך לראות את זה? לא מבין למה אנשים מכניסים מצלמות לתוך הקישקעס של החיים. יש גם גבול קטן לתאוות החשיפה. יש ילדים בבית, יש חיים אחרי שהסדרה תיגמר. אם קשה לי ורע לי, אני מזמין תור לפסיכולוג ולא את עם ישראל שיפצח גרעינים על ראשי.
איך ליאור דיין מתכונן ל"מחוברים פלוס"?
ומי התלבש הכי מזעזע בהשקת העונה החדשה?
אני לא יכול להבין את המשתתפים, אבל בהחלט יכול להבין את ההצלחה. במדינה שבה הפרידה של יהודה ונינט תופסת את הכותרות הראשיות, סדרה כזו היא דלק מטוסים. תארו לכם שנינט הייתה מחזיקה מצלמה בזמן הריבים והבכי ואריזת המזוודות? הרייטינג של "האח הגדול" היה צוציק ליד המוצר הצהוב. אבל גם כאן, בלי הזוג המלכותי, מדובר במדור רכילות מורחב, שאפשר בקלות להסניף מדי ערב. שירלי ברנר, שחקנית הוליוודית זוטרה, רבה עם בעלה, זה בהחלט אייטם. נתי קלוגר, מ"כאן גרים בכיף", בהיריון , בהחלט שווה אזכור. ונדב אבקסיס הומו, אמיתי, לא בתחפושת ואת זה תראו לראשונה פה באינסוף פרקים.
כן, אפשר להגיד שהסדרה הזו ערוכה בצורה מעולה והיא מרתקת בגלל הטיפוסים המיוחדים, אבל לנו הצופים מהפריפריה זו ההזדמנות להציץ לאנשים האלה לתוך התחתונים - ובגלל זה היא מעניינת. אם אלה לא היו סלבס, הם היו אנשים כמונו עם קשיים לא פחות גדולים. אפשר היה לעשות עם החומר ספונג'ה במקרה הטוב ומובייל במקרה הרע, אבל בקייס שלפנינו תמיד טוב לדעת כמה קשה למוצלחים ההם, מערוץ 2.
יכול להיות שזה רק אני שמרגיש חוסר נוחות. אנחנו חיים בעידן שבו כבר רגילים להתפשט מול המצלמה, מבלי לחשוב פעמיים. ב"אח הגדול" אתם מכירים כל פרט על המשתתפים, אפילו ב"המרוץ למיליון" אתם יודעים על קובי וטליה כמעט הכל, כי אין פילטרים. איפה הימים שאפשר היה לסגור את הדלת ולהיעלם?
זה מזכיר לי שלפני חודש עצרתי במסעדה בתל אביב, לפיתה על הבר. עוד אני בביס השני, מבלי להזהיר, נכנסה כתבת טלוויזיה עם צלם והתחילה לשאול שאלות. הנחת העבודה שלה הייתה שכולם רוצים להופיע על המסך. טחינה נוזלת, חולצה מוכתמת, העיקר שיראו אותם. אני הפסקתי את מלאכת הבליסה וזזתי הצדה. בסיום ניגשתי לכתבת ושאלתי למה לא מזהירים או מבקשים רשות ואז, אחרי שהיא סיימה לצחוק, אמרה: "עם כזו רצינות, חשבתי שאתה בעל המקום".
לא רוצה להופיע. לא רוצה שיראו אותי אוכל, מעיר לילדים, מגרד באוזן. זה אני, אבל לכל המשתתפים ב"מחוברים" אני מאחל חיים טובים, בריאות, פרנסה ושבעוד שבוע, חודש, או חמש שנים, לא ישאלו את עצמם, על הספסל בגינה, "למה?"
מחוברים פלוס, הוט 3, 20:15
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם