חידוש מרענן: סאטירה משמאל
"ארץ נהדרת" ימנית מדי ונוטה להגחיך בעיקר דמויות של ערבים, "מצב האומה" מהללת את הכיבוש וצמאה לדם ערבי. לכן, אין דבר חשוב כרגע מאשר "היהודים באים", הסאטירה השמאלנית העוקצת של הערוץ הראשון, ששמה ללעג אושיות ימניות רלוונטיות כיגאל עמיר וברוך גולדשטיין. עם צורת חשיבה כזו, פלא שהערוץ הראשון כבר מת?
טרי טרי. יוסי מרקש בדמותו של יגאל עמיר מתוך הפרומו ל"היהודים באים"
הסאטירה בארץ, הביטו וראו, כולה ימנית. "ארץ נהדרת" היא כוך אורגני שורץ מתנחלים. מעולם לא הגחיכו שם דמויות מימין, לא חבטו בפוליטיקאים מבית, נזהרו לא לדרוך על בנט וישי. ומה עם איזו דמות, מתנחלת נניח, מטורפת, חמושה וצעקנית, נקרא לה רחוואל, שתגלה את הקיצוניים במערומיהם? חלילה. ב"ארץ נהדרת" נזהרים. ומה ב"מצב האומה"? בכלל קטסטרופה. סוללת רוויזיוניסטים צמאי דם ערבי מלגלגים על הכיבוש כל הדרך אל לב העם. ואם נדלג אחורה, ל"ניקוי ראש", נגלה שמדובר במסורת. שנים של בצורת סאטירית משמאל הפכו את הפריים-טיים הישראלי לזרוע הבידורית של נערי הגבעות. והנה, סוף-סוף ובאיחור מוגזם, קם הערוץ הראשון והחליט לנער את השטיח מתחת למתנחלים.
"היהודים באים", מלמד הפרומו, הולכת לצבוט אותם היכן שכואב, מוגלתי ובעיקר אקטואלי. "לפעמים אני גיבור ולפעמים רוצח", שרים בפרומו יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין ויונה אברושמי, "לפעמים מתנקש ולפעמים טובח, אבל אני רוצח ימני, רוצח ימני". כי כשמכים בחזקים, צריך לדעת איפה, איך ומתי. מה דחוף ואלמנטרי יותר לשיח הציבורי בישראל 2013 ממערכון מהביל על יגאל עמיר (טרי), ברוך גולדשטיין (טרי-טרי) ויונה אברושמי (כי ארלוזורוב עוד לא סגור על זהות הרוצח)? הרי הם משתוללים שם בחוץ ויש לעצור את ההרג. אין כמו סאטירה, עוקץ משונן עטוף בכפפות של צחוק, כדי להדביר את הנגע.
יפה לכם שם בערוץ הראשון, הערוץ היחיד שמספר הצופים בו קטן ממספר התקלות בשעה. סוף-סוף הרמתם את הכפפה. אחרי שטרטרתם את "לאטמה" - עוד איום סאטירי - עד לבעיטה הסופית, הצלחתם להציל את כבודנו. שיחקתם אותה חופש ביטוי ביג-טיים, ועכשיו רק נותר לחכות לתוכנית עצמה - מאסטרפיס, זה ברור - ולהתענג על קול אמיץ אחד בתוך ים של זאבים מבויתים וכנועים. כפיים.
הפרומו ל"היהודים באים"
השעון המתקתק הבא
תוכנית הכוכבים המזמרים "הכוכב הבא" תעלה הערב, ובזכיינית "קשת" יוצאים מגדרם כדי שנצא מגדרנו. בליץ פרומואים וחסויות שונות מלחכות את שאריות התודעה הפנויה של הצופה. זה מתחיל, צועקים עלינו מהמסך. רוצו להירשם כשופטים, צפו בתמונת הפרופיל שלכם על מסך ענק (בגובה שלוש קומות. הידד), קנו טאבלט או סמארטפון או שניהם גם יחד, היום, עכשיו, מיד, פן תחמיצו את הטריק הבא של הכוכב הבא ואז - וואי וואי, פאדיחה.
והשיא, ובכן, שייך לשעון המתקתק. בדרך כלל, בפאניקת הגמר הגדול מושיבות הזכייניות שעון עצר בפינת המסך. כעת עבר המנהג ההיסטרי לתחילת העונה. אנחנו, כלומר אתם, סופרים לאחור לקראת ההתחלה. אנחנו נספור גם בתוכנית הגמר, כי בטלוויזיה אמרו שזה גדול, חי והכי מרגש - ואנחנו כבר לא יכולים לחכות.
פרומו ל"הכוכב הבא", ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם