"בלו נטלי": סטירת מציאות קרה לפנים
גם אם היא שבה אלינו לשישה פרק בלבד, "בלו נטלי" עדיין מטלטלת, מסעירה ומותירה את צופיה עם תחושה עמוקה של גועל מהמציאות האנושית. גם עריכה דחוסה מדי לא משנה את העובדה שמדובר בסדרה חשובה
אחרי שנוצר רושם (מטעה) כי למרות גילוי גופתה של קטיה שנפלטה לחוף (זוכרים את הנערה שמתה בעקבות הפלה מאולתרת על היאכטה באחד הפרקים הראשונים?), סיום העונה הראשונה מצליח איכשהו לסדר את העניינים – קצת מטייחים פה, טיפה מייפים שם, מעט משקרים, המשטרה פושטת על המכון, יוליה (אלונה איב השברירית) מצליחה להימלט והמשפחה המורחבת של גדי ויוני חוגגת בר מצווה לילדים באירוע מפואר, העונה השנייה, לעומת זאת, מתחילה כבר כמו סטירה בפרצוף.
גדי סולק מהבית ומתגורר עכשיו ביאכטה, הבן הגדול סולד ממנו ואשתו מטפחת קריירה של אשת עסקים/דוגמנית. יוני נמצא בגמילה ומתקדם כל כך טוב שהוא אפילו יוצא לסבב סליחות הביתה, מתרפס בפני בתו הסוררת (שמצליחה להיות מעצבנת כל כך, עד כי ברגעים מסוימים היא אפילו מזכירה את המתבגרת הנוראית מכולם – דיינה ברודי מ"הומלנד") ומתחנף לאשתו (שכבר מזמן סלחה לו). אשר – אב מסור שמתמוגג מריח בתו הקטנה (ושם תמונה גדולה שלה על הדלפק במכון שנמצא לקראת פתיחה מפוארת), סטס , החזק בעסקי גלידה, מפנק את החיילים ובמקביל מלווה שיירות של בנות במדבר (כי דרך הים כבר לא כל כך מתאפשר). ויש גם יש דמות חדשה שמצטרפת לעלילה - ריטה, לשעבר זונה, היום סרסורה חסרת רחמים ששמה לה למטרה לחסל את העסקים של המתחרים – סטס ואשר.
חקירת משטרה בנוגע לגופה שהתגלתה על החוף מובילה את החוקר החדש יורי היישר אל ז'ניה, שעשתה עסקת טיעון ומתפרנסת בכבוד כמוכרת בחנות. כדי לרצות את השוטר הרגיש (וגם לדאוג שבנה יקבל אשרת שהיה בארץ), ז'ניה מספרת לו "סיפור גדול על רצח" ועל הדרך מפלילה את גדי. ומכאן העיניינים עוד הולכים ומסתבכים.
עונה שנייה שמתחילה כמו סטירה בפרצוף
יוצרי "בלו נטלי" לא מתכוונים להאכיל את הקהל שלהם בכפית: עלילת הפרק הראשון עמוסת פרטים והצופה נאלץ להשלים בעצמו חלק מהדברים שקרו בין העונות (פרק זמן של שבעה-שמונה חודשים) ולאט לאט להרים מסך מעל כל מה שקורה ועתיד להתרחש בפרקים הבאים (ויקרה הרבה מאד, אם לשפוט לפי הפרומו המותח). עם זאת, מורגש מאד שמדובר הפעם בעונה קצרה, של שישה פרקים בלבד, וזה קצת פוגע באיכות, כי כבר בפרק הראשון רואים שהתוצר הסופי עבר כמה סבבים של עריכה מאומצת. ברור שמעבר מהיר בין סצנות קצרות משאיר את הצופה במתח לאורך כל הפרק (והמום בסיומו) ולעולם לא נדע איך תוכננו כל הפרקים מהתחלה, אבל עדיין נשארת איזו תחושה של החמצה: יש סדרה מעולה שמדברת על נושא חשוב וכואב – אז למה לקצר?
תוצאה של עריכה מוגזמת מובילה לכך, למשל, שמפיו של איליי, הבן הגדול של גדי, יוצא משפט שיכול להיות בקלות סלוגן של מתמודד גנרי לרשות מקומית: "כל אשדוד מלאה זונות ואף אחד לא עושה עם זה כלום!" עוד דבר שחשוב לציין – סצנות קטועות שחוברות מחדש מפריעות להעריך כראוי את
המשחק הדרמטי.
כך, למשל, דמויותיהן של גדי (צביקה הדר) ויוני (יפתח קליין) יוצאות יחסית שטוחות ורק באמצע הפרק אפשר להרגיש באמת מה עובר על כל אחד מהם. קרן (דפנה דקל) ושירלי (מיכל לוי) פשוט לא קיבלו מספיק זמן מסך בפרק הראשון לעונה בכדי שיהיה אפשר להגיד משהו עליהו; אשר (רועי אסף) מצוין בתפקידהאב הסוגד לבתו, ואפילו קשה לראות אותו בתור דמות של הסרסור האכזר. ורק סטס (אולג לוין) לאורך כל הפרק מספיק להצטייר במלוא הדרו כמניפולטור-על שמנסה לרקוד על כל החתונות ולשלוט על העניינים למרות המכשולים הרבים שצצים לפניו (הערת שוליים של מישהי שמבינה: רק שתדעו, שהקללות המשובחות של סטס ברוסית מאבדות בערך 80% מהיופי שלהן בתרגום לעברית).
"בלו נטלי" אינה סדרה קלה לצפייה, אבל רק כי היא מראה לנו עוד פן של מציאות לא מאופרת, שבדרך כלל לא אוהבים להראות לציבור הרחב. נושא של סחר בנשים עולה בכותרות פעם בכמה זמן, בדרך כלל בעקבות מבצע מוצלח של משטרת ישראל, אך בפועל מדובר במוסד המתרחש מתחת לאף שלנו על בסיס יום יומי, בערים עם מדשאות מטופחות ושבילי אופניים, בבניינים שאנחנו גרים בהם, מאחורי עוד קיר דק עם אקוסטיקה גרועה. ממש כאן, לידנו. זו סדרה שחובה לראות, חשוב לראות. גם אם אחרי הצפייה תרגישו צורך עז להתקלח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם