ראשי » תרבות » טלוויזיה

"המעגל" של דן שילון: רדוד יותר מדודו טופז

הכינוי "פראח" ששלומי לחיאני ספג בצילומי תוכניתו של דן שילון גרוע יותר מה"צ'חצ'חים" של טופז שלא התיימר להיות עמוק ומעמיק. אבל את העלבון האמיתי סופגים הצופים. יונתן גת חושב שצריך להחזיר את "המעגל" לארכיון, מדף אחד מתחת לתוכניותיו של הראשון בבידור

דן שילון תמיד רצה להיות סר דיוויד פרוסט הישראלי: מראיין יודע כל שמנחית שאלות בוטות על ראש המרואיין ומוציא ממנו התבטאויות בלעדיות שלא תכנן מראש. כמו פרוסט המנוח, גם שילון הוא אדם אינטליגנטי ומשכיל, רב תחומי ורב ידע. אבל בין שניהם קיים לפחות הבדל גדול אחד: האצילות.

טורי "אחוז צפיה" נוספים:
סופית: הערוץ הראשון יצא מדעתו
העוול הגדול של טל פרידמן
מדוע "כלבוטק" כבר לא תשנה כאן דבר?

פרוסט תמיד דאג, גם אם זה עלה לו בדמים, להעניק כבוד למרואיין שטרח להגיע ולענות על שאלותיו מול המצלמה. כמו במקרה המפורסם של הנשיא ניקסון, פרוסט שאל שאלות קשות מאוד, אבל הקפיד להיות מארח למופת. עבור המרואיין זה היה קרב ראוי להתכבד בו. הגישה הזו היתה אלמנט מרכזי בנוסחת העבודה המיתולוגית שלו: אווירה מלכותית ומרגיעה ובו בזמן  שאלות מתוחכמות ביותר שהצליחו לחלץ סקופים בקנה מידה עולמי ווידויים גדולים שעשו היסטוריה.

אבל שילון, לעומתו, עם כל הניסיון והוותק הרב שצבר בעולם התקשורת, מעולם לא הצליח להתאפק ולשמור על דיגניטי בתוכנית הטוק שואו הנודעת שלו. הניסיון שלו להראות אצילי מסתיים תוך שניות. וזאת מכיוון שיחסו למרואייניו נע בין מקרים בודדים של חנופה דביקה למושאי הערצה (זובין מהטה, הגשש החיוור, יוסי בנאי ז"ל ועוד) לבין זלזול כלפי כל היתר.

תחושת הבוז הברורה שהוא רוחש כלפי הרוב המוחלט של אלו המסכימים לשבת מולו, גורמת לו לבחור באפשרות הקלה של הדיאלוג האלים. והטכניקה הזו (המאוד לא מתוחכמת, יש לומר) גורמת לו לאבד שליטה בשידור.

הנה, בתוכניתו האחרונה זה קרה שוב, כשעל פי כלי התקשורת, אמר לראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני כי "ישנם רבים שרואים בו 'פראח'" - כינוי גנאי שנועד לתאר אדם קל דעת, גס והמוני וכמובן ניסיון להדגיש סטריאוטיפ מכוער למזרחיים. לחיאני, על פי הפרסומים, דרש שהשאלה תימחק בעריכה. חבל שכך.

השאלה האומללה הזו מדגישה את הדיסונס הבלתי יאמן כמעט, בין אדם עמוק ומעמיק כשילון לבין הרדידות והשפל של שאלותיו, שהן גרועות עוד מאמירותיו של דודו טופז על כל ה"צ'חצ'חים" שלו לאורך השנים. גם טופז היה מביך את הקהל דרך קבע, אך לפחות לא שיווק את תוכניתו כשיחה לאנשים חושבים ולא ארז את הג'אנק פוד שלו כטוק שואו עומק בריא ומזין.

שילון, למרבה האירוניה (או החוצפה) מתבטא תדיר נגד הרדידות, הרכילות והצהובנות של עידן התקשורת הנוכחי, בו בעת ששאלותיו ב"המעגל" נשמעות לפעמים כמו אלו שדנה רון היתה שואלת: "מי פה עישן סמים?", "מי מוכן להתפשט בשביל תפקיד בסרט?", "מי אף פעם לא שיקר"?

המוסר הכפול הזה, לא רק בא על חשבון מרואייניו אלא בעיקר מדגיש את מידת ההתנשאות של שילון על הצופים. טופז, אגב, תמיד ראה בקהל שלו מקור לאהבה וגם אם ניצל אותו - ידע להעניק לו את אהבתו בחזרה. שילון אפילו לא קרוב להעריך את הקהל שצופה ב"המעגל". הוא עצמו, כך הודה לפני שנים רבות, לא היה רואה את התוכנית שלו עצמו אם היתה לו בחירה.

רבים מהקולגות של שילון מתארים אותו כאדם נעים, חברותי ואפילו צנוע בהתנהלותו מאחורי הקלעים. חבל שכשהמצלמה נדלקת - הוא בוחר בדרך אחרת. לכן, גם אתם יכולים לבחור בדרך אחרת ולזפזפ כש"המעגל" תעליב אתכם שוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...