התוכן השיווקי של הנשיא פרס: פאולה עבדול?

הנשיא מחזק את מעמדו כישראלי האהוד בעולם בעזרת תוכן שיווקי זול. וגם: טוב שמישהו מזכיר לנו כמה נורא לעבוד במדינת ישראל

אלקנה שור | 31/10/2013 9:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ב-X פקטור משלבים פרסום סמוי, דווח שלשום אצל גיא פינס. על שולחן השופטים, מתברר, הוצבו כוסות עם לוגו שעשוי להזכיר משקה מוגז, שחור, בטעם קולה. אבל לא פראייר או אלמן ישראל. גם לנו יש קוקה-קולה סמויה משלנו. מיד בסיום האייטם נדחפה למהדורה של פינס פרסומת סמויה לא פחות, הפעם למותג פרס ולמוצר שמעון (להלן "הנשיא").
נשיא המדינה שמעון פרס
נשיא המדינה שמעון פרס עומר מירון


החגיגות של הנשיא פרס הן המבוכה של יונית לוי

הנשיא , כך פורסם כמעט בכל מהדורה, נפגש עם הוד סלבריטיותה, הגברת פאולה עבדול. יהודייה, מסתבר, שגם חוגגת בת מצווה באיחור של אי-אלו עשרות שנים לגברת עבדול, ירום הודה, שהגיעה לארץ לביקור ההיסטורי שביום טוב מרגש חמישה אזרחים, הוצמד נותן חסות, מותג חזק ומארח חם - כבוד הנשיא פרס.

איזו עסקה נהדרת. עבדול היא סלב דהוי, והפגישה עם נשיא המדינה הפכה את הביקור שלה בעינינו לחשוב, לנוצץ, למשהו שהגיע ברוב טובו למדגרה הפרובינציאלית שלנו, ולשם כך אפילו נשיא הפרובינציה מפנה מקום בלו"ז הצפוף שלו.

פרס, הנשיא, הוא משועמם כרוני. תמו חגיגות ה-90 (מי חשב שאי פעם הם באמת יגמרו). השגותיו בנוגע לתהליך המדיני רלוונטיות כקרקור במפעל זוגלובק. את מעמדו כישראלי האהוד בעולם (מתי זכה בתואר? מי העניק לו אותו?) חובה לתחזק. לשם כך, אירח כבוד הנשיא את הגברת עבדול בלשכתו המרווחת אשר בירושלים. הנה, הם אוהבים אותו, הסלבס, הוא מסתחבק איתם, הקסם עדיין פועל. שישו ושימחו בני ציון, משועמם משלנו פוגש משועממת משלהם - וביחד הם מפריחים אבק כוכבים. על הדרך, בלי ששמתם לב, דוחפים לנו פרסומת סמויה.

פגישת הנשיא פרס עם פאולה עבדול, כל הערוצים
טרגדיית הבית השני

אתמול שודר הפרק האחרון בסדרת הכתבות "לחם, עבודה" שערך כתב חדשות 10, אבי עמית. מצב שוק העבודה בישראל, זו כותרת הגג של "לחם, עבודה", אבל לא כפי שהוא משתקף מהנתונים המשויפים שממשלות ישראל מזריקות לנו כהרדמה כללית. השורה התחתונה: רע פה. כלומר, רע משחשבנו.

הפרק האחרון אמש עסק בשאלה מדוע הפך מקום העבודה לבית שני, או גרוע יותר, ראשון. שאלה טריוויאלית, תגידו. אם העיסוק בזמן המופרז שבו אנחנו מבלים בעבודה הפך לטריוויאלי - הרי שהמציאות שלנו מקולקלת.

דווקא הפרק האחרון קצת התפספס, כשעמית בחר בשני פרזנטורים - מנהלת בחברת אופנה ובעל רשת מסעדות - שמגלים שביעות רצון מהאינטנסיביות הכפייתית. הישראלי מבלה מידי שנה 400 שעות בעבודה בממוצע יותר ממקבילו המערבי, סיפר עמית. אפשר היה למצוא נציגים אומללים קצת יותר. ובכל זאת, הבחירה לעסוק באבטלה, בעסקים קורסים, במשפחות שרואות את קו העוני מלמטה - אינה מובנת מאליה.

עמית נכנס ב"לחם, עבודה" למרתף אפל ומדכא, כזה שאיש אינו שש להציץ אליו, לא בגלל שהמערכת הפוליטית או השיח הציבורי דורשים זאת, אלא משום שהמציאות מבעבעת מתחת לפני השטח. הסדרה מצטרפת לסדרת הכתבות המוצלחת שעסקה ביורדים מהארץ, וביחד הן מציירות תמונה מדאיגה.

חדשות 10, ערוץ 10, 20:00

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק