ראיון: ירון לונדון חוזר לגן

ב"מה זה מוזה" חוזר ירון לונדון לשוחח עם ילדים על מסך הטלוויזיה, והוא לגמרי רואה בזה שליחות. בגלל זה הוא גם דאג שילהקו לתכנית ארבעה מנכדיו

נחום מוכיח | 25/12/2013 8:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
20 שנה חלפו מאז ניהל ירון לונדון לאחרונה דיאלוג, או יותר נכון רב-שיח, טלוויזיוני עם ילדים ב"מסיבת גן", הזכורה לטובה. כעת הוא שב בתוכנית חדשה המשובצת בלוח המשדרים של הטלוויזיה החינוכית, "מה זה מוזה".

"התוכנית הזו לא דומה כלל ל'מסיבת גן'", הוא אומר. "בתכנית ההיא התארחו ילדים בני 5-6, ופה מתארחים ילדים יותר בוגרים (בני 6-10), יותר קלי ביטוי. הקשיים, כולל קשיי מיון הילדים, היו פחותים בהרבה, כי ילדים בני 5-6 שמסוגלים לשבת חצי יום באולפן מבלי להזדקק לאבא-אמא זה די נדיר, והיה צריך למיין אותם בקפדנות. ב'מה זה מוזה' הדבר הרבה יותר קל, וגם הנושא שונה – אמנות".

עוד בתרבות: תשתמשו במילים ארוכות, זה מכניס אותן לשוק אנפילקטי

כל פרק ב"מה זה מוזה" מתמקד באמן אורח שמגיע לאולפן, ולונדון מראיין אותו תחילה על אמנותו. ברשימה: עלמה זק, גורי אלפי, דויד גרוסמן, אתגר קרת, שלמה גרוניך, שלומי שבן, ליאור אשכנזי, דוד ד'אור, אדיר מילר, תומר שרון, רשף לוי ועוד רבים.
 
שרונה גיא
ירון לונדון והילדים ב''מה זה מוזה''. שרונה גיא

בכל תכנית משתתפים שבעה ילדים מתוך קבוצה רחבה יותר, כשללונדון (73) הייתה פריבילגיה אישית בבחירה של חלקם. "ארבעה מהילדים ב-23 התוכניות שצילמנו הם הנכדים שלי", הוא מתגאה. "התניתי את ההסכמה שלי להנחות את התוכנית בכך שבמקרה יצודו אותם...".    

זה היה הטריגר הבלעדי שלך להשתתף ב"מה זה מוזה"?
"ראשית, לא אני יזמתי את התוכנית. הציעו לי תוכנית שמבוססת על עיקרון מאוד פשוט: פגישה של ילדים נבונים עם אמן, מכל תחומי האמנות, בניסיון להבין מה אמן עושה. איך כותבים בדיחה טובה? איך כותבים סיפור? איך יוצרים חיקוי?

"הרעיון היה להתייחס ברצינות לאמנות, ולא להסתפק בזיקוקין דינור, בפולחן ידוענים, ברעש וצלצולים, הצחקות וסלפסטיק ועוגות על הפנים, שבדרך כלל מגישי תוכניות ילדים יפים וצעירים עושים. בניגוד לדברים אחרים בטלוויזיה, זו לא תכנית שמנצלת את הילדים כדי לשווק מוצרים אחרים. כל כוכבי הילדים האלה הרי מופיעים אחר כך בהפקות לילדים בחגים, בפסטיגל וכו', בלי שום מחשבה מה הילדים ייקחו איתם משם. אני רואה עצמי אחראי במידה רבה לקלסתרם התרבותי ולעיצוב חייהם, איזה מין אנשים הם יהיו".

התוכנית היא אמנם גבוהת מצח יחסית למה שמגישים לילדים, אבל היא מוגשת גם כמשהו חינוכי, דידקטי יותר.
"אין פה מאמץ להיות דידקטי אלא לספר לילדים בלשון שמכבדת אותם ולא שמבזה אותם, או משתמשת בהם ככלבי ריקוד שיודעים לעמוד על שתיים. אנחנו מתייחסים אליהם כמו שמתייחסים לאנשים מבוגרים. לדבר אליהם בלשון שאיננה מתחנחנת ואיננה ילדותית בכוונה או מתפנקת. אנחנו לא גובים מהם צחוקים בכוח, אלא מתייחסים אליהם כפי שלדעתי צריך להתייחס לילדים אם אנחנו רוצים להפוך אותם לאנשים סקרנים, תרבותיים, משכילים. אם אנחנו רוצים לגרום להם להפוך לנבערים, אפשר לעשות תוכניות אחרות, להאכיל אותם במזון מהיר".

כשמחפשים את מי לחקות מוצאים את ירון לונדון מ"לונדון וקירשנבאום". כשמנסים להסביר מהי בדיחה, מדגימים באמצעות ירון לונדון כפי שהצטלם לפני שנים לקליפ של דני סנדרסון.
"זו יוזמה של העורכים, וכמובן שתמיד מבקשים ממני רשות. זה לא מזיק, זה נחמד וגם עושה ממני חלק מהסיפור. באחת התוכניות הבאנו את מי שעושה את התחפושות ל'ארץ נהדרת' ומישהו שם התחפש לירון לונדון. עבדו עליו איזה שעתיים וזה יצא נורא מצחיק". 

אתה גם לא מפספס הזדמנות לעשות חיקוי או לשחק.
"טוב, גם אני רוצה ליהנות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק