טלוויזיה: קונצנזוס שחיתויות רשות המסים
בזמן שצפיתם בשירת העגבניות של אייל שני, בערוץ 1 נרתמו להציל את כבודנו המושחת עם קונצנזוס עיתונאי נדיר

רפי רותם אלי דסה
לא מדובר בסיפור חדש. הוא נחשף לראשונה במעריב לפני כתשע שנים ומלווה מאז בסדרת תחקירים וכתבות. הפרשה קיבלה גיבוי מכלי תקשורת נוספים, שסיקרו את אזלת היד של רשויות החוק ומצבו של רפי רותם. במקום לקבל הגנה ממבקר המדינה, הוא הופקר שלוש פעמים. גם על ידי שני מבקרי המדינה הקודמים, גם על ידי הנוכחי. "לינדנשטראוס הוא הרוצח של החיים שלי", אמר רותם ל"מבט שני". "חשוב לומר כי רפי רותם פעל מתוך כוונה לחשוף שחיתויות", הודה מבקר המדינה הנוכחי, יוסף שפירא ובכל זאת עדיין לא העניק לרותם את ההגנה הדרושה.
די בחשיפה אחת של רותם כדי להבין את עומק ביב השופכין. ומה עושה מדינת ישראל, על שלל נציגיה, למי שמסכן את חייו ומקריב את מטה לחמו כדי לנקות אותה מהנגע? מפקירה, מתעלמת, מזניחה: מבקר המדינה שממשיך לתחזק את ההפקרות; המשטרה שמתעללת ברותם על בסיס קבוע. הוא נעצר והוכה במעצר לא פעם. "גם זו דרך להרוג בנאדם", נאמר אמש, "תן לו לצעוק עד שיתיש את עצמו ויתייאש".
אבל לא נראה שרותם קרוב לתשישות. הוא מרואיין אידיאלי. שוצף, סוער ויורה משפטים שיש בכל אחד מהם כדי להעמיס עליו תביעת דיבה או שתיים. אין לו מה להפסיד. רותם, כך נראה, הפסיד כבר הכל. טלוויזיונית, מספיק לקבל את החומרים ולפלוט אותם בשלמותם. המסר קוהרנטי, אוזלת היד מייאשת.
אמש הוצג מכתב עליו חתומים 40 עיתונאים ובו קריאה למבקר המדינה להגן על רותם כחושף שחיתויות. "קונצנזוס עיתונאי נדיר", הגדיר אותו בצדק יגאל רביד. הפרשה הזו, כלומר הדרך בה מדינת ישראל דואגת למי שהשליך עצמו מתחת לרכבת השחיתות והסיאוב, צריכה לפתוח מהדורות. להבהב מול עיני האזרח בכל ערב, בכל מהדורה. אמנם, שחיתויות הן כדור הרגעה טלוויזיוני גרוע במיוחד. בוודאי שאינן יעילות כמו אייל שני ושירת העגבניות שלו שבידרו את העם במקביל במדורת ערוץ 2. אבל סיפורו של רותם, כמו השחיתויות שחשף, רלוונטיים פי כמה וכמה. לכן, העיסוק בפרשה חשוב. חזית תקשורתית, יחד עם מודעות ציבורית, עשויה להציל את רותם וממילא, להציל את כבודנו.
סיפורו של רפי רותם, מבט שני, ערוץ 1, 21:00
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg