טלוויזיה: אבי הטחול מוכר לכם עדתיות
מתוך אינסטינקט קריאייטיבי מגונה שולחת הוט את המזרחי הטמבל לסחוט ולאיים ואת האשכנזי המהוגן לשלם לו חשבונות. טריפל עדתיות
טריפל שד עדתי. אבי הטחול צילום מסך
אבי הטחול, במסגרת סדרת פרסומות ותיקה, מוביל לצד דמות נוספת מ"הבורר" - נעמי כפית - פרסומת חדשה לחברה. בפרסומת, אבי הטחול ונעמי כפית גולשים על חשבון האינטרנט של השכן. אבל החיבור איטי מדי, אז הם קופצים לביקור. השכן, אלתרמן (שמגלם עידן אלתרמן), יושב בבית עם האישה והילדים. הם על הפייסבוק, הוא "מעדכן ערכים בוויקיפדיה". "ויקי פדידה?" שואל הטחול, "גם אני עדכנתי אותה פעם. זאת אין לה ערכים בכלל".
עוד בתרבות: השנים הקשות של יוני רועה
המפלצות של ניק קייב
זו בדיחה קלילה בתוך פרסומת משועשעת, משובצת בדמויות מוכרות מסדרה פופולרית. כלומר האפיון מגיע מוכן, הפרסומת רק עושה את החיבור. במקום לחסל יריבים, אבי הטחול ממליץ על אינטרנט 100 מגה. מצחיק, אז צוחקים.
ובכל זאת, לא מדובר ב"הבורר", אלא בפרסומת להוט. היא מקבלת משמעות נוספת, נטולת הקשר, כשהיא באה לקדם גוף מסחרי וחבילת מבצעים. ומה בפיה? אלתרמן, האשכנזי הלבנבן, יושב עם המשפחה בבית עד שהמזרחים מהקומה למעלה באים לסחוט לו עוד קצת את האינטרנט. אגב כך, מתברר, אלתרמן משלם את דמי ועד הבית גם בשביל השכן, והטחול לא יודע מה זה ויקיפדיה. כלומר הוא טמבל, אלים וסחטן.
כשהאלמנטים האלה מופיעים בסדרת פשע, הם חוסים תחת יצירה מקורית עם טוויסט קומי. פה, כמו בפרסומות קודמות שבהן עברייני "הבורר" סגרו חשבון עם חייבים, הם עומדים לבד. כדמויות בפרסומת. כיוון שכך, הם מתסכלים. שוב, בפעם המאה, האינסטינקט הקריאייטיבי המגונה שולח את המזרחי לסחוט, לאיים, לדגמן בהמיות. שוב הוא הטמבל, העילג, המסורתי להגחיך (נעמי כפית עטופה מכף רגל ועד ראש, ובכל זאת אבי הטחול מצווה עליה "שימי על עצמך משהו"). מולו מוצגת אשכנזיות מהוגנת, שומרת חוק ואינטליגנטית.
משחק התפקידים הזה טבוע, מהיר, מיידי. אין לו מעצורים. הרי לא במודע הוא שולח את המזרחי לייעץ לנו בפרסומות איך לצבוע את הבית וכיצד לנקות את הרצפות (בשתי פרסומות שונות). מתוך הרגל הוא פועל. האשכנזי, באותו הזמן ובפרסומת שכנה, יוביל חברה, יטיס מטוס או ישתה קפה נמס עם חברים.
הפרסומות, על פי רוב, מחביאות רוסים, ערבים, אתיופים, מזרחים. אלה צצים בדרך כלל כדי לשרת פונקציה. למכור חומוס, לשווק עלייה (ומסלול לסלולרי), או לשחק את הטמבל האלים. אמנם אין שום צורך בייצוג הוגן ושוויוני במקבץ פרסומות. אלה הרי שכבות השומן שעוטפות את הפריים-טיים. ובכל זאת, הפרסומות מכוונות למכנה משותף, לתדמית, לקהלי יעד. הן מגיעות מהתת-מודע ומכוונות לשם. לכן, כמה מצער, הן מספרות על מזרחי טמבל ואשכנזי אומלל.
פרסומת להוט, כל הערוצים
עוד בתרבות: על העיוורון של מאסטר שף
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם