אריאל שרון: דמות תנכית שתמיד סיפקה דרמה
הטלה על הכתפיים, הגילוי המרעיש כי שרון ושריד נהגו לרכל על נתניהו ועד נשימה עצמונית אחרונה. סוף ההמתנה
אריאל שרון צילום: ראובן קסטרו
עוד בתרבות: רבקה חוזרת לימי הזהר
סי היימן מתקמבקת בכוח
ערוץ 10 היה הראשון (כתבת הבריאות הילה אלרואי) לדווח על קריסת המערכות של שרון לפני עשרה ימים, וגם זה ייזכר להם. אבל דווקא לעומת רינה מצליח, ששימשה במשך שעתיים סוג של מבזקנית (נשכח גם תיק איפור אדום על השולחן), שקיבלה מנחמים אבל רק בטלפון, ערוץ 10 התעשת במהירות רבה יותר. נדב פרי היה אמנם בסביבה לקראת תוכניתו ששינתה מתכונת "המטה", אבל במהירות רבה התארגן אולפן קטן ומעניין, מקיף ויעיל, שהחזיק את השעות הראשונות וכלל כמובן את עו"ד דובי ויסגלס, את יוסי שריד, שהיה בר פלוגתא ידוע של שרון לאורך הדורות, וכן את אורון אורי, בנו של אורי דן ז"ל, מקורבו של שרון, שהביא את האנקדוטות האישיות מבית אבא ומהחווה, ולא מעדות שמיעה.
שריד, כהרגלו באירועים מכוננים, היה במיטבו וסיפר כיצד בהיותו ראש האופוזיציה נהג לפגוש את ראש הממשלה שרון לשיחות עדכון מדי חודש, כיצד שרון והוא אהבו לרכל (בעיקר על נתניהו), וכיצד למרבה ההפתעה ביקש ראש הממשלה לחרוג מהנהלים ולפגוש את שריד פעמיים בחודש במקום פעם אחת (וייסגלס אישר ששרון סמך על מילתו של יוסי).
מטבע הדברים סיקור מותו של ראש הממשלה לשעבר עבר אתמול ללא דרמה גדולה מפני שהיה חי-מת בקרבנו מאז אותו לילה מצמרר, כשהאמבולנס הביא אותו מהחווה להדסה עין כרם, וראשו הלבן, אולי בהכרה של שניות אחרונות, נצרב בעדשת צלם ערוץ 10 מעבר לשמשת האמבולנס, רגע לפני שהתוודענו מדי יום למונח "נושם באופן עצמוני". אחרי האירוע המוחי הראשון נבדק שרון ונמצא כי יש פתח באחת העליות בלבו, והרופאים שטיפלו בו טענו כי אולי קריש הדם עבר דרך הפתח הזה בדרך למוחו ולכן צריך לסגור אותו. הניתוח נקבע שבועיים מאוחר יותר, ובינתיים קיבל שרון תרופה מדללת דם מסוג קלקסן. צחוק הגורל הוא שלאורך כל השנים שבהן היה שרוי בתרדמת, לבו, עם אותו פתח שלא נסגר, לא אכזב ונשאר חזק עד אתמול, מה שמעורר תהיות.
הנוכחות הטלוויזיונית של שרון לאורך שנים הייתה אגדית תרתי-משמע. ממדיו, נוכחותו בצמתים המרכזיים מאז תחילת שנות החמישים, העימות עם מפקדיו ביום כיפור, קריסת הקונספציה שלו בלבנון, הטרגדיות המשפחתיות, החיבור לאשתו ובניו, האחיזה באדמתו, בניית ההתנחלויות וההתפכחות המאוחרת והליכתו שמאלה - הפכו אותו לדמות תנכית, בלתי נשכחת.
כשהופיעה דמותו על המסך ידעת שתכף תהיה דרמה. קרב מיקרופונים בליכוד, העמידה עם בגין במרומי הבופור, מלחמה פסיכולוגית בכנסת מול נתניהו, "איפה גנרל שרון?" ישאל סאדאת כשינחת בלוד, האנפוף באף, הצחקוק, החיקוי של טוביה צפיר, הטלה על הכתפיים. מי חשב שזה יקרה - לילה ראשון בלי אריק.
סיקור מותו של אריאל שרון, בכל הערוצים
עוד בתרבות: מיי פיינגולד לקופנהגן 2014
אלי גוטמן לא ברירת מחדל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם