קשה לכתוב: תסריטאים בישראל עובדים בעילום שם

מחקר חדש מגלה תנודתיות דרסטית וגיל מקסימום נמוך במיוחד במקצוע התסריטאות בישראל. היכן שהוותק והניסיון בקושי משחקים תפקיד, גם יוצרים גדולים חוששים לפרנסתם או עובדים בעילום שם בתפקידים זוטרים

יונתן הללי | 21/1/2014 16:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה משרטט את הקשיים עימם
הוותיקים לא מוערכים.
הוותיקים לא מוערכים. צילום: שאטרסטוק
מתמודדים התסריטאים בישראל: חוסר הביטחון התעסוקתי, אי הוודאות, התערבות התוכן השיווקי והעובדה שבגיל 50 הם נחשבים כבר מבוגרים מידי. "מספר קטן של עובדים 'כוכבים' נהנים מביטחון כלכלי ניכר, בעוד מספר גדול הרבה יותר של עובדים מתפרנסים בקושי רב", אומרים חיים חגי וד"ר רועי דודזון, עורכי המחקר שיתפרסם בכתב העת מסגרות מדיה.

עוד בתרבות: איך עומאר הגיע לאוסקר?
הסדרה שתקים לתחייה את הטלוויזיה שלכם
הופ ושמופ

המחקר של ד"ר דודזון וחגי התבסס על ראיונות עומק עם 14 מרואיינים  מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, כמו גם על נתונים שנאספו מאיגוד התסריטאים ומתל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה). על פי נתונים אלה, רוב היוצרים בשדה הם גברים בגילאי 30-50 המתגוררים בגוש דן (68% מהיוצרים הם גברים ו-32% הן נשים, נכון ל-2012). הנשים אף זוכות לחלק קטן בעוגת התמלוגים ביחס לגודלן באוכלוסיית התסריטאים, למרות מגמת עלייה בחלקן ( מ-23.15% בשנת 2007 ל- 28.5% בשנת 2012).

לדברי החוקרים, הסבר אפשרי שעולה מהראיונות לחלקן הנמוך של התסריטאיות בעוגת התמלוגים הוא שתסריטאיות כותבות בעיקר לערוצי הילדים, שם התמלוגים נמוכים יותר. אחת התסריטאיות שרואיינו ציינה: "אני מסתכלת נגיד במחזור שלי, אני כמעט היחידה ששרדתי... רבות פרשו או נהיו כתבות אוכל או עורכות או נשארו בכתיבה לילדים. המון נשארו בכתיבה לילדי הופ ושמופ וכזה...".

ערוץ הופ
מוצאים פשרה ב''הופ''. ערוץ הופ
מזדקנים במהירות

מהראיונות עולה כי העיסוק בתסריטאות אינו מקנה לתסריטאים יציבות תעסוקתית מספקת. מרבית היוצרים טענו כי מכיוון ששוק הטלוויזיה בישראל קטן, לא יציב והעבודה בו נעשית תחת לחץ כלכלי מתמיד לא ניתן להתקיים לאורך זמן מכתיבה לטלוויזיה בלבד ולפיכך היוצרים חייבים למצוא מקורות פרנסה נוספים במקביל כגון: הוראה, עיתונות או עבודות מזדמנות שונות.

חשש מרכזי נובע מהגיל, כשהתחושה היא שלעיסוק בכתיבה לטלוויזיה יש גיל מקסימום נמוך במיוחד, כשגיל 50 נחשב כבר מבוגר ולא רלוונטי. אחד התסריטאים שרואיינו אמר: "אני מאד מאד פוחד ממה יהיה עוד כמה שנים. זה תחום שאתה נהיה בו לא רלוונטי בגיל מאד צעיר. אני רואה אנשים בתעשייה הזו בגילאים האלה, הם לא מוצאים את עצמם. הם מיושנים ולא רלוונטים... אני רואה היום אנשים שעשו באמת דברים גדולים, נכסי צאן ברזל, היום מסתובבים ומטרידים כל מיני אנשים בשיחות סרק כי אין להם מה לעשות... יושבים בבתי קפה ומחכים שייגמר...".

פירמידה הפוכה

סיבה נוספת לחוסר הביטחון התעסוקתי של היוצרים נובעת מהתנודתיות הדרסטית והשינויים במסלול הקריירה: יוצרים רבים מתחילים כתסריטאים זוטרים, ולאחר מכן מתקדמים והופכים ליוצרים ראשיים, אולם התקדמות זו אינה חד כיוונית ולעתים יוצרים ותיקים ומנוסים עשויים לחזור לתחתית הפירמידה המקצועית כדי להתפרנס. "אני יכול להגיד לך שאחת התסריטאיות שהיו בכירות עד לפני שנתיים שלוש, שלחה לי מייל לא מזמן אם אני צריך מישהי שתכתוב דיאלוגים בעילום שם כי היא לא מוכנה... הכבוד שלה ייפגע מזה, אבל היא כן צריכה את הכסף...", סיפר אחד המרואיינים.

עוד בתרבות: קריאה לשחרר מהכלא את השחקן הסודני
הראל סקעת חוזר בבום
היפה והחנון והערס

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק