טקס פרסי עקום
אם עידן רייכל מרוויח שמונה מיליון ש"ח בשנה, למה הוא צריך פרס "עידוד היצירה" מאקו"ם? מאות אמנים חדשים שתלויים במימון המונים היו מתחלקים בשמחה בכסף שמחולק כלאחר יד לטייקונים של המוזיקה
אקו"ם עושה דברים נפלאים, כשהבולט בהם לאחרונה הוא פתיחת בית היוצר בנמל תל אביב, שבשנה אחת אירח 500 הופעות, בנוסף להענקת בית לאין ספור סדנאות ואירועים מיוחדים, תרומה מכובדת ומתבקשת לכל הדעות.
יחד עם זאת, בימים בהם כל יוצר שני פותח דף הדסטארט למימון יצירתו בטרם שוחררה לעולם, זקוק לתמיכת הקהל מאחר ותמיכה מחברות התקליטים ו/או תחנות הרדיו הפכה מזמן לבדיחה עצובה, מן הראוי לפחות שגוף כמו אקו"ם ימצא את הדרך הנכונה ביותר והמיטיבה ביותר לסייע לאמנים שבאמת צריכים סיוע, במיוחד כאשר הוא חורט על דגלו את הכוונה "לתמוך ולעודד את היצירה".
עוד בתרבות: כתב הארץ בז לדתיים ולא מסתיר את זה
12 שנים של עבדות לא מרחם על הצופה
מראש מסייגת אקו"ם את הענקת הפרסים תחת הכותרת "זוכים בתחום המוזיקה הפופולארית", לעומת הזוכים בתחום המוזיקה הקונצרטית והספרות. בתוך ז'אנר "המוזיקה הפופולארית" אפשר גם למצוא את תחום הזמר החסידי. יש גם פרס עבור יצירה לילדים ורק השנה נוסף פרס בתחום הג'אז. וזהו. אלו כל המאפיינים הראויים לפרסים על פי הארגון שאמור לשמור על כל תחומי היצירה הישראלית. מן הסתם יש עוד הרבה מאוד גוונים בספקטרום המוזיקה הישראלית, בין הפופולארי בקיצוניות אחת לבין הקונצרטי בקיצוניות השניה. האם ניתן להסיק מזה שממילא מה שלא מגיע לגלגל"צ לא ראוי לעידוד האגודה השומרת על זכויות היוצרים בישראל?
רוב הזוכים שנבחרו השנה על ידי הועדה המכובדת שכוללת את תלמה אליגון - רוז, אביב גפן, סגיב כהן, פיטר רוט ויורם רותם ראויים ביותר, ועדיין, אפשר היה להתאמץ עוד קצת ולבחור אמנים שאולי לא מצליחים להשתחל לפלייליסט, אבל לחלוטין מהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, שלא נאמר מפתחים, מאתגרים ומותחים אותה מעבר לפופ הבנאלי ואף מעבר לגבולות ארצנו, על חשבון עידן רייכל, הדג נחש אחינועם ניני ואביתר בנאי.
כי עם כל הכבוד לרייכל, ניני, הדג נחש ובנאי, ויש כבוד, מותר היה לדלג עליהם כשמדובר בפרסים שנועדו לעודד את היצירה המקומית. כי עם כל הכבוד הקיים, 15,000 השקלים שיקבל רייכל לא ידגדגו לו את הקיסריה.
את רייכל, שמדי שנה מופיע בגאון ברשימת עשרת האמנים המרוויחים בארץ, לא צריך לעודד, הוא כנראה ימשיך להוביל את טבלת המוזיקאים המרוויחים בישראל גם בשנים הבאות (יתכן שבצדק, מאמר זה לא עוסק בכישרונו המופלג של רייכל כי אם בבחירות האגודה). בנאי, שכל אלבום חדש שלו ילווה בבאזז ענק, שכל העיתונים הגדולים ירדפו אחריו עבור כתבות שער, שממילא יזכה להשמעות אין ספור ברדיו ובביקורות בכל אתר ובלוג ברשת, כבר מקבל יופי של תמיכה פרו-בונו מהתקשורת. כמו רייכל, גם הוא יסתדר בלי עידוד היצירה של אקו"ם.
מילא אם היה מדובר בתופעה חד פעמית, אבל מדי שנה משתחלים לרשימת הזכאים לפרס "עידוד היצירה" לפחות שלושה אמנים מהמצליחים בארץ, בין אם מדובר באמנים ותיקים ש"פרס עידוד היצירה" מבזה את הדיסקוגרפיה המכובדת שלהם ממילא, ובין אם מדובר בהצלחות מטאוריות שכבשו את מצעדי ההשמעות של אותה שנה ולתת להם כל פרס לעידוד היצירה הוא עלבון לאינטליגנציה, שלא נדבר על עלבון לכל אותם אמנים מוכשרים שהיצירה הבאה שלהם תלויה בעידוד שכזה, והם נאלצים למצוא את העידוד הזה אצל הקהל מאחר והגוף שאמור לעודד אותם מעודד את המעודדים מהרדיו.
צעד אחד אחורה לשנת 2012: אקו"ם מעניקה את פרס שיר השנה ל"את" שכתב והלחין עמיר בניון וביצע ישי לוי. ישי לוי הגיע באותה שנה למקום ה-13 ברשימת האמנים המושמעים ביותר על פי "מדיה פורסט", בניון לקח את המקום ה-12. עוד פרט מידע זניח, לוי הרוויח 9 מיליון ש"ח בשנת 2011, פי 900 מסכום הפרס הכספי שקיבל מאקו"ם, או כעשירית האחוז מרווחיו. אותה עשירית אחוז היא היא, כנראה, שתעודד את יצירתו הבאה.
ניחא, מדובר אולי, בטח שעל פי הועדה השופטת, בשיר יוצא דופן באיכותו. אבל זה לא הכל – דודו אהרון לקח את פרס מלחין השנה והוא מככב במקום השישי ברשימת האמנים המושמעים ביותר של 2012. אהרון מרוויח כפול מסכום הזכייה שקיבל מאקו"ם הנדיבה בחתונה אחת. הוא גם תפס את המקום השני ברשימת האמנים המרוויחים ביותר של 2011 עם הכנסות של 11.5 מיליון ש"ח, אם להתפס ל"קטנות".
על פי נימוקי השופטים: "דודו ניחן ביכולת המולדת לייצר 'המנונים', לחנים קליטים בצורה יוצאת דופן, ומתאימים בצורה מושלמת למילים שלו, שהופכות לכלי נגינה של ממש בתוך הלחן. היכולת לייצר להיטי פופ קליטים ומלודיים היא נדירה מאוד, ומבוקשת ביותר, ואין לראות בה דבר של מה בכך. לחניו של דודו יכולים להצליח באותה הצורה בעולמות הפופ בכל מקום בעולם". נימוק השופטים מדבר בעד עצמו. אקו"ם מחפשת המנונים. הקשר בין עידוד היצירה להמנונים, יסכים כל בר דעת, אינו קיים כלל, אלא רק בהגיון ההזוי של קברניטי אקו"ם.
וזה עוד לא הכל. באותה שנה, שלמה ארצי, שמככב מדי שנה ברשימת האמנים המושמעים ביותר ברדיו הישראלי, חלק עם אהרון את אותו הפרס. כנראה שהיה קשה מדי להכריע בין שניהם. רק כדי להבהיר את הנקודה – ארצי היה האמן המושמע ביותר באותה שנה עם שני שירים בעשירייה הראשונה של השירים המושמעים ביותר ברדיו הישראלי, מקום ראשון ברשימת המלחינים וברשימת המבצעים ושני ברשימת המחברים המושמעים של 2012. רק ארצי, מלך ההשמעות הבלתי מעורער, צריך שאקו"ם תעודד את יצירתו. אותו ארצי, אגב, נבחר גם למלחין השנה 2008. אפשר להניח שהכספים שקיבל עבור עידוד יצירתו באותה שנה אזלו ונכון היה להעניק לו ארבע שנים מאוחר יותר עוד כמה אלפי שקלים, רק שלא יפסיק ליצור, חלילה.
2011. נתן גושן לוקח את פרס מלחין השנה. שירו "עוד" מככב במקום הראשון ברשימת ההשמעות של תשע"א. יהודה פוליקר (שוב, כבוד, מלא כבוד), קיבל בשנת 2011 פרס מפעל חיים ראוי ביותר, זהו פרס שמכבד את יצירתו הענפה ואת תרומתו האדירה לתרבות הישראלית. אך זכייתו של פוליקר בפרס למלחין השנה 2010, אותה שנה בה הגיע למקום הרביעי ברשימת המבצעים המושמעים של אותה השנה, חסרת כל היגיון, אלא אם פשוט מדובר בפרס חביב השופטים ולא בפרס לעידוד יצירתו. באותה שנה יוסי גיספן קיבל את פרס מחבר השנה, בעוד "מי שמאמין" שכתב לאייל גולן הגיע למקום התשיעי ברשימת השירים המושמעים של אותה השנה ברדיו.
לגבי שיר השנה 2010 התלבטה הוועדה השופטת מאוד. "היה לנו קשה להחליט בין "אורות" ו"מחוזקים לעולם", שני הלהיטים המצטיינים מתוך האלבום", מנמקים חברי הוועדה חיים אוליאל, דניאל סלומון, גל אוחובסקי, יואב יצחק ועופר מאירי, "ובסופו של דבר החלטנו להעניק את הפרס ל'אורות'. שיר נהדר".
אכן, שיר נהדר. אותו שיר גם הגיע למקום הרביעי במצעד ההשמעות של אותה השנה על פי "מדיה פורסט", מקום שלישי לפי מצעדה של אקו"ם. "מחוזקים לעולם", מושא ההתלבטות של השופטים, היה השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בשנת 2010 על פי "מדיה פורסט", מקום שלישי על פי אקו"ם.
בשנת 2009 זכה אביתר בנאי בפרס מלחין השנה. באותה שנה זכה עידן רייכל בפרס שיר השנה, עבור "חלומות של אחרים". ארבע שנים עברו מאז, ואקו"ם החליטה ששני היוצרים קשיי היום לא עודדו מספיק, כנראה.
נחזור לימינו אנו. רייכל מקבל פרס עידוד היצירה. רייכל מככב הן במקום הרביעי במצעד ההשמעות השנתי עם "עכשיו קרוב", הן במקום השמיני עם "בלילה". ממונו של רייכל מפאר את רשימת האמנים המרוויחים ביותר של מגזין "פורבס ישראל" עם הכנסות של כשמונה מיליון שקלים בשנת 2011 בלבד. 15,000 השקלים שיקבל רייכל במתנה מאקו"ם יכלו להועיל הרבה הרבה יותר גם אם היו מחלקים אותם ל-15 פרסים של אלף שקלים בלבד ל-15 אמנים שלא מרוויחים שמונה מיליון שקלים בשנה אחת.
להלן מספר יוצרים ישראלים, מוכשרים וראויים לפרס זה, שלא מרוויחים שמונה מיליון שקלים בשנה. גם לא עשירית מזה. את הקבלות להיותם ראויים לפרס קיבלו היוצרים הבאים מעשרות מבקרי מוזיקה בשנה החולפת, חותם איכות מעט קצת ראוי יותר מרשימת ההשמעות של גלגלצ.
אביב נוימן הביא קול חדש ומרתק למוזיקה הישראלית במסע המדברי "דוד" שחולש על חומות ירושלים ועד חולות הנגב, עם לב פתוח וחף ממניירות, נשמה ישראלית יוצרת שמוגשת על מגש בלתי מתפשר של כנות מרשימה. נוימן חבר אקו"ם. נוימן מימן את יצירתו בעצמו.
תרומה יפה לשימור התרבות הישראלית אפשר למצוא באלבום הבכורה של דניאל רביצקי, רובו מורכב משירי משוררים, אושיות תרבות בלתי מעורערות ונכסי צאן ברזל, כזלדה, יונה וולך, חנוך לוין, נתן אלתרמן ותרצה אתר. מפעל חשוב לכל הדעות, לא מספיק עבור אקו"ם.
סיסטם עאלי היא להקה יוצאת דופן. היא מורכבת מעשרה חברים, יהודים וערבים, מקרבת לבבות, לא מתביישת למחות ברעש, מערבבת סגנונות מוזיקליים ושפות וללא ספק תרמה השנה ליצירה הישראלית המקורית באופן נועז אך מיינסטרימי וקליט כאחת. סיסטם עאלי חברה באקו"ם. סיסטם עאלי מימנה את אלבום הבכורה שלה בכוחות עצמה ובעזרת הקהל באמצעות אתר "הדסטארט".
אלבומו החדש של אביב גדג', "ילדים של מהגרים" העפיל לפסגות רוב מצעדי השנה של המבקרים הנחשבים בארץ, אבל לא דגדג את רשימת ההשמעות של גלגלצ ונותר מחוסר פרס. ארז לב ארי ופטריק סבג הפליאו ב"העץ הבודד", יצירה מרשימה למהדרין שזכתה לאין ספור שבחים. לא גלגלצ, לא פרס אקו"ם.
שי נובלמן הגיש בקשה לתמיכה באלבום "יומי הוא חלום", שנבחר לאלבום השנה על ידי חמישה מבקרי מוזיקה. נובלמן לא ראה שקל.
יהוא ירון נחשב לאחד מהאמנים הפוריים, העסוקים והמעניינים של השנים האחרונות. רק בשנה האחרונה הוא הפיק אלבומים לאישתו מירב שחם, לרן שחר ולכלבי רוח, להקה שגם היא יותר מראויה לקבל את עידוד ותמיכת אקו"ם עבור אלבום בכורה מבריק (שוב על פי דעת המבקרים, לא על פי דעת גלגלצ). ירון השתתף וניגן בשנה החולפת בעוד אין ספור פרוייקטים נהדרים. את אלבומו השני "אמן השכנוע העצמי", שקטף את תואר אלבום השנה של כותב מאמר זה וגרף ים של שבחים מעל פני כל עיתון, אתר ובלוג, מימן ירון בעזרת מימון המונים.
קל יהיה לטעון כי חלק מהיוצרים הנ"ל כלל לא הגישו מועמדות לפרסי השנה של אקו"ם, ועל כן אין הם ראויים לפרס. זה יהיה כמובן תירוץ בורח מאחריות, כי כשמדובר בסכומי חלוקה מוגבלים מאוד ומאות יוצרים חדשים בשנה, אולי גם כדאי לשנות את הדרך בה אקו"ם בוחרת לחלק את פיסות העוגה שלה.
שלא ישתמע אחרת, כולנו צריכים את אקו"ם. בימים מפחידים כאלה בהם "קשת" ו"רשת", שתיים ממפלצות התקשורת תאבות הבצע הגדולות בארץ, מתנגדות לקיומה של תל"י, שאחראית לשמירת זכויותיהם של הבמאים והתסריטאים בישראל, יש לחשוש לקיומו, לתמוך ולשמור על כל גוף כמו אקו"ם, שמטרתו להגן על היוצרים בישראל, בכל תחום שהוא. יחד עם זאת, אם אתם כבר עושים משהו טוב, לכו על זה עד הסוף. לתת לרייכל 15,000 ש"ח זה כמו להתפרץ לדלת פתוחה. רייכל כבר מעודד מספיק על ידי הקהל שילך איתו באש ובמים. גוף כמו אקו"ם צריך לעודד אמנים שהקהל מכיר פחות טוב, לעודד את הפוטנציאל שקיים באומנים רבים, שגלגלצ, יהיו סיבותיה אשר יהיו, מתעלמת מהם.
אקו"ם מתגאה כי רק בשנה החולפת התקבלו לשורותיה 530 יוצרים חדשים - פזמונאים, מלחינים, מעבדים, משוררים וסופרים. רק 15 פרסים ניתנים עבור עידוד היצירה הפופולארית. אמנם שמות כמו רייכל, ארצי ואהרון מגיעים עם אבק כוכבים שמעניק מזוהרו לטקס. אך מן הראוי שהארגון יוותר על הזוהר והיוקרה של הטקס באמצעות נתינת פרסים ליוצרים מצליחים ממילא ויעניק את הפרסים הכספיים למי שבאמת צריך אותם. פתרון נוסף – תנו פסלונים למי שבא לכם, תנו לארצי את פסלון מלחין השנה מדי שנה, תנו את פרס שיר השנה לשיר המושמע ביותר באותה שנה ממילא. אבל את הכספים שאתם מחלקים תנו למי שבאמת צריך אותם. וותרו על הזוהר, תשמרו על הכבוד.
טקס פרסי אקו"ם מתקיים מזה 58 שנים ומדי שנה זוכים בו יוצרים מכל קצוות הקשת המוזיקלית. הפרסים לעידוד היצירה ניתנים ליוצרים שהגישו את מועמדותם לפרס ובדרך כלל מדובר ביוצרים בראשית דרכם. יתר הפרסים המוענקים הינם על הישגי השנה.
פרס אקו"ם הוא אמירת תודה והוקרה ליוצר ופועלו במהלך השנה החולפת מעבר להיותו פרס כספי. הפרסים ניתנים על ידי וועדת שיפוט שמורכבת ברובה מיוצרים המייצגים את גווני היצירה ולכן ניתנים לא פעם דווקא ליוצרים שלא מובילים את ההשמעות ברדיו או את המיינסטרים המוזיקלי.
אקו"ם מעניקה פרסים מדי שנה ליוצרים מתחומי יצירה שונים ומגוונים – ג'אז, קונצרטי, פופ, מוסיקה חסידית, יצירה לילדים, ספרות ופרסים מיוחדים על תרומה ליצירה ולתרבות בישראל.
כבר למעלה משלוש שנים מעמידה אקו"ם לרשות חבריה את קרן הטיפוח, המסייעת ליוצרים בפרויקטים שונים כמו הוצאת אלבום, ספר, הפקת מופע ועוד. הקרן מעניקה תמיכות בגובה אלפי שקלים ליוצרים מדי שנה.
פרס אקו"ם מוענק על הישגים בולטים במהלך השנה ובתרבות הישראלית בכלל. הפרס הוא ציון דרך חשוב בחייו של היוצר ואינו בא לענות על צורך כלכלי נקודתי. בכלל אנו מוצאים שלא ראוי לעסוק בכיסו הפרטי של אדם בפומבי ובטח לא לקבוע מי נזקק ומי לא.
אנו נמשיך לעסוק בעיקר, שהוא עידוד והוקרת היוצרים של כולנו ומאחלים ברכות לזוכים.
עוד בתרבות: שיר פרידה משולמית אלוני
אורלי וגיא: לא נופיע על אותה במה עם אייל גולן
טיילור סוויפט עושה בושות בגראמי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם