מעשן, שותה ומוחה: ראיון עם גדי וילצ'רסקי
הוא נולד במחאה החברתית כבדיחה בערוץ 1, שגשג בהפגנות ביזאר מול הבית של יאיר לפיד ולמען מרגול, והפך מהר מאוד לתופעת יוטיוב והיסטריית פייסבוק. קבלו את הסטנדאפיסט גדי וילצ'רסקי, שיוציא לפועל רעיון רק אם הוא מטומטם
יאיר לפיד, למה אתה משחק אותה סחי? רק בנאדם שדפק מספיק באנגים, יכול בוקר אחד להגיד "וואלה, ס'אוחתוק אולפן שישי, אני הולך להיות שר האוצר'". (גדי וילצ'רסקי בהפגנה מול ביתו של שר האוצר, ספטמבר 2013).עוד בתרבות:
מי הכוכבת שנתנה טיפ של אלף דולר לשליח פיצה?
היפה והחנון: אבולוציה בהילוך אחורי
הישמרו לכם מפני מאיה בוסקילה
יאיר לפיד, תכיר: גדי וילצ'רסקי. הקומיקאי והמגפון, נביא הסטלנים, מנהיג "המאהל החיפאי" והאיש שתפר 120 אלף צפיות על הגב שלך. והמונה דופק. ההפגנה ההיא, מול ביתו של שר האוצר, זמן קצר אחרי שהשר הכחיש שלקח לריאות, הגיעה לעמוד היוטיוב של וילצ'רסקי והקפיצה אותו מדרגת קוריוז למעמד תופעה. "לפיד אמר 'לא עישנתי' והתקשורת אמרה 'בסדר, נגמר'. לא, לא נגמור עם זה" אומר וילצ'רסקי. "אז הלכנו לבנאדם הביתה ואמרנו לו בפרצוף שהוא משקר. זה לא שעישנת רק עם אשתך בחדרי חדרים. דפקת באנגים עם אנשים, בנאדם, על מה אתה מדבר? אם בתור שר שיקרת על דבר כל כך מטופש, כנראה שלא תהיה לך בעיה לשקר גם בדברים אחרים".
רגע, גדי, לפני הכל, בוא ננקה את השולחן: אתה בכלל דמות שהמציא הקומיקאי עידן מור. לאן הוא נעלם?
"אין לי ממש כוח אליו בזמן האחרון, אז העלמתי אותו".
נעלם-נעלם, אבל גדי וילצ'רסקי כאן, חמוש בבנק מטרות. יאיר לפיד היה רק אחד מבני המזל שזכו לביקור בית. לפניו ואחריו ביקר וילצ'רסקי, חמוש במגפון, במחאת האוהלים, בהפגנת תמיכה במרגול ("למה לא עוצרים את הסולן של היי-פייב? גזענות"); עם המעריצים של אייל גולן ("רודפים אותו כי הוא תימני") ; מול שגרירויות מצרים ("תחזירו את הפירמידות"), טורקיה ויוון (עם טענות מגוונות נגד חנוכה); ומתחת ללשכה של יונה יהב, ראש עיריית חיפה, מכורתו של וילצ'רסקי: שם הוא מקפיד תמיד על מדים וגלימה, שילוט תואם ודרישה מרכזית, חד-משמעית ומהדהדת: "חיפה לחיפאים".
"הרוב ספונטני", הוא מסביר את ההפגנות. "אני יכול לגלות לך שברוב ההפגנות אני לא ממש צלול. יש הרבה הפגנות שאני שתוי בהן. ההפגנה שהייתי הכי שיכור בה היא ההפגנה מול שגרירות יוון. הייתי שיכור מת. פירקנו בקבוק אוזו, שברנו צלחות. יש הפגנות שאני עושה בהן סמים, וזה מצחיק אותי כי אנשים אומרים לי 'מה, אתה עושה סמים? חשבנו שאתה רק שותה'. אבל אלכוהול הוא הסם הכי מסוכן. ההשפעה שלו קטלנית, הוא מוציא ממני אגרסיות".
לא תמיד זה נגמר בטוב. בהפגנה נגד חולדאי עצרו אותך ובילית לילה במעצר.
"כן, כל מי שהיה לו מגפון נעצר יחד עם המגפון. השוטרים מכירים אותי. מדי פעם הם עוצרים אותי לחיפוש אבל אני לא מרגיש כאילו רודפים אותי, באמת. אני חושב שהשוטרים בעצמם הם קודם כל בני אדם, כמונו. רובם פשוט צריכים את השכטה שלהם בסוף היום".
אם עד עכשיו לא שמעתם על גדי וילצ'רסקי, אז ברוכים הבאים לארץ, גשו לקבל סל קליטה. הקטע ההוא, במחאת קיץ 2011, כשכתב ערוץ 1 זיהה בטעות את הקומיקאי כאחד מאנשי המחאה החברתית וראיין אותו ארוכות בזמן שווילצ'רסקי עשה סטנדאפ בשידור, הוכתר כפריצה הרשמית. אחר כך הגיעו עוד ראיונות לכתבי שטח שאכלו את הקטע, עוד הפגנות, עמוד יוטיוב שזכה למיליוני צפיות, דף פייסבוק (100 אלף חברים) שוקק ומשעשע, ג'וב בערוץ הספורט וכמובן, איך לא, הופעות (הקרובה ב-8.3 ב "גנקי"). וילצ'רסקי צמח מהרשתות ובנה את עצמו צפייה אחר צפייה. התקשורת עמדה בצד, בדרך כלל אכלה פדיחה, לפעמים צחקה איתו על עצמה. הקומיקאי, ירצה או לא, הגיע לפיק. "אני לא יודע מה זה שיא", הוא מרגיע. "אני יודע שיש הופעות והקהל מגיע. לא יודע מה יהיה בעוד חודשיים. אני לא חושב על זה. אני בא ומופיע".
הפכת למטאור. מכירים אותך.
"אלה דברים חיצוניים. אני באמת אומר לך, ולא ממקום של צניעות. הדברים שקורים לי הם חיצוניים, לא פנימיים. אני מרגיש שהמון אנשים מכירים אותי, אבל אם זה היה קורה לפני עשור כנראה הייתי נכנס לאיזה אגו טריפ ומשתגע. עברתי כמה שנים והגעתי מראש משוגע, אז מבחינתי כל מה שקורה עכשיו הוא חיצוני. באותה מידה זה יכול להיגמר מחר".
מאיפה בא הקטע שלך עם המחאה החברתית?
"מאסיד. לפני המחאה הייתי בטיול ארוך במזרח ואסיד פתח לי את הראש לכל מיני כיוונים. מי אני, מה אני צריך לעשות בחיים. כשחזרתי לארץ וראיתי את המחאה מתחילה אמרתי: העם צריך אותי. יצאתי לרוטשילד, במקרה היה שם כתב של ערוץ 1, הוא ראיין אותי ואנשים התחילו להכיר אותי בתור המנהיג של המאבק. למאבק יש אלף ואחת צורות. אני התחלתי לטפל בדברים שנראו לי חשובים".
למשל?
"להילחם בניתוחים להקטנת חזה, בשגרירות טורקיה, שגרירות מצרים, שגרירות יוון, המעצר של מרגלית צנעני. דברים באמת חשובים. דברים שאומרים לך ?בואנ'ה, זה דפוק. צריך לעשות משהו'. אני נכנס בעיקר במקומות שאם אני לא אעשה את הדברים האלה, אף אחד לא יעשה".
גם ראשי המחאה לא קלטו את הקטע.
"מי זה ראש המחאה? היו בחירות? מי בחר אותו להיות ראש המחאה? המחאה היא חברתית, אז גם אתה יכול להחליט שאתה מנהיג. אני חושב שהדאחקה עזרה מאוד למחאה. אנחנו צריכים לזכור שהרצינות היא מכשול בפני בני אדם. חלק מהשפיות היא לשמור על צחוק. אני באתי להביא אור. לאור יש הרבה צורות ובדרך כלל זה צחוק".
כשזה התחיל, אז ברוטשילד, בחסות דף המסרים של דפני ליף, וילצ'רסקי צעק המון דברים וברובם הופיעה העיר חיפה. הטענה העיקרית: חיפה שייכת לחיפאים, תושבי הקריות פולשים, דרושים סדר והפרדה. כל האג' נדה הזו התנקזה לכדי טענה אחת, מזוקקת, שהספיקה להתנחל בסלנג הישראלי.
"נחנקנו כבר, נחנקנו", הוא מתלונן בכל פעם. הוא מתלונן והישראלים צוחקים. "אבל זה קרה במקרה", הוא מסביר את ה"נחנקנו". " יש איזה קטע שלי ממש בהתחלה, כשהפגנתי נגד יונה יהב. שתי דקות בכיתי על יונה יהב, על המצב בחיפה, ואמרתי שבגלל המחירים של הסנדוויץ'- בר בעיר אנחנו נאלצים שלושה חברים לחלוק ג' בטה אחת ו' נחנקנו כבר יונה, נחנקנו'. לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות אבל הקהל עף על זה. לאן שלא הלכתי צעקו לי ?נחנקנו, נחנקנו'. משם זה תפס".
מה יש לך נגד הקריות? אני למדתי בקריית שמואל, מקום נחמד. זה אפילו נחשב לחלק מחיפה.
"כן, אני מכיר את המיתוס הזה, את הנוכלות המוניציפלית של לספח את קריית שמואל לקריית חיים. שמע, זו מלכודת. אתה מכניס כתובת בחיפה והוא שם אותך בקריות. הווייז מזהה את קריית חיים כחיפה, וזה לא לעניין".
איך אתה עם התל-אביבים?
"מה זה בדיוק תל-אביבים?".
החצים, איך לא, הופנו לצ'יף יונה יהב. וילצ'רסקי שיגע את ראש העיר, וכאילו לא הספיק ליהב החיקוי המעליב והמוצלח ב"ארץ נהדרת", הוא נאלץ להשיב לטענות של קומיקאי שמתלונן מתחת לחלונו על פלישת תושבי הקריות לעיר. בסוף, ניחשתם נכון, זה נגמר בפגישה. "יונה יהב אוהב אותי. הוא יודע שזו עיר בעייתית מבחינת הערנות שלה. שמע, אני שמתי על המפה את המאבק של חיפה נגד הקריות. יונה יהב הבין שכדאי לו לשתף פעולה עם הדאחקה. בסופו של דבר הוא הזמין אותי ללשכה שלו לראיון. שאלתי אותו איך הוא יגיב אם הבת שלו תביא קרייתי הביתה".
"אני שונא את הפיצוציות כי כולם שם צבועים. 11 בלילה, אתה נכנס לפיצוציה ומבקש מהמוכר, 'תביא לי בירה'. המוכר אומר לך, 'מה? אחרי 11 בלילה? אתה דפוק? זה נגד החוק, אתה רוצה שיסגרו לי את העסק?' אתה אומר לו 'בסדר, תירגע, תביא לי באנג, חגיגת ונייס גאי'. הוא אומר לך 'טוב, זה חוקי'". (גדי וילצ'רסקי, סטנדאפ, 2013).
חיפה לחיפאים, אבל הבחור גר בכלל בפלורנטין. "ברוך הבא לארמון שלי, תעשה סיבוב", הוא פותח את הדלת לדירת הגג המרווחת, טרי ורענן בשעת צהריים מתקדמת. הגג של וילצ'רסקי - בדיוק כמו שאתם מדמיינים אותו: בריכה ביתית, אקססוריז, ספות בשפע ובירות. בחלק השני, מיטה זוגית שגריל של רכב אמריקני מפורק מוצמד אליה, ואפילו שירותים צמודים. למטה, באחד הרחובות, חונה הפיאט אונו הנצחית. "חיפה לחיפאים", מכריזה גם היא.
אז מנהיג המחאה החיפאית מנהל את העניינים מתל אביב הדחוסה? חור בעלילה.
"סופרמן נולד בקריפטון, סבבה?", הוא מסביר, "זה לא מפריע לו להציל את כדור הארץ. אצלי זה אותו דבר. הקריפטון שלי הוא חיפה. הקריפטונייט הוא הקרייתים, לקס לות'ור הוא יונה יהב. אומר לך בתכלס. זה גם ההסבר שלי לגבי הבגדים. אתה יודע, אנשים שואלים אותי על הבגדים שלי. אף אחד לא בא לספיידרמן ואומר לו, 'למה אתה לא מחליף בגדים?' אף אחד לא בא לסופרמן ושואל אותו על הבגדים. אלה הבגדים שלו בתור גיבור על. אותו הדבר אני. למה סופרמן צריך את הגלימה שלו? זה סתם בשביל ההרגשה. הרי הוא יכול לעוף בלי הגלימה, היא לא נותנת לו כוח, אבל וואלה, בא לו טוב שיש לו גלימה עליו".
יש כמה סטים?
"מכנס אדום, חולצת 'חיפה לחיפאים', נעלי גדי, משקפיים וגלימה למצבי קרב. מול הבית של יאיר לפיד זה מצב קרב. או כשאני דלוק במסיבות. כשאני דלוק אני גם שם עליי את הגלימה. הרבה אנשים חושבים שזה כי אני אוהד הפועל. אני לא, אני אוהד בית"ר".
לא מאמין לך.
"גידלו אותי אוהדי בית"ר ירושלים. זה סיפור מוזר. כל המשפחה שלי ירושלמים, ובגיל שלוש תפסו אותי חזק, נתנו לי שתי סטירות, שמו לי חולצה של אוחנה ולקחו אותי לימק"א. לא היו לי יותר מדי אפשרויות. בבית הספר הייתי ילד מוזר. בזמן שכולם היו אוהדי חיפה והקבוצה הייתה אז אימפריה כבדה, אני הייתי מסתובב עם חולצה של בית"ר ירושלים בבית ספר. חולצה של רונן חרזי מהאליפות של93'".
אז תגיד, מה סדר היום של גדי?
"גדי קם בצהריים וחוזר לישון. אחר כך הוא קם שוב, עושה קפה, יושב בגג וחושב על דרכים להציל את העולם, להביא אור לעולם. אני מחלק את הרעיונות שבאים לי לראש לשניים: רעיונות מטומטמים שאם הם עולים לי לראש אני מגלגל אותם ובסוף מבטל אותם, ורעיונות ממשמ מ ש-מ מ ש מטומטמים. כשאלה באים אני יוצא לרחוב ומבצע אותם".
אחד המרכזיים שבהם הוא הלגליזציה של סמים קלים. וילצ'רסקי מדבר על הכל, כלומר על הכל, ואולי זו אחת הסיבות לכך שהקהל הצעיר מצא אצלו אלמנטים אותנטיים. הם אוהבים את הישירות שלו, בזמן שסטנדאפיסטים אחרים משתדלים להצניע עניינים מסוימים מאחורי הקלעים ובפרונט לדבר על גברים בכדורגל, נשים בקניון. כשהנושא עולה, וילצ'רסקי תופס רצינות. "זה הכל פארסה אחת גדולה. זה קשקוש. לקרוא למריחואנה סם, להכניס אותו לפקודת הסמים המסוכנים - זה לא נתפס. יעל גרמן, שעומדת בקודקוד, לא מבינה כלום, שום דבר, בנושא".
פייגלין מבין?
"הנה, פייגלין הוא דוגמה טובה. אנחנו צריכים לדבר על ימין או שמאל? לא, אנחנו מדברים על היגיון, ובגלל זה פייגלין הצטרף למאבק. הוא הבין שלא יכול להיות שאנשים ייעצרו על החזקת מריחואנה. לא יכול להיות. אני מרגיש שלראשונה מזה הרבה זמן יש מאבק אמיתי. זה כבר לא ה'יאללה, תנו לעשות שאכטה'. יש תמיכה של חברי כנסת, פייגלין ותמר זנדברג. הבעיה היא שמדובר פה בטייקוני-על שיש להם לוביסטים בכנסת, והם מתנגדים ללגליזציה. תחשוב: מה יקרה אם מריחואנה תהיה מחר חוקית ואנשים ישתמשו במריחואנה במקום במשככי כאבים? החברות יפסידו המון כסף. לא יתנו לזה לקרות".
אבל אתה מדבר על זה גם בלי קשר למאבק.
"נכון, אני הסטנדאפיסט היחיד בארץ שמדבר על הניסיונות שלו עם סמים. אני יודע שיש לזה מחיר 'תעשייתי'. אתה לא יכול להיות ב'צחוק מהעבודה' ולדבר על ההתנסויות שלך באסיד. לדברים האלה יש חוקים. אין מה לעשות. כשאתה רואה 'צחוק מהעבודה' אתה מקבל בכל פעם את אותם פאנצ'ים באיזושהי עטיפה. סטנדאפיסטים מפחדים לסכן את עצמם, לדבר על הרגשות שלהם או על ההשקפה הפוליטית שלהם. אני, בכל פעם שאני כותב פוסט, אני יודע שאני מאבד חלק מהאנשים. אבל אין מה לעשות, אני רוצה לדבר על האמת שלי, אחרת זה פשוט לא שווה. אני יודע שיש לזה מחיר. כמו שיש אנשים שעפים עליי כי אני מדבר פתוח, ככה יש אנשים ששונאים אותי. זה משהו מוזר נורא, קומיקאי שיש לו שונאים".
לא צריך להגזים, לווילצ'רסקי יש הרבה יותר אוהבים משונאים. ובכל זאת, הפתיחות הזאת, שמערבבת חומרים שבדרך כלל לא רואים אור ספוט במועדון דחוס, הביאה עליו גם הופעת אורח בחדשות ערוץ 2. לפני כשנתיים, במהלך מופע של וילצ'רסקי, קם אחד הצופים ומחה על מה
שנראה לו כפגיעה באלוהים. וילצ'רסקי לא נשאר חייב והעניק לצופה המתלונן את מיטב פניני הז'אנר, כולל עירוב הורים. הדרך לכתבת "כך נפגעתי מהקומיקאי" בערוץ 2 הייתה קצרה.
"סתם בנאדם אידיוט", וילצ'רסקי מנסח התנצלות. "אחר כך דיברו איתי אנשים שמכירים אותו וסיפרו לי שהוא בא לעשות פרובוקציה בהופעה שלי. הוא ראה ביוטיוב איך אני מדבר על אלוהים ובא להפריע לי בכוונה. בסדר".
יצאת עליו.
"בחדשות עשו משהו מניפולטיבי. הם לקחו את כל מה שהוא צילם וערכו את זה כדי שזה ייראה כאילו התנפלתי עליו סתם, בנאדם תמים בקהל. אני לא מצלם את ההופעות שלי אז לא היה לי מאיפה להביא את הסיפור האמיתי. זה גם לא מעניין אותי, כי מי שהיה שם יודע מה באמת קרה. אף בנאדם בהופעה שלי, לא משנה מה אני אומר, לא יעצור את ההופעה. הוא קם ואמר: 'אתה לא תדבר על אלוהים'. אמרתי לו, 'תגיד, לאיפה אתה חושב שהגעת, להופעה של אמנון יצחק? לא ראית את הקטעים שלי ביוטיוב? בשביל מה באת?' הוא בא כדי לפוצץ את ההופעה".
תקפו אותך פעם?
"בהפגנת תמיכה באייל גולן הגעתי וקפצו עליי מעריצים שלו, קרעו לי פוסטרים והתחילו לדחוף".
הגעת לתמוך?
"הגעתי להיות גדי. אייל גולן לא מעניין אותי בכלל. הפרשה הזאת היא דוגמה מעולה לאיך שאנחנו אוהבים להמליך מלך ובהזדמנות הראשונה לערוף לו את הראש או לתמוך בו לפני שהבנו מי נגד מי. אף אחד לא יודע מה היה שם וכולם קופצים. הכל היה מגוחך. גם התמיכה וגם ההתנפלות. עצבן אותי שאנשים באים לתמוך בו לפני שהם יודעים מה קרה. באתי ואמרתי שזה הכל קונספירציה של אשכנזים, שבתימן לא היו עושים לו כלום כי בתימן ילדה בת 12 כבר מביאה ילדים".
"ברבר שלי, קראתי את כל הסטטוסים המתלהמים עלייך, ואם את שואלת את עצמך למה כל כך הרבה אנשים נותנים לך ככה בראש, אני חושב שזה קשור לעובדה שזה הסיכוי היחיד שלהם לתת לך בראש". (גדי וילצ'רסקי במכתב לבר רפאלי, מבצע עמוד ענן, 2012).
הוא באמת חיפאי. "מרמת הדר, מעמד הביניים הקורס", מדייק וילצ'רסקי. בצבא שירת בנח"ל, גדוד 932, אפילו קורס מ"כים. אחרי הקורס התגלגל - הפועל הזה מופיע בביוגרפיה שוב ושוב - להיאחזות נח"ל ביריחו. "היה מצחיק. חיילים אצלנו היו נדלקים בעמדות. היו לנו גם כמה חיילים ספציפיים, שכשהיינו רואים רכב של משטרה צבאית מתקרב אלינו היינו מחביאים אותם בבונקר. ידענו שהם לא יעברו את הבדיקה".
אחר כך חברון, על כל המשתמע, והנה הגענו לתהליך המדיני. גם הוא מעצבן את גדי. למה? בפשטות, בגלל ג'ון קרי. "הוא מדלג הרבה, טס הרבה ויש לו שיער מלא. זה מרגיז אותי. תמיד לכל המתווכים האלה יש שיער טוב, שופע בהגזמה".
אחרי הצבא נסע לחו"ל. "בלילה אחרי שהשתחררתי מהצבא כבר הייתי בקופישופ באמסטרדם. משם לארה"ב. עבדתי במכירת תמונות, הסתבכתי וישבתי בכלא. בסוף גורשתי ומשם המשכתי לתאילנד, קצת פה, קצת שם. חזרתי לארץ ולפני שהתחלתי בסטנדאפ עבדתי במשלוחים כמה שנים. זו אחת העבודות ששרטו אותי, להיות שליח בחיפה. בסוף הבנתי שאני צריך להופיע. ואז הגיע המחאה".
מה עוד אנחנו לא יודעים על גדי?
"אני אוהב סרטים מצוירים ו'לונדון את קירשנבאום'".
אגב טלוויזיה, בתקופה האחרונה וילצ'רסקי הוא גם הפנים של ערוץ הספורט. הוא משוטט במגרשים, בין הקבוצות, מנסה לגייס קהל להפועל רעננה או לקבל מגוטמן תשובות לאומה דואגת ועטורת הפסדים. לרוב הוא לא מקבל. "ברגע שקיבלתי את ההצעה מערוץ הספורט היה לי ברור שאני עושה את זה, כי זה כיפי וקליל. זה מאוד אני. ערוץ הספורט היו הראשונים שאמרו לי 'בוא תהיה גדי בטלוויזיה', וזה ריגש אותי מאוד. קיבלתי בעבר כל מיני הצעות לכל מיני פינות ותוכניות, הציעו לי אפילו להנחות שעשועון בערוץ 2. כולם אמרו לי 'אתה מגניב, אבל אנחנו צריכים שתשנה את זה ואת זה'. עשו לי צנזורה. בערוץ הספורט אמרו לי 'תעשה מה שאתה רוצה'".
פריים-טיים?
"אני לא מחפש את הטלוויזיה. מאוד אשמח שיפנו אליי, אבל שייקחו אותי איך שאני. היום גם אין ממש משמעות אם זה בטלוויזיה או ביוטיוב. אם כל כך הרבה אנשים ראו אותי מול יאיר לפיד, מה זה משנה אם זה ביוטיוב או בטלוויזיה? כל עוד אני דמות שנתפסת כחצי-מחתרתית, נוח לי. אני לא חייב כלום לאף אחד. ברגע ששמים אותך בפריים-טיים זה יכול לבוא לא טוב להרבה אנשים, בקטע של 'למה אתם שמים דבר כזה בפריים-טיים'. אתה כאילו עומד פה למבחן מול קהל שלא פנית אליו. זה קהל שהוצנחת לתוכו. לכן אני נהנה מכל מה שקורה בשנה האחרונה, כי הקהל הגיע אליי ולא אני אליו".
משווים אותך לישראלי היפה של יובל סמו, או לבוראט. מסכים?
"זה רק מחמיא. שניהם מוכשרים מאוד אבל אלה ממש לא המקומות שאני הולך אליהם. אני מבין את הלינק. יש צורך אנושי להשוות כל דבר למשהו אחר, אז אני זורם עם זה. זה בסדר. לדעתי, הדבר שאני הכי דומה לו זה גדי. זו משבצת חדשה אז אנשים מחפשים למה זה דומה. ברגע שהם יתרגלו הם יבינו שזו משבצת בפני עצמה".
בינתיים , מלבד במועדונים ובערוץ הספורט, הוא מופיע ללא הרף בעמוד הפייסבוק ובערוץ היוטיוב שלו, ומדי פעם מצית מהומה קטנה, ככה בשביל ההרגשה. אחד הפוסטים - המכתב לבר רפאלי המצוטט לעיל - פורסם בזמן "עמוד ענן" ושבר שיאים אישיים. אחרי המכתב ההוא, מפגש בשר ודם היה רק עניין של זמן. לפני כחודש המוכתרת הישראלית הגיעה למופע של וילצ'רסקי, ככה, בלי הודעה מוקדמת. וילצ'רסקי לא התבלבל ורפאלי קיבלה בלייב את המכתב ההוא, הפעם בליווי קהל אוהד.
"הרבה זמן רציתי להקריא לה את המכתב שכתבתי לה ב' עמוד ענן'", הוא מספר. "הבנתי שהיא מגיעה עשר דקות לפני שהיא הגיעה, ופתאום עלה לי איזה טירוף לראש. חשבתי, בואנ'ה, אתה יודע, זה לא שהיא חברה של לאונרדו דיקפריו עכשיו. יש לה בן זוג ישראלי (בן הזוג החדש-ישן של רפאלי, עדי עזרא, א"ש) כוס אומו, מה יש לו שלי אין? איך שאני חושב על זה, הוא הגיע וחסם את הפיאט שלי עם הפורש שלו.
"היא יצאה מהאוטו וזה היה כמו הסצנות האלה מהסרטים עם החייזרים, כשהחללית נפתחת ויוצא אור לבן חזק, ומתוך האור הלבן החזק יוצאת דמות, ואני מסתכל, איזה דבר היא, איזו יפה. והוא בן הזוג של בר רפאלי איזה מטורף הבנאדם. הוא עזב את בר רפאלי, חזר לבר רפאלי, עזב, חזר. אתה קולט? אני מדבר איתך על בנאדם שקם בבוקר, ראה את בר רפאלי ישנה לידו, הסתכל עליה ואמר 'בסדר, נו'".
דיברתם?
"הוא היה בכמה הופעות שלי ולפי מה שהוא אומר הוא מתחפש לגדי בפורים. זה הכי קרוב שאני אגיע להיות בן זוג של בר רפאלי".
elkanashor@gmail.com
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם