"מצב האומה" הצליחה לחלץ מנתניהו קצת אהבה

הופעתו של ראש הממשלה בתוכנית הסאטירה ”מצב האומה“ היא הצלחה תדמיתית מסחררת, שנשענה על לא מעט בדיחות קרש, אך גם על כמה רגעים אמיתיים בהם הצליח ביבי לצאת מעצמו

יונתן אוריך | 24/3/2014 9:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במקביל לשידור הסופר-קלאסיקו, לא הרבה אחרי תפיסת ספינת הנשק קלוס-סי, רשמה לשכת רה"מ הישג נוסף, אולי לא פחות חשוב. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לתכנית הסאטירה "מצב האומה" וניסה להיות כל מה שהוא לא הוא: זורם, משוחרר, מאלתר. זה היה מצחיק, זה יצא אוהד, אבל נתניהו נשאר נתניהו עם בדיחות טפלות ודאחקות שנראה כי שינן ואין הוא מבין את הקשרן ודפיקות באגרופים על השולחן כשהוא נורא רוצה לצחוק (או נורא רוצה לנסות) והאיום האיראני. וגם שרה.



לשכת רה"מ לא יכלה לדרוש תשדיר תעמולה טוב יותר. רק חבל שאין בחירות, בינתיים. נתניהו ישב שם מול הפאנל השמאלני ודיקלם את ארגז המסרים הנהדר שלו. זה היה שחוק, הדינמיקה שלו עם ליאור שליין וגורי אלפי הייתה מינימאלית ומחיאות הכפיים היו מתוזמנות היטב. זו הייתה הצגה מתוכננת מראש, משני הצדדים, שמי שניצח בה הוא נתניהו, רק כי עצם הגעתו לתכנית סאטירה היא סוג של ניצחון על האפור.

התוכנית ששודרה אמש הייתה רחוקה מן האמת. נתניהו ניסה לרקוד על הרחבה, אך היה דומה יותר לטנק מרכבה סימן 4 שמנסה לחצות חבל דק בין שני בניינים. לא, הוא לא קורץ מהחומר הזה. אובמה, אותו הגדיר אמש ביבי כ"ידיד", יכול לעשות עבורו מחווה של רצון טוב וללמד אותו דבר או שניים על הופעה בתכניות דומות.

בשלוש הזדמנויות נתניהו יצא מתוך הטקסט המוכן מראש, מתוך עולמו המוגן, מתוך דפי המסרים. זה קרה בראשונה כששאלו אותו על רעייתו, שרה. ביבי הסתכל אז בעיני הצופים ודיבר על כך שרעייתו איננה נטל אלא "מקור הכוח שלי, האישה שאני אוהב". לא ראינו את נתניהו הרומנטיקן לפני כן, אך ראש הממשלה יצא לקרב בלימה על תדמיתה של אשתו. ”להיות ראש ממשלת ישראל זה התפקיד הכי קשה בעולם, אך קשה ממנו להיות אשת ראש ממשלת ישראל“, אמר נתניהו, שתיאר את ההתקפות שסופגת שרה בימים האחרונים ואת דרכה להתמודד איתן.

יחצ
מחזה כתוב מראש, פאנצ'ים מתוזמנים אוטומטית. נתניהו במצב האומה יחצ


רגע נוסף שבו נתניהו דיבר מלבו נרשם דווקא כשעסק ב“ישראל היום“, החינמון המזוהה איתו, על רקע הצעת החוק המבקשת לאסור את הדפסתו והפצתו בחינם, מאחוריה עומדים ח“כים משבע סיעות שונות. בהתייחס לכך רמז נתניהו כי ”מישהו מתגמל אותם“ ואמר כי אם בעבר היה בישראל עיתון אחד שקבע את סדר היום, ”ידיעות אחרונות“, אותו הגדיר כ“עיתון שהייתה לו מדינה“, הרי שכיום ישנם שני עיתונים שמשחקים באותה זירה - ”האחד תמיד נגד, השני יותר מאוזן“. לנתניהו היה קשה להסתיר את כעסו כשדיבר על ”ידיעות אחרונות“, אולי באופן בלתי מתוכנן, אך גם ביחס אליו, כמו במקרה של שרה, הוא לא היסס לעלות להתקפה.

הרגע האחרון, אולי החשוב מכל, נרשם כשנתניהו התייחס לסוגייה האיראנית. ”זה לא משהו שמתבדחים עליו“, אמר כמי ששכח לאיזו תוכנית הגיע - וניסה
שוב לקשור קשר ישיר בין איראן לבין צוררי העם היהודי לדורותיהם. הוא רמז, פעמיים, כי בכוונתו לתקוף במדינה - אם כי באצטלה של בדיחה והיסח הדעת. ”החיים קודמים לאיכות החיים“, הדגיש לקול דממה דקה שהשתרר באולפן, ”במשמרת שלי אני אדאג להמשך קיומה של מדינת היהודים“.

שליין, אלפי, גלילי ובנאי - ארבעת חברי הפאנל השמאלנים - לא עשו חייים קשים מדיי לנתניהו. הם שיחקו לידיו, במחזה שנראה כי נכתב מראש ותואם לפחות יותר מפעמיים, בפאנצ‘ים שכמו תוזמנו אוטומטית. הביקורת הובלעה בבדיחות שנותרו ללא מענה מצידו של נתניהו, שמשום מה התגלה כאדם שמעדיף להכות את השולחן באגרופים קמוצים במקום לשחרר צחוק בריא. לא, הוא לא ”נקרע מצחוק“ - גם לא הם. איך אפשר לצחוק כשהכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב? ובכלל, אולי שווה לשאול מה זה שווה לנו: אם היינו רוצים לדעת מה חושב ראש הממשלה, היינו נכנסים לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו. ”מצב האומה“ לא הצליחה להיות יותר מפלטפורמה נוחה למסרי לשכת ראש הממשלה. מול המשחק המותח בין ברצלונה לריאל מדריד, באולפני הרצליה נרשם ניצחון מצומצם של 1-0, במשחק די משעמם, בו אחד בשם נתניהו הצליח להבקיע שער אחד בעיניים טרוטות.

נקווה שזה לא ניצחון אחד יותר מדיי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק