היפה והחנון: המסע לגמר שאינו נגמר

מחזיקים מעמד? היפה והחנון מתקרבים אל קו הסיום תוך פקודות מצ'ואיסטיות מצד החנונים ודברי שירה מצד היפות ואפילו המלוליות, מי היה מאמין, צועדות רגוע ובטוח אל תוכנית הגמר. יכול להיות שמישהו באמת עבר פה שינוי, פרט לקהל שסבלנותו פקעה מזמן?

מרינה קיגל | 1/4/2014 11:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תכלס, מגיע לקארין. אחרי צרחות אימים סטייל "הציפורים" של היצ'קוק במטוס שמתברר שלא נוסע על פסי רכבת, היא ואלעד קיבלו כרטיס ישיר לגמר. שזה אומר בעצם – בזמן ששאר הזוגות מזיעים, רצים, שותים רקיאה (וודקה בולגרית), הם מבלים להם במשהו סטייל "ימית 2000". בקיצור, עושים כיף.

עוד בתרבות:
זבל טהור: אמנות מקטשופ, פסולת ויהלומים
המטבח של "מאסטר שף" מצחין מקומבינות
עלמה זהר מצלמת קליפ באייפון

אבל רגע, בואו נקדיש מספר דקות מסך לעידוד התיירות בבולגריה, מדינה קטנה (מוקפת אויבים?), שנתנה לחנונים והיפות להתנסות בסוגים שונים של
בגמר, מי היה מאמין. האחיות מלול
בגמר, מי היה מאמין. האחיות מלול יחצ
מסורת מקומית ואז ללכלך על זה מול המצלמה. בין אמרות השפר שנאספו: "לרקוד על כד היין?", "הם לא יודעים אנגלית!", "רק חסר פה ערסים!" והדובדבן שבמרק היוגורט הבולגרי – "כל הבולגרים – קמצנים!".

המשימות הפעם שוב כוללות קלסרים וידע כללי עבור היפות וכישורים פיקודיים עבור החנונים (בואי! מהר! רוצי! שתי!). עזבו רגע את התחושה שהשאלות חוברו ברגע אחרון (ונכתבו, כנראה, ע"י ידי נערת המים על הסט בכתב יד); עזבו גם את העובדה שההסברים של קרן כבר איבדו כל כיוון הגיוני ("ראיתי זקן, מנגן בחמת חלילים, מבקש פרוטה... כדין מאה... רקדתי איתו בסלסלה... בגילגוליאדה..."); עזבו את לין שיכולה בהחלט, כשתחזור ארצה, להצטרף למחלקת ההסברה הישראלית ("מה הוא מתחיל איתי? הוא חושב שאני אחת הבולגריות שלו?"); רק תראו את התאומות שצועדות בטוח אל מגדל השעון! אם כבר מישהו כאן עשוי מחומר המתאים לגמר, זה רק המלוליות. ביקום מקביל. והפוך.

ואז, אחרי שירה בציבור / קיבוץ נדבות (משימה מאד אהובה על ההפקה, חשוב לציין), זוכות היפות והעצמאיות בשטח להתאחד עם החנונים שלהם (לפני
השעה 12 כי כנראה אחרי זה הם יהפכו לדלעת ולא יוכלו להמשיך לגמר). וכאן מתחיל לו המרדף נגד השעון, כי צריך להספיק לעשות עוד משחק תחפושות, סיור קולינרי, סבב פאבים ולהרכיב פאזל. והכל בריצה, כמובן, כי בחו"ל זמן זה כסף לצלילי שירים של דודו אהרון.

ואז פתאום אין בולגריה! שוב ירושלים, מצודה וחדר הניפוי הקודר. סוף סוף ניתנת האפשרות להיפטר מהתאומות, שהשטיק שלהן כבר התחיל להעיק מהפרק הרביעי, אבל לא. תגידו "שלום" לזוג ההזוי (והמאוהב?) קרן ואסף. למה? להפקה הפתרונים. ותודה שחסכתם מאיתנו את הדמעות וביטויי הרגשות האינסופיים. הגמר, אם כן, יתקיים שוב בעיר הקודש, מלווה בזיקוקים ושמחת המונים שהסיבה העיקרית לכך תהיה "ברוך שפטרנו".

עוד ב"היפה והחנון":
אבולוציה בהילוך אחורי
עדיף להיות נמוכה ולנצח
רוחות ושדים מפחידים כמו חשבון

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק