הזכות למות כל ערב מחדש
העיבוד הבימתי של להב תימור ל"עיין ערך אהבה" של דויד גרוסמן ראוי לשבחים ומשחק מצוין של כל העוסקים במלאכה הופך את הרומן העמוק והמורכב לקסם תיאטרוני
אכן אכזרית היא נקמתו של וסרמן היהודי בתליינו הכושל, הקצין הנאצי הר נייגל. כי מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לנאצי? שהוא יהפוך לאנושי. וסרמן, האיש שאינו יכול למות, "יש לו מין דפקט שכזה", מובא אל הר נייגל ומספר לו סיפור שעלול להפוך אותו לבן אדם עם רגשות ויכולת הזדהות – דבר שיגרום לו לרדת לעומק משמעותם של מעשיו.עוד בתרבות:
הניסוי בבני אדם מקבל ממדים מפלצתיים
צפו: ניקולס קייג' משתגע על אקסל רוז
אפילו ג'וני דפ לא מצליח להציל את "התעלות"

את אנשל וסרמן אי אפשר להרוג. הירייה רק מזמזמת בראשו ועוברת ומותירה אותו, לצערו, ללא פגע. ואנשל וסרמן כבר רוצה למות, כי כל אהוביו מתו. אך מכיוון שתליינו-בכוח, הר נייגל, מכיר את סיפוריו של וסרמן מן העבר, נוצר כאן היפוך לסיפורי אלף לילה ולילה: שם שחרזדה נאלצה לספר כל ערב סיפור כדי שתזכה לחיות עוד יום אחד, וכאן וסרמן קונה לו בסיפוריו את הזכות לנסות למות בכל ערב מחדש.
ההצגה "עיין ערך אהבה" (בימוי ועיבוד למחזה על פי ספרו של דויד גרוסמן – להב תימור), מעמידה עולם שלם של פנטזיה וטירוף מערכות, היפוך של חיים ומוות, קורבן ותליין, בעזרת חמישה שחקנים שכולם בוגרי בית הספר למשחק בית צבי, ממחזורים שונים – ביניהם ותיקים כמו מיכאל כורש (אנשל וסרמן), וצעירים שאך זה סיימו את לימודיהם. ללהב תימור מגיעים שבחים על ההצלחה בעיבוד חלק מהרומן העמוק והמורכב הזה למחזה.
כורש בונה דמות אמינה, מלאת חיים ומשכנעת, למרות הפנטסטיות שלה. ולא זו בלבד – הוא אף יוצק לתוכה הומור יהודי נעבעכי שבעזרתו היא לא רק מתמלאת ממשות, אלא גם נוגעת ללב. כך קסם הסיפור וכישרון המשחק יוצרים ביחד קסם תיאטרוני.

יגאל זקס נהדר ממש בתפקיד הנאצי הר נייגל. הוא עובר גלגול שלם על הבמה, מקצין נאצי אכזרי טיפוסי לאדם שחייו של הזולת – ולמעשה, זולת דמיוני, שהוא סיפור בתוך סיפור – יקרים לו. וסרמן מספר להר נייגל על התינוק המופלא קאזיק, שנולד, גדל ומתבגר בתוך 24 שעות, שבסופן ייתמו חייו. התינוק הדמיוני הזה כובש לאט לאט את לבו של הנאצי, רוצח קר רוח בעולם ה"ממשי", ומהווה את תקוותו היחידה לזכות מחדש בלבה של אהובתו, המוצאת בסיפור התינוק הדים לנפשו טרם הפך למי שהוא עתה. כורש וזקס מצליחים לצקת חיים גם בתינוק הדמיוני הזה, שהופך לדמות נוספת בהצגה.
בחבורה המפוקפקת של הגיבורים העלובים שבורא וסרמן בסיפוריו מצויים גם חנה ציטרין (בגילום מעיין קילצ'בסקי), "האשה היפה ביותר בעולם", ולמעשה נימפומנית מטורפת ואומללה שילדיה נרצחו והיא מנסה להרות שוב ושוב כדי להילחם במוות. השני הוא איליה גינצבורג (בגילום חן נוכר), "אמן האמת", משוגע עלוב ששום חקירות ועינויים אינם יכולים להוציא ממנו מי הוא – מפני שהוא עצמו אינו יודע מי הוא. שניהם נכנסים לסיפור ויוצאים ממנו לפרקים כדי להפוך מדמויות בעלילה לצופים, למאזינים, לעדים וחוזר חלילה. קילצ'בסקי כאובה ומרגשת, נוכר מאופק ומדויק – אם כי הבחירה לגלם את גינצבורג דווקא כמי שחושב שהוא ציפור תמוהה מעט, ולעתים קרובות אף מעלה בזיכרון את דמותו של "בירדי" מסרטו הידוע של אלן פארקר.
מי שמוכיח את האמרה הידועה ש"אין תפקידים קטנים" הוא אורי שילה בתפקיד שטאוקה הנאצי, סגנו של הר נייגל. הוא מופיע רק לדקות ספורות על הבמה, בתחילת ההצגה ובסופה, אבל מעביר בצורה מושלמת את הרשעות, האדישות להרג והשמחה לאיד למראה השינוי שחל במפקדו. במחוות מינימליות – חיוך דק, גוון של לעג בקול – הוא יוצר דמות מפחידה ומשכנעת.
"עיין ערך אהבה" תוצג עד סוף חודש מאי בתיאטרון הספרייה ברמת גן, חיבת ציון 16
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות