הדור הבא: בנו של חנוך לוין מביים את "המתלבט"
למרות נשים שמגלמות גברים, סצינות סקס על הבמה וחשיפת ישבן, עיקר העניין בהצגה המצוינת נעוץ בבימויו של אהרון לוין שהעז להתמודד עם בימוי מחזה מעזבונו של אביו ועשה זאת בהצלחה רבה
אחרי מנת הסכרין העצומה שקיבלנו ב"סיפור אהבה – המחזמר", הגענו למקום הנכון עם הפקה נוספת של בית צבי, "המתלבט" מאת חנוך לוין. מדובר בהצגה מסקרנת, משום שהבמאי הוא לא אחר מאשר אהרון לוין, בנו של המחזאי.מעבר לשאפו הגדול שמגיע לאהרון לוין על ההעזה והנכונות להתמודד עם בימוי מחזה מעזבונו של אביו, הוא הצליח ליצור פנינה קטנה של הומור שחור מצחיק להפליא, עם שתי איכויות בולטות ומיוחדות מעבר לטקסט המבריק: הראשונה היא במה מופלאה בפשטותה (לוין אחראי גם לעיצוב הבמה), שכל כולה חבלים מתוחים לגובה המסמנים דלתות, קירות וכניסות, על הרקע השחור של "אולם אלי ליאון" הזעיר בבית צבי. השנייה היא המיצוב הכאן-ועכשווי של החומר החנוך לויני: להבדיל מהצגות קודמות של לוין שבהן מקדם הפולניות הידוע יכול היה אולי לספק נחמה פורתא לקהל, בבחינת "אלה פולנים מהדור הקודם, דומים לי קצת אבל לא אני" – כאן מדובר בטיפוסי רווקים (מוקצנים, כמובן) מהמילייה העכשווי. רוצה לומר, "רות שחש" היא הדור הקודם, "משכנתא" היא דור 2.5 של שנות האלפיים.
עוד בתרבות:
הסוד של שלומי שבת
שלומי סרנגה שר אלביס פרסלי
סיפור אהבה לא עומד במבחן הזמן
אנטי-גיבור ההצגה הוא הרווק קוקלוש, "נטול חן, לא צעיר ולהוט להתחתן", שמתלבט במי מבין שלוש רווקות לבחור: פיילה הדשנה אך הענייה, משכנתא הרזה מדי אך המבוססת, וקישטא הגיבנת המכוערת אך העשירה מאוד. הוא חולם, כרגיל אצל לוין, על היפהפייה הבלתי מושגת מונטבלאן, ושוב ושוב מציקה לו אמו המרירה מרידנה, לצד אביו החולה ביינקס. בדרך יצוץ שם גם נשיא ארצות-הברית, שיודע הכל על המזרח התיכון כולל על מעלליו של קוקלוש, אבל יתברר שגם החיים אצל כבוד הנשיא, דוקאקי, הם כמובן לא משהו.
יש בהצגה הזו המון העזה: למשל, שיבוץ נשים בתפקידי גברים, שעושות את זה פשוט מצוין עם אפיונים פיזיים ומחוות חוזרות כפייתיות (למשל החבר ללקו – בערב שבו צפינו שיחקה עמית עוזר), או שפק, אביה של קישטא, ש"חצי גרמניה שייכת לו" (גיה באר גורביץ ונגבה מאור מתחלפות בתפקיד בני הזוג שפק והויסה, הוריה של קישטא הגיבנת – סליחה, שאחת מכתפיה למעלה. מה שאומר שהשנייה, נו, למטה).
גם בסצינות הסקס לקח הבמאי את ההצגה לשנות האלפיים, ותשואות מגיעות לשחקנים שהלכו איתו עד סוף והעמידו סצינות מגוחכות ונועזות כאחד של משגלים (אל דאגה, קהל יקר, "לא רואים כלום").
בערב שבו צפינו גילם את קוקלוש השחקן יקיר שוקרון, נעבעך כדבעי. הוא מתחלף בתפקיד עם ליאור מורדוך גבה הקומה שגילם נשיא ארה"ב מרשים - כמעט שבחרתי בו לנשיאות – מעניין יהיה לצפות בהם בתפקידים הפוכים. שרון קרוק הייתה נהדרת בתפקיד האם מרידנה, משכמה ומעלה, שחקנית לוינית של ממש. יפעת אהרוני הייתה חמוצה כמו שצריך בתפקיד משכנתא, אופיר ארד היה משכנע בשלושת תפקידיו (האב ביינקס, דובר נשיא ארה"ב ואיש החברה קדישא). מרשימה במיוחד הייתה קייטלין פינקל בתפקיד קישטא הגיבנת, שהופכת מסמל הכיעור השפוף לחולת מין בסגנון מלכת סאדו. הנה שחקנית ורסטילית שהולכת עד הסוף על הבמה, כולל סצינת חשיפת ישבן חצופה בהלוויה – נו, בטח שיש הלוויה, זה חנוך לוין. ועוד לוין כפול שניים. כדאי מאוד לצפות, מומלץ בחום.
"המתלבט" מאת חנוך לוין
בימוי ועיצוב: אהרון לוין, עיצוב תאורה: עמית אלהרר, מוזיקה מקורית: איתמר גרוס, הדרכת תנועה: אריאל וולף, הדרכת טקסט: רינה רגב, פסנתרן: תמי ליבוביץ'.
בית צבי, שועלי שמשון 2, רמת גן
www.beit-zvi.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם