הסופר אלון חילו: "חברים, יצאתי מהארון"

חפיפה אמיתית של שבוע הגאווה ושבוע הספר: הסופר המוערך אלון חילו יוצא מהארון בהצהרה בדף הפייסבוק של הוצאתו לרגל מהדורה מיוחדת של ספרו "מות הנזיר"

nrg תרבות | 9/6/2014 10:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"חברים, יצאתי מהארון", כתב הבוקר הסופר אלון חילו בדף הפייסבוק שלו, בצירוף ההקדמה שצורפה למהדורת העשור של ספרו עטור הפרסים "מות הנזיר".

"המהדורה המחודשת של 'מות הנזיר' שאתם אוחזים בידיכם יוצאת לאור בסיומה של השנה המטלטלת והמשמעותית ביותר בחיי האישיים", כותב חילו בהקדמה לספר. "בדיוק לפני שנה, בקיץ 2013, בגיל ארבעים ואחת, החלטתי לשנות את חיי מן הקצה אל הקצה, להתחבר אל האני האמיתי שלי ואל המיניות האמיתית שלי – ולצאת מהארון.

עוד בתרבות:
עמיר בניון חושף את האמת
"דה ווייס": מסתובבים במקום
לולה מארש: הדבר החם הבא

"עצם המחשבה על היציאה מהארון הטילה עלי בהלה עצומה, בגלל ההשלכות מרחיקות הלכת שלה על כל מעגלי החיים שלי. הייתי נשוי עם שתי בנות, וידעתי שההחלטה ללכת עם המיניות שלי עד הסוף תביא לגירושים בלתי-נמנעים, כפי שאכן קרה במציאות.

"האנשים הקרובים אלי, בני משפחה וחברים, לא הופתעו כשגיליתי להם שאני הומו. הם הרי קראו את 'מות הנזיר', עם התיאורים הבוטים של אהבת גברים. קיבלתי חיבוק ואמפתיה מהורי ומאחי ואחותי, אבל היחיד שלא הצליח להסכין עם המציאות החדשה היה אני עצמי.
 
מתוך הפייסבוק
אלון חילו יוצא מהארון מתוך הפייסבוק

"אני חושב שלא היה רגע בשנה האחרונה שבו לא חיכיתי לה – למכה האנושה שתנחת עלי בעקבות המעשה הדרמטי שעשיתי. כמו חוזר בשאלה המצפה לעונש אחרי חילול שבת, כך גם אני, נתקפתי גלים של פניקה שהרע מכול יקרה: שאאבד את שפיות דעתי, שארד מכל נכסי, שאשאר בודד עד סוף ימי, בגלל שהעזתי לצאת מן הארון. אבל האם להיות הומו פירושו לקבל עונש?

"היום אני מבין שאלה בדיוק דפוסי המחשבה שהניעו את כתיבת 'מות הנזיר': השכנוע העצמי העמוק שבשורש ההומוסקסואליות עומד משהו רע, טמא,
שבגללו – בספר – כמעט חרבה קהילה שלמה, ובגללו – בחיי האישיים – ייחרב כל מה שבניתי בעמל רב. הספר זכה בזמנו ליחס אמביוולנטי מהקהילה ההומו-לסבית: בצד שבחים גורפים, היו מי שזיהו בו חוסר קבלה טוטלי של המיניות ההומוסקסואלית ואף הזהירו מפני הקישור הספרותי בין עלילת דם לבין מיניות קווירית. אבל היום אני יודע שהמחשבות הקודרות האלה הן לא באמת חלק ממני; הן אולי ניטעו בי בילדותי; אולי נשתלו על ידי הרוב הסטרייטי, אבל אין בהן ממש.

"כמו אצלאן פרחי הישיש והחכם בסוף הספר, גם אני למדתי שניתן להיות אתה עצמך ולהישאר בחיים. להיות מוכן לשלם את המחיר במלואו, אבל גם לדעת שעשית את המעשה החשוב ביותר שניתן להעלות על הדעת – להיות נוכח באמת בחיים שלך, להיות מי שאתה באמת.

"בשנה האחרונה יישמתי בחיי האישיים את התובנה הפשוטה שכתבתי לפני עשר שנים מתוך גרונו של אצלאן פרחי: "כי אין כל כעס אצל אלוהים על מעשה זה של אהבה בין הבריות, והלוא אהבה זו... אינה מבדילה בין מאמין למאמין, בין אהוב לאהוב, בין אדם לאדם".

תל אביב, יוני 2014
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק